Page 284 - morocco

‫אריאלה אמר‪274‬‬

‫מרוקו‬

‫שרשראות מתכת‪ .‬הם סיפקו חלק נכבד מהתאורה בבתי הכנסת‪ ,‬שלרובם חדר אור מועט‬ ‫יעקב פינקרפלד )‪1890‬־‪(1956‬‬
‫מחלונות שנקבעו בתקרה‪ .‬תפקידם העיקרי היה לשמש "נר זיכרון" לנשמת המת‪.‬‬
‫אדריכל‪ ,‬יליד פולין‪ .‬פעיל ציוני שעלה לארץ‬
‫תיאור בתי הכנסת במרוקו שיובא להלן מבוסס על שלושה סקרים‪ .‬האחד הוא הסקר‬ ‫ב‪ 1920-‬ועסק בייבוש ביצות באזור בנימינה‪,‬‬
‫האדריכלי של יעקב פינקרפלד בצפון אפריקה בשנת ‪ ,1954‬אשר תיעד גם את בתי הכנסת‬ ‫חלה וחזר לאירופה להחלים וללמוד‬
‫במרוקו‪ .‬השני הוא תיעוד של "הקרן העולמית לשימור אתרים היסטוריים" )‪World‬‬ ‫אדריכלות‪ .‬שב לארץ לאחר סיום לימודיו‪,‬‬
‫‪ (Monument Fund‬מן השנים ‪ 1991‬ו־‪ .1993‬השלישי הוא סקר של בתי כנסת ותשמישי‬ ‫בשנת ‪ ,1925‬ומשנת ‪ 1930‬עבד כאדריכל‬
‫קדושה ותיעודם‪ ,‬שנערך במסגרת מפעל התיעוד של המרכז לאמנות יהודית שבאוניברסיטה‬ ‫עצמאי‪ .‬במקביל לבניית מבני ציבור )בעיקר‬
‫העברית‪ ,‬בשנים ‪ 1992‬ו־‪ .1993‬כמו כן נעזרתי במקורות הלכתיים‪ ,‬בספרי מסעות ובריאיונות‬ ‫בקיבוצים( עסק גם בחפירות ארכיאולוגיות‪,‬‬
‫במיוחד של בתי כנסת‪ ,‬וחקר את שני מוקדי‬
‫עם אישים שונים‪.‬‬ ‫התפילה בבית הכנסת‪ ,‬ארון הקודש והתיבה‪,‬‬
‫בשונה מבתי התפילה של הנוצרים‪ .‬נהרג מירי‬
‫מרכז מרוקו וערי החוף‬ ‫של חייל ירדני בעת שהרצה בכינוס מדעי ברמת‬
‫רחל‪ .‬מחקריו החשובים; בתי כנסיות בארץ‪-‬‬
‫בתי הכנסת במרכז מרוקו ובערי החוף מתאפיינים במבנה רוחבי )שבו מוקדי הפולחן‬
‫ממוקמים בקירות הארוכים( המחולק לאולמות רוחביים‪ ,‬ולהיכל יש בדרך כלל כמה‬ ‫ישראל מסוף תקופת הגאונים ע‪ 1‬עליית‬
‫ארונות‪ .‬אנו מבחינים בשני טיפוסים; בתי כנסת דו־קוטביים‪ ,‬שבהם ההיכל והתיבה‬ ‫החסירים )ירושלים תש"ו(! בתי הכנסת‬
‫באיטליה מ תקופ ת הרנסנס ער ימינו‬
‫ממוקמים זה מול זה‪ ,‬בשני קירות נגדיים‪ ,‬ובתי כנסת שהתיבה ממוקמת במרכזם‪.‬‬
‫)ירושלים תשי"ד(‪ .‬ספרו ב תי‪ -‬הכנס ת‬
‫באפריקה הצפונית )ירושלים תשל"ד( יצא‬

