Page 96 - morocco

‫ח"ם סעדו!‬ ‫‪90‬‬

‫מרוקו‬

‫פגיעה או התעללות ביהודים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫עלאל אלעאס' על בעיית העלייה היהודית ממרוקו‬
‫התלונן ראש הקהילה היהודית באוג'דה‬

‫בכתב העת "‪ "samara marocain‬מיום הי‪ 15,4,59‬נוקט מנהיג הפלג השמרני ^ל בפני נשיא הקהילה היהודית של מרוקו‬

‫ה"איסתיקלאל" ‪ ,‬עלאל אל פאסי‪ ,‬עמדה כלפי המעברים האהרונים וכלפי בעית העליה היהודית כי בחודשים ינואר‪-‬ספטמבר ‪ 1959‬אירעו‬

‫ממרוקו בכלל‪ ,‬עמדה זו הופפת את אשר כתב בענין זה "‪ , "a! istiqlai‬בטאונו בלשון הברפתית שבעה מעשי התגרות ביהודים‪" .‬במקרה‬

‫הראשון נטפל שוטר לפועל יהודי‬ ‫של הפל‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬ימים ספורים לאה־ מכן‪ ,‬עלאל אל פאסי כותב;‬
‫•מטחנת קפה ופקד עליו לטאטא את‬ ‫הגיע לידינו מכתב מטעם קבובת יהודים אלמונית המבקשת את עזרתנו‪ ,‬במכתב זה נשמעת‬
‫הרחוב לפני החנות וזאת משום שהפועל‬ ‫הטענה כי מענים מספר יהודים שנעברו בדרכם לישראל בגלל שימוש בדרכונים מזוייפים‪ ,‬שולהי‬
‫סרב פעם להלוות לשוטר סכום כסף‪.‬‬ ‫המכתב גם מביינים כי זיקתם של היהודים לישראל כמוה כזיקתם של ערבים מוסלמים למכה והם‬
‫]‪ [...‬במקרה שלישי נטפל שוטר למסגר‬
‫כיון שזה האחרון תבע ממנו לסלק לו‬ ‫מבקשים מאתנו שנתערב לטובתם של המעונים‪,‬‬
‫את המגיע עבור עבודה שביצע עבורו‪".‬‬ ‫אנו שוללים יהס של אייבדק כלפי יהודים או כלפי כל אדם אהר‪ ,‬רואים אנו ביהודי מרוקו‬
‫)אצ"מ‪ ,‬תיק ‪" ,86 10105‬מרוקו"‪7 ,‬‬ ‫אזרהים בעלי אותן זכויות והובות ההלות לגבינו אנו‪ ,‬מאידך‪ ,‬הכהישו הגופים הנוגעים בדבר את‬
‫פרשת העינויים‪ ,‬וניתן אף לביין שהמסהר במרוקו משמש מונופולין בידיה של הבורת יהודים‬
‫בספטמבר ‪(.1959‬‬ ‫אשר במסווה של פעילות באגודות פוליטיות מקומיות מתהנפים הם לאהראים על הובאת רשיונות‬
‫העלייה‪ ,‬ובמיוחד העלייה החשאית‪,‬‬
‫מסהריים‪ ,‬אף על פי כן תובעים אנו‪ ,‬מבהינה עקרונית‪ ,‬כי ינהגו במידת הבדק כלפי כל אדם‪.‬‬
‫באשר למתן אפשרות ליהודים לשמש סוכנים של מדינה זרה אין להשלים עם כך מבהינת‬

‫הבדק ולו גם תהיה זו מדינה יהודית‪ ,‬מה עוד שמרוקו לא הכירה במדינת ישראל‪ ,‬לפיכך מוטלת הייתה מוקד המתח השני ביחסי יהודים‬

‫הובה על כל האזרהים שלא לקיים כל קשר עמה‪ .‬ההקבלה בין ישראל ומכה הנה בלתי מדויקת‪ ,‬ומוסלמים‪ .‬התנועה הלאומית המרוקאית‬

‫אכן זו האהרונה משמשת מרכז דתי לעלייה לרגל בעוד שהעולים לישראל באים כמתיישבים על בראשות עלאל אלאפסי והעיתונות‬

‫המרוקאית גינתה את ההגירה היהודית‪,‬‬ ‫מנת להרבות מספרם של אלה שבןיגוריון מגייסם כדי להתקיף את מדינות ערב כשם שעשה‬
‫הציגה סימני שאלה על מידת נאמנותם‬ ‫בשיתוף עם ברפת ואנגליה בפרשת הסואץ‪,‬‬
‫של היהודים לממלכה וטענה כי ישראל‬
‫וסוכניה מנצלים לרעה את מידת‬ ‫על יהודי מרוקו להשתלב להלוטין באומה המרוקאית‪ ,‬לא יהיה זה לטובתם להשען ברגל אהת‬
‫הליברליות שנוהגת מרוקו ביהודיה‬ ‫כאן וברגל שניה אבל הביונים שסילקו את הערבים‪ .‬על אף כל מעלליהם‪ ,‬מבקשים אנו מן‬
‫ומסיתים לעלייה בכל דרך‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫השלטונות לנהוג בהם בהתאם לבדק ולהוק‪ ,‬סבורים אנו כי רוב היהודים תמימי דעה עמנו וכי‬
‫ב‪ 10-‬ביולי ‪ 1959‬נאסרו בפאס שלושה‬ ‫בעיניהם של סוכני מדינות זרות בלבד נראית העובדה של אי‪-‬עידוד ההגירה לישראל כרדיפה‪,‬‬

