Page 91 - morocco

‫היהודי□ במרוקו העצמאית ‪85‬‬

‫סרז' ברדוגו‬ ‫דוד עמר‬ ‫כפרים שאוכלוסייתם היהודית מנתה בין מאה למאתיים נפש‪ ,‬חמישה כפרים‬
‫שאוכלוסייתם היהודית מנתה בין ‪ 200‬ל‪ 300-‬נפש‪ ,‬שלושה כפרים שבהם היו מעל ‪300‬‬
‫דוד עמר )‪1921‬־‪(2000‬‬ ‫יהודים ושני כפרים שמנו מעל ‪ 400‬יהודים‪ .‬בדו"ח אהרוני יש תחקיר על חמישה כפרים‬
‫באזור מראכש שמהם עלו בסך הכול ‪ 771‬יהודים; כמחציתם צעירים עד גיל ‪ .(336) 16‬כ‪-‬‬
‫נולד בסטאת‪ ,‬ולמד בבית ספר כי"ח בעיר; סבו‬ ‫‪ 33‬אחוז היו בגילאי העבודה )‪ .(50-17‬אחוז הזקנים והקשישים היה קטן מאוד )‪27 .(4.1‬‬
‫עמד בראש הקהילה‪ .‬בשנת ‪ 1942‬ניהל חברה‬ ‫משפחות תמכו ב‪ 35-‬הורים; מרביתן ‪ -‬בהורה אחד בלבד‪ .‬ההבדל הבולט בין הנתונים‬
‫שעסקה בסחר תבואות‪ .‬בשנת ‪ 1957‬נבחר‬ ‫על חמשת הכפרים לבין הנתונים על הכפר אמזמיז הוא בעיסוקי התושבים‪ .‬תושבי אמזמיז‬
‫למזכ"ל מועצת הקהילות היהודיות‪ .‬ב‪13-‬‬ ‫עסקו בחקלאות‪ ,‬ואילו מבין תושבי חמשת הכפרים רק ‪ 11‬יהודים היו חקלאים‪ .‬החלוקה‬
‫באוקטובר ‪ 1963‬נבחר לבית היועצים‪,‬‬ ‫המקצועית בכפרים אלה הייתה כדלקמן‪ 38 :‬סנדלרים‪ 17 ,‬סוחרים‪ ,‬תשעה חייטים‪11 ,‬‬
‫הפרלמנט המרוקאי‪ ,‬ולממלא מקום נשיא‬ ‫חקלאים‪ ,‬חמש תופרות‪ ,‬ארבעה קצבים‪ ,‬שישה נגרים‪ ,‬שלושה מורים‪ ,‬שני רבנים‪ ,‬שתי‬
‫לשכת המסחר והתעשייה ברבאט‪ .‬עסקיו‬ ‫מזכירות‪ ,‬שני נהגים‪ ,‬שני חנוונים‪ ,‬צורף‪ ,‬רפד‪ ,‬מכונאי‪ ,‬חשמלאי ופועל‪ .‬נתונים אלה מצביעים‬
‫התרחבו ובשנת ‪ 1968‬היה לשותפו לעסקים‬ ‫על תהליכי מודרניזציה שעברה האוכלוסייה היהודית בכפרים‪ .‬לצד המקצועות המסורתיים‬
‫של הנסיך מולאי עלי עלאוי‪ .‬בשנת ‪ 1972‬נאלץ‬ ‫)סנדלרים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬חייטים וחקלאים( מופיעים מקצועות הנחשבים ל"חדשים"‪ :‬חשמלאי‪,‬‬
‫להתפטר מראשות מועצת הקהילות עקב‬ ‫מכונאי ומזכירה‪ .‬מספרם של בעלי מקצועות אלה קטן‪ ,‬יחסית‪ .‬מעניינת העובדה שהיו‬
‫מעורבות בפרשיות כלכליות‪ .‬במאי ‪ 1977‬נבחר‬ ‫כנראה גם נשים מפרנסות‪ .‬מספר המשפחות העולות מכפרים אלה היה ‪ .111‬מבין העולים‬
‫שוב למזכ"ל המועצה‪ .‬בשנת ‪ 1980‬רכשו עמר‪,‬‬ ‫היו תשעים משפחות שהיה להן מפרנס אחד לפחות‪ ,‬ועוד ‪ 21‬משפחות ללא מפרנס בעל‬
‫המלך ומולאי עלי את התאגיד הכלכלי הגדול‬
‫ביותר במרוקו‪" ,‬האומניום הצפון אפריקאי"‬ ‫מקצוע‪ .‬ב‪ 16-‬משפחות היו שני מפרנסים בעלי מקצוע‪.‬‬
‫)‪ ,(ona‬והוא התמנה לסגן נשיא החברה עד‬
‫פרישתו‪ ,‬בשנת ‪ .1986‬אותה שנה עזב את מרוקו‬ ‫מוסדות הקהילה‬

