Page 86 - morocco

‫חיים סעדו!‪80‬‬

‫מרוקו‬

‫ההגירה היהודית לצרפת ולקנדה‪ ,‬של ההתארגנות הקהילתית לרבדיה השונים ואף של‬ ‫נתונ> חעל"ה ‪1961-19S6‬‬
‫מערכת היחסים בין היהודים וסביבתם הוא חלקי בלבד‪.‬‬
‫‪36,301‬‬ ‫‪1956‬‬
‫היבטי□ דמוגרפי□ וכלכלי' □‬ ‫‪8,756‬‬ ‫‪1957‬‬
‫‪1,803‬‬ ‫‪1958‬‬
‫מספר היהודים במרוקו בשנת ‪ ,1947‬שנת המפקד הרשמי‪ ,‬היה כ‪ 240,000-‬נפש מתוך‬ ‫‪3,325‬‬ ‫‪1959‬‬
‫אוכלוסייה של כתשעה מיליון‪ .‬בשנים ‪ 1956-1948‬עלו לישראל כ‪ 90,000-85,000-‬יהודים‪.‬‬ ‫‪4,108‬‬ ‫‪1960‬‬
‫עד ראשית מבצע "יכין"‪ ,‬בסוף ‪ ,1961‬עלו עוד כ‪ 29,000-‬יהודים; כלומר‪ ,‬משנת ‪ 1947‬ועד‬ ‫‪11,478‬‬ ‫‪1961‬‬
‫שנת ‪ 1961‬עלו ממרוקו לישראל למעלה מ‪ 115,000-‬איש‪ .‬לכאורה היו צריכים להיות‬
‫במרוקו בראשית מבצע "יכין" כ‪ ,125,000-‬אולם על פי תחקיר שערך שמחה אהרוני‬
‫)יהרות מרוקו ‪ -‬תחקיר מספרי‪ ,‬להלן‪ :‬דו"ח אהרוני( חיו במרוקו ‪ 164,216‬יהודים‪.‬‬
‫הפער שבין נתון זה לבין ממדי העלייה מאז ‪ 1947‬מוסבר בעיקר בריבוי הטבעי הניכר‪,‬‬

‫בשיעור של ‪ 3.7‬אחוזים לשנה‪.‬‬
‫מבצע "יכין" החל ב‪ 27-‬בנובמבר ‪ 1961‬והסתיים ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ .1964‬על פי הנתונים‬
‫הרשמיים עלו במסגרתו ‪ 89,742‬יהודים‪ ,‬שהם ‪ 54.6‬אחוז מכלל היהודים שחיו במרוקו‬
‫בתחילתו‪ .‬ב‪ 1-‬בינואר ‪ 1965‬חיו עדיין במרוקו ‪ 74,474‬יהודים‪ ,‬כמחציתם בקזבלנקה‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים )‪ (1967‬גברה הגירתם של היהודים ממרוקו‪ ,‬בעיקר לצרפת‬
‫ולקנדה‪ ,‬והעלייה נמשכה‪ ,‬אם כי בממדים קטנים‪ .‬בתוך עשור )‪ (1976-1966‬היגרו מעל‬
‫‪ 50,000‬יהודים‪ .‬להערכת מחלקת העלייה של הסוכנות חיו במרוקו בשנת ‪ 1971‬כ‪42,000-‬‬
‫נפש לפי הפירוט הבא‪ :‬בקזבלנקה כ‪ 25,000-‬נפש; ברבאט כ‪ 4,500-‬נפש; במכנאס כ‪-‬‬