‫מקור‪ :‬אצ" מ‪ ,‬תיק ‪ ,3610095‬מרוקו‪" ,‬ביולטון על ארצות צסו! א>זרוקה מס' ‪ , "14‬מאן ‪.1959‬‬

‫‪ -----------------------------------------------‬יהודים בחשד כי ילדיהם עלו לישראל‪.‬‬

‫יחסם של השוטרים כלפיהם היה קשה‬ ‫עלאל אלפאסי )‪1910‬־‪(1974‬‬
‫והם הוכו‪ .‬מעצרם של יהודים שהואשמו בעבירות של זיוף דרכונים והפרת הסדר הציבורי‬

‫היה עניין שבשגרה‪ .‬העיתונות גם דיווחה על קליטת עולי מרוקו בישראל וקראה‬ ‫מנהיג מפלגות אלא יסתקלאל נולד למשפחת‬
‫לשובם למרוקו‪.‬‬ ‫נכבדים שהגיעה לפאס מאנדלוסיה‪ .‬למד‬
‫במדרסת קראווין בפאס משפט אסלאמי עד‬
‫מוקד המתח השלישי היה ההזדהות עם מדינת ישראל ועם הציונות‪ .‬כך קרה שיהודי‬ ‫שנת ‪ .1930‬בשנים ‪ 1946-1937‬הוגלה לגבון‪.‬‬
‫נעצר במכנאס‪ ,‬נשפט ונידון לשנת מאסר ולקנס בגובה ‪ 125,000‬פרנק‪ ,‬מפני שהחזיק‬ ‫כשנה לאחר מכן יצא אלפסי לגלות מרצון‬
‫בביתו לוח שנה של הקרן הקיימת‪ .‬רבני העיר פורט ליוטה נקראו למושל העיר‪ ,‬שביקש‬ ‫בקהיר‪ ,‬שם נשאר תשע שנים נוספות עד‬
‫כי לא יחבשו כיפות בצבעי כחול לבן כחלק ממאבק הממשל בציונות ובסממניה‪ .‬מקרה‬ ‫לעצמאותה של מולדתו‪ .‬בקהיר פרסם את‬
‫חמור יותר היה מאסרו של יהודי שנחשד בפעילות ציונית לאחר שכרוז ציוני הודבק ליד‬ ‫ספרו "ביקורת עצמית" )‪ ,(1952‬ובו פיתח את‬
‫התפיסה הרואה באסלאם את התשובה לכל‬

‫דלת חנותו‪ .‬היהודי נעצר ב‪ 9-‬בפברואר ‪ ,1961‬עונה במשטרה והיה כלוא בתא ללא מיטה‬ ‫השאלות המדיניות‪ ,‬החברתיות והדתיות‬
‫וללא אוכל במשך שלושה ימים‪ .‬לאחר שחרורו יעץ לו רופא להתלונן‪" ,‬אולם חמו מסרב‬ ‫בחברה שבה צמח‪ .‬היה מראשי המאבק על‬
‫לנקוט בצעדים מחשש של נקמה‪ .‬נזכור שאביו נשרף חי בחנותו לפני כארבעה חודשים על‬ ‫סהרה הספרדית‪ .‬בשנת ‪ 1961‬מינה אותו‬
‫ידי מוסלמים אלמוניים לאחר ששפכו עליו בנזין והפכוהו ללהבה חיה‪ .‬האב נפטר מפצעי"ו‬ ‫מחמד החמישי לשר לעניינים אסלאמיים‪,‬‬
‫ובינואר ‪ 1963‬התפטר מן הממשלה במחאה‬

‫)אמ"י‪ ,‬חץ ‪ ,4318/2‬מסמך מ‪ 23-‬בפברואר ‪ .(1961‬הרקע לכך היה הרגישות במרוקו לאחר‬ ‫על מדיניותו של חסן השני‪ ,‬שנטל לעצמו‬
‫טביעת "אגוז"‪ .‬העדות על האכזריות שבשרפת האב היא ביטוי למתח שהיה בשלהי שנת‬ ‫סמכויות דומות לאלה של הנציבים הצרפתים‬
‫בתקופת החסות‪ .‬נפטר לאחר תאונת דרכים‬
‫‪.1960‬‬
‫קשה‪.‬‬