Page 89 - morocco

‫היהודים במרוקו העצמאית ‪83‬‬

‫מרוקו‬

‫השוואת העיסוקים בקבוצה ג בין דו"ח‬ ‫על פי הדו"ח‪ 11,384 ,‬מפרנסים עבדו במאה מקצועות שונים‪ .‬הדו"ח מחלק את המקצועות‬
‫אהרוני לבין דו"ח הסוכנות‬ ‫לארבע קבוצות‪ .‬שמרנו על החלוקה המקצועית כבמקור‪ ,‬אף שלא תמיד ברור מדוע נכללו‬

‫אהרוני סוכנות‬ ‫מקצוע‬ ‫מקצועות מסוימים בקבוצה זו או אחרת‪.‬‬
‫יותר מרבע מהיהודים היו סנדלרים וסוחרים‪ .‬נתון זה דומה לפרופיל התעסוקתי של‬
‫‪964 513‬‬ ‫מזכירות‬ ‫היהודים בכפרים‪ .‬מעניין גם מגוון המקצועות‪ ,‬וביניהם מקצועות חופשיים )מרביתם‬
‫בקבוצה ג(‪ ,‬שבהם עסקו מעל ‪ 12‬אחוז‪ .‬אפשר להניח כי שיעור העוסקים במקצועות אלה‬
‫מנהלי חשבונות ‪582 228‬‬ ‫היה גדול אף יותר‪ ,‬שכן דו"ח אהרוני מציג פרופיל מקצועי של העולים בלבד ולא של כל‬
‫יהדות מרוקו‪ .‬בקרב מי שנותרו במרוקו או היגרו לצרפת היה חלקם של בעלי המקצועות‬
‫‪645 208‬‬ ‫פקידים‬ ‫החופשיים גבוה יותר; על כך מצביע דו"ח של מחלקת העלייה של הסוכנות לשנים ‪­1962‬‬
‫‪) 1971‬עלית יהו"י מווקו ‪] 1971-1962‬תחקיר כללי ליובל העשור[‪ ,‬ירושלים ‪,(1973‬‬
‫‪235 155‬‬ ‫רבנים‬ ‫שממנו עולה כי מספר העוסקים בקבוצה ג גדול פי שניים ואף יותר מאשר בקרב העולים‬
‫במבצע "יכין"‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שהראו החוקרים דוריס בן סימון דונט וסרג'יו דלה פרגולה‪,‬‬
‫‪110 62‬‬ ‫אחיות‬ ‫הפרופיל החברתי של המהגרים היהודים ממרוקו לצרפת היה שונה מזה של העולים‬
‫לארץ‪ ,‬שכן אחוז בעלי המקצועות החופשיים‪ ,‬המנהלים ובעלי האמצעים ביניהם היה‬
‫‪374 141‬‬ ‫מורים‬ ‫גבוה‪ ,‬יחסית‪ .‬ההבדלים ניכרים גם באזורי המוצא של המהגרים ממרוקו‪ ,‬בעומק תהליך‬

‫עובדי מעבדה ‪30 13‬‬ ‫המודרניזציה שעברו‪ ,‬ברובע מגוריהם בקזבלנקה ובמועד יציאתם ממרוקו‪.‬‬
‫נתוני דו"ח אהרוני מתייחסים ל‪ 73,899-‬יהודים שעלו ארצה‪ .‬דו"ח הסוכנות מתייחס‬
‫עובדי מכס ‪35 22‬‬ ‫ל‪ 114,158-‬עולים‪ .‬הפער בין הדו"חות הוא מספר העולים •שנים ‪40,259 :1971-1964‬‬
‫עולים‪ .‬המסקנה מהשוואת הנתונים היא שלאחר מבצע "יכין" עלו יותר בעלי מקצועות‬
‫‪21 12‬‬ ‫‪,‬ננות‬
‫חופשיים‪ .‬מכאן גם שחלקם היחסי באוכלוסייה בתקופה זו היה גדול מ‪ 12-‬אחוז‪.‬‬
‫מרפאי שיניים ‪28 14‬‬ ‫הנשים מנו כ‪ 12-‬אחוז מכוח העבודה בתקופה זו‪ ,‬וגם לגביהן סבירה ההנחה כי מספרן‬
‫היה גדול יותר‪ .‬בין המקצועות יש מקצועות נשיים‪ ,‬כגון מזכירות‪ ,‬אחיות‪ ,‬גננות‪ ,‬תופרות‬
‫קופאים ‪7 7‬‬
‫)הדו"ח מבדיל אותן מחייטים(‪ ,‬סורגות ומוכרות‪.‬‬
‫‪14 14‬‬ ‫רוקחים‬
‫האוכלוסייה הכפרית‬
‫אופטיקאים ‪3 3‬‬
‫תופעה דמוגרפית בולטת בתקופה זו היא התמעטות האוכלוסייה היהודית הכפרית‪.‬‬
‫דו"ח מחלקת העלייה מציין כי‬

‫יציאת היהודים לא רק שדלדלה את הקהילות היהודיות בערים הגדולות‪ ,‬אלא גם‬
‫רוקנה אזורים שלמים מתושביהם היהודים‪ .‬כבר בשנים הראשונות של המבצע‪ ,‬הוצאו‬
‫כל היהודים מאזוריה הדרומיים־מזרחיים של המדינה‪ ,‬ולאט לאט הלכה והצטמצמה‬
‫"המפה היהודית" במרוקו והתרכזה בעיקר בעריה הגדולות‪ .‬בשנתיים הראשונות של‬

‫המבצע חוסלו ‪ 59‬כפרים שכל תושביהם עלו יחדיו ארצה‪.‬‬

‫עלית יהודי מרוקו ‪) 1971-1962‬תחקיר כללי ליובל העשור(‪ ,‬ירושלים ‪ ,1973‬עמ' ‪.10‬‬

‫על פי הדו"ח "חוסלו" ‪ 59‬כפרים יהודים‪ ,‬לפי הפירוט כדלהלן‪ 34 :‬כפרים באזור מראכש‪,‬‬
‫‪ 14‬כפרים באזור פאס‪ ,‬שני כפרים באזור מכנאס ותשעה כפרים באזור קזבלנקה‪ .‬הנה‬
‫פרופיל של כפר אחד לדוגמה‪ .‬במארס ‪ 1962‬עלו ‪ 231‬היהודים תושבי הכפר אמזמיז‬
‫שבאזור מראכש; בכפר נותרה משפחה יהודית אחת‪ .‬יציאה זו נחשבת ליציאה המלוכדת‬
‫הראשונה של כל היהודים מכפר אחד לישראל‪ ,‬ולכן היא מאפשרת "הצצה" לפרופיל‬
‫הדמוגרפי של קהילה יהודית כפרית‪ .‬יש להקדים ולהבהיר כי אין בידינו נתונים השוואתיים‬

‫לאוכלוסייה המקומית‪ 231 .‬היהודים בכפר מנו ‪ 33‬משפחות‪.‬‬