‫‪ ;2,500‬בטנג'יר כ‪ ;4,000-‬בפאס ‪ ;2,500‬במראכש כ‪.3,500-‬‬

‫"•הדות מרוקו ‪ -‬תחקור מססר•"‬

‫דו"ח שהכין שמחה אהרוני‪ ,‬מאנשי המוסר בברפח‪ .‬רו"ח אהרוני מורכב משני חלקים‪ .‬הראשון‬ ‫שמחה אהרוני‬
‫נקרא "יהדוח מרוקו ‪ -‬חחקיר מספרי לחקופה ‪ 27.11.61‬עד ‪© "31.12.63‬הסוכנוח היהורית‪/‬מחלקת‬
‫העלייה‪ ,‬המשרד המיוחד®‪ ,‬פריס ‪ .1964‬השני נכת• באפריל ‪ , 1965‬ונקרא "יהדות מרוקו ‪ -‬חחקיר‬ ‫נולד בשנת ‪ ;1933‬בוגר מדרשיית נועם‪,‬‬
‫מספרי לתקופה ‪ 27.11.61‬עד ‪ , "31.12.64‬פריס ‪ .1965‬הדו" ח התבסס על נתונים שאספו שליחי‬ ‫מוסמך אוניברסיטת בר אילן במדעי‬
‫המוסד בכל אחד מנקודות היישוב של היהודים לקראת עלייתם לארץ‪ .‬רק חלק מיהודי מרוקו מילאו‬ ‫המדינה‪ ,‬אלוף משנה )מיל'( בחיל האוויר‪,‬‬
‫את השאלונים‪ .‬בדו" ח מצוין מספר השאלונים שמולאו בכל אזור‪ .‬כל הנתונים הועברו למשרד‬ ‫שבו מילא תפקידים בכירים‪1960-1955 .‬‬
‫המיוחד של מחלקת העלייה בפריס ועובדו שם על ידי אהרוני והצוות שעבד עמו‪ .‬בהתחשב בפריסה‬ ‫עיתונאי בעיתון הציפה‪ .‬בשנים ‪1965-1961‬‬
‫היה בשליחות מחלקת העלייה והמוסד‬
‫הדמוגרפית של היהודים ובעובדה שהעבודה נעשתה ידנית‪ ,‬לפנינו מסמך י צ א דופן בחשיבותו‪.‬‬ ‫במקומות שונים‪ ,‬לרבות פריס‪1978-1965 .‬‬
‫הבדל בולט בי שני התחקירים הוא העובדה שהדו"ח הראשון מכיל נתונים מספריים גם על‬ ‫מנכ"ל הצפה‪ .‬משנת ‪ 1978‬עורך בכיר‬
‫היישובים הכפריים ולא רק על היישובים העירוניים‪ ,‬אך לא תמיד מוצג פרופיל מדויק שלהם‪.‬‬ ‫בידיעות אחרונות וחבר במועצות מנהלים‬

‫התחקיר השני נותן תמונת מצב לפי אזורים בלבד‪.‬‬ ‫של גופים רבים‪.‬‬
‫התחקיר של שמחה אהרוני הוא אחד המסמכים החשובים ביותר שנכתבו על יהדות מרוקו בשנים‬
‫שלאחר העצמאות‪ .‬הוא מציג נתונים דמו גרפיים על הקהילות היהודיות העירוניות והספריות מבחינת‬
‫הגילאים‪ ,‬המקצועות ודרכי העלייה‪ ,‬ומספק נתונים דמו גרפיים חשו בים על מספרם הכולל של יהודי‬
‫מרוקו בכלל ועל העולים בפרט‪ .‬על כך כתב זלמן שרגאי‪ ,‬מנהל מחלקת העלייה‪ ,‬למחבר; "אין לי‬
‫שום ספק שעבודתך תשמש בעתיד הקרוב למסד ויסוד לכל אלה שיבואו לחקור את פרשת יהודי‬
‫משואות ]מרוקו[ ועלייתם ארצה‪ .‬אין לתאר שום עבודה ראויה לשמה אם לא תהייה מבוססת על‬

‫ספרך")ארכיון פרטי שמחה אהרוני‪ ,‬מכתב מתאריך ‪.(20.9.64‬‬