‫והתיישב בצרפת‪ ,‬שם נפטר‪.‬‬ ‫מוסדות הקהילה היהודית המשיכו לתפקד כפי שעוצבו לאחר מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫ב‪ 19-‬במארס ‪ 1961‬התקיים בקזבלנקה קונגרס בהשתתפות ‪ 250‬נציגים מכל קהילות‬
‫סרז' ברדוגו‬ ‫מרוקו‪ ,‬במטרה לדון במעמדה של מועצת הקהילות היהודיות‪ .‬התקבלה בו החלטה‪,‬‬
‫שהועברה לאישור משרד הפנים המרוקאי‪ ,‬על הקמת גוף שייקרא "איחוד ועדי הקהילות‬
‫יליד מכנאס‪ .1937 ,‬אביו היה מראשי הקהילה‬ ‫היהודיות במרוקו"‪ .‬דוד עמר נבחר למזכיר הגוף החדש‪ .‬ויכוחים נוקבים על קיום הקונגרס‬
‫במכנאס בשנים ‪ .1968-1937‬למד מדעי‬ ‫התקיימו בעיקר בוועד קהילת קזבלנקה‪ ,‬המייצג את רוב יהודי מרוקו‪ .‬ד"ר לאון בן זקן‪,‬‬
‫המדינה ומשפטים בפריס עד שנת ‪ .1964‬מ‪-‬‬ ‫שכיהן כשר הדואר בשנים ‪ ,1958-1956‬התנגד לקיומו והשפיע על הוועד לבקש דחייה‪.‬‬
‫‪ 1969‬עסקיו מתמקדים בתחום הובלת העפר‪.‬‬ ‫טיעוניו ייצגו את המאבקים על הנהגת יהדות מרוקו בינו לבין סם בן אזראף‪ ,‬שנבחר‬
‫הוא איש עסקים שגם כיהן בתפקידים‬ ‫לנשיא הקונגרס‪ .‬מעבר לוויכוחים אלה הייתה חשיבותו של הקונגרס טמונה בהיותו‬
‫ממלכתיים שונים‪ .‬בנובמבר ‪ 1993‬מונה לשר‬
‫התיירות; נשיא מועצת הקהילות היהודיות‬ ‫"הפגנת כוח" של הקהילה היהודית בפני השלטונות‪.‬‬
‫בהעדר מחקר מתאים אין אנו יכולים לעקוב אחר תהליך בניית מוסדות הקהילה‬
‫במרוקו משנת ‪.1987‬‬ ‫היהודית ואחר מאבקי הכוחות בין המנהיגים היהודים על השליטה במועצת הקהילה‪,‬‬
‫מאבקים שהיו לקשים ומורכבים‪ .‬פרסום רשמי של הקהילה היהודית משנת ‪ 1998‬מלמד‬
‫בחירות ל מועצת ה ק ה לו ת רהרהדות‪,‬‬
‫סוף ‪±962‬‬ ‫כי הגוף המרכזי של הקהילה נקרא "מועצת הקהילות"‪ ,‬ונשיאו‬
‫הוא סרז' ברדוגו‪ .‬מועצת הקהילות מקשרת בין השלטונות לבין‬
‫הקהילה ודואגת לצורכי הקהילה בתחום הדת‪ ,‬החינוך והתרבות‬
‫)למשל‪ ,‬טיפוח המוזיאון היהודי בקזבלנקה(‪ .‬תופעה מרתקת היא‬
‫הקשר שבין מועצת הקהילות לבין "הארגון העולמי של יהדות‬
‫מרוקו"‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1985‬במטרה לשמר את המורשת של יהדות‬
‫מרוקו ולטפח את ההבנה בין יהודים לבין מוסלמים‪ .‬נשיא מועצת‬
‫הקהילות משמש גם נשיא הארגון וחברים בו יוצאי מרוקו מצרפת‪,‬‬

‫מישראל ומקנדה ומארצות אחרות‪.‬‬