‫לאור לאחר מותו‪.‬‬

‫בית הכנסת הרוחבי הרו־קוטבי ‪ -‬קהילה ספררית או מקומית!‬ ‫הקרן העולמית לשימור אתרים היסטוריים‬
‫שניים מבתי הכנסת המוקדמים בפאס נמנים עם טיפוס זה‪ .‬הראשון הוא בית הכנסת‬
‫"אבן דנאן" )שמו הקודם היה "רבי מימון בן סידן"(‪ ,‬שנבנה במאה השבע־עשרה ושופץ‬ ‫קרן לגיוס כספים הפועלת שלא למטרות רווח!‬
‫בסוף המאה התשע־עשרה‪ .‬לפי המסורת המקומית נבנה בית הכנסת בידי רבי מימון בן‬ ‫נוסדה בניו יורק בשנת ‪ 1965‬במטרה לשמר‬
‫סידן‪ ,‬שהגיע למרוקו עם מגורשי ספרד‪ .‬הקהילה המקומית סירבה לאפשר למגורשים‬ ‫אתרים היסטוריים ברחבי העולם‪ .‬הקרן‬
‫להתפלל בבתי הכנסת שלה‪ ,‬והיהודים הספרדים נאלצו לבנות בתי כנסת נפרדים‪ ,‬שבהם‬ ‫פרסמה רשימה של מאה אתרים היסטוריים‬
‫התפללו בנוסח ספרד‪ .‬אין די במסורת זו להוכיח שבית הכנסת "אבן דנאן" אכן נבנה‬ ‫חשובים‪ ,‬ופועלת בארבע מאות פרויקטים‬
‫בידי המגורשים‪ ,‬אולם נותרו עדויות כתובות על מגורשי ספרד שבע שנים אחרי בואם‬ ‫בשמונים מדינות‪ ,‬בשיתוף פעולה עם ממשלות‬
‫לפאס‪ ,‬המעידות כי המגורשים כבר בנו בפרק זמן זה בתי כנסת‪ .‬הרב חיים גאגין מספר;‬ ‫וארגונים העוסקים בשימור אתרים‪ .‬לקרן יש‬
‫"ברכנו ה' יתברך ]‪ [...‬שבנינו בתים מרווחות בציור וכיור ]‪ [...‬ובתי כנסיות יפיפיות בנויות‬ ‫ועדה מייעצת של מומחים‪ ,‬ואנשי מקצוע‬
‫לתלפיות ]‪ [...‬ספרי תורות מלובשים שש ומשי ורקמה ]‪ [...‬מעוטרים בכסף" )ח' גאגין‪ ,‬עץ‬ ‫בתחום השימור עוסקים בשיקום האתרים‬
‫חיים ‪ -‬פולמוס הלכתי ביו מגורשי ספרד בפאס לתושבים ]מהדיר; מ' עמאר[‪ ,‬ירושלים‬ ‫ובטיפוחם‪ .‬עם האתרים האלה נמנה גם בית‬
‫תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬מצוטט בתוך; בר־אשר‪ ,‬עמ' ‪ .(3‬לפי תיאורו היו בתי כנסת אלה מפוארים‬
‫ומרווחים‪ .‬אפשר שהיו מעוטרים גם בציור ובכיור )נראה שהכוונה לסטוקו‪ ,‬עיטור עשוי‬ ‫הכנסת "אבן דנאן" שבעיר פאס‪.‬‬
‫גבס(‪ ,‬בדומה לבתים הפרטיים‪ ,‬אולם איננו יודעים מה הייתה צורתם‪ ,‬היכן ניצבו ההיכל‬
‫המרכז לאמנות יהודית‬
‫והתיבה והיכן ישבו המתפללים‪.‬‬
‫בית הכנסת "אבן דנאן" מחולק לשני חללים רוחביים על ידי שלושה עמודים מתומנים‬ ‫מרכז מחקר שייסד פרופסור בצלאל נרקיס‬
‫)בעלי שמונה צלעות(‪ .‬שלושה היכלות ממוקמים לאורך הקיר הדרומי־מזרחי‪ .‬מולו‪ ,‬בקיר‬ ‫בשנת ‪ ,1973‬באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫הצפוני־מערבי‪ ,‬ממוקמת התיבה בגומחה מלבנית רחבה המופרדת מאולם התפילה במחיצת‬ ‫במטרה לשמר ולתעד את התרבות החזותית‬
‫עץ‪ .‬בפינה המערבית של המחיצה יש מדף לכיוון ההיכל‪ ,‬שעליו מניחים את ספר התורה‬ ‫של קהילות ישראל במהלך הדורות‪ .‬למרכז‬
‫לקריאה‪ ,‬ומעליו בנוי סורג מתכת דמוי חופה‪ .‬המתפללים יושבים על ספסלי אבן בצמוד‬ ‫מאגר מידע ממוחשב‪ ,‬הכולל צילומים ותיאור‬
‫לקירות ולעמודים‪ ,‬ועליהם מניחים מחצלות צבעוניות‪ .‬שרידי עיטור על הקירות מעידים‬ ‫מילולי של מטבעות‪ ,‬חפצים זעירים‪ ,‬כתבי יד‬
‫כי הם היו מחופים באפריזים היקפיים מסטוקו )רצועות עיטוריות או בנויות לאורך‬ ‫מצוירים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬תשמישי קדושה ומצווה‪,‬‬
‫הקירות(‪ ,‬ובקשתות פרסה שעוטרו בדגמים צמחיים וגיאומטריים עשירים ודחוסים‪.‬‬ ‫ציור ופיסול‪ .‬הוא מהווה את המוזיאון‬
‫עיטורים דומים‪ ,‬מגולפים בעץ‪ ,‬מקיפים את ההיכל‪ ,‬שבחזיתו היו אריחי קרמיקה צבעוניים‪.‬‬
‫בית הכנסת השני‪" ,‬אלפאסיין"‪ ,‬נבנה גם הוא במאה השבע־עשרה‪ ,‬ככל הנראה בידי‬ ‫הווירטואלי היהודי הגדול בעולם‪.‬‬