Page 99 - morocco

‫‪93‬‬ ‫הציונות‬

‫חיים סעדו!‬

‫הציונות במרוקו התגבשה כתנועה לאומית מודרנית אשר ניזונה מהקשר של‬
‫יהודי מרוקו לארץ ישראל ומהתמורות שחלו בעולם היהודי ובחברה המרוקאית‪,‬‬
‫והתמודדה עם בעיות הקיום של יהדות זו בעת החדשה‪ .‬היא הציעה חלופה‬
‫לזהות הצרפתית או המרוקאית‪ ,‬קראה תיגר על מוסדות הקהילה היהודית‬
‫ושאפה לשפרם לרווחת הציבור היהודי‪ .‬דרך חתחתים עברה התנועה עד שהצליחה‬
‫לבצר את מעמדה בחברה היהודית‪ .‬בדרכה עמדו האיסור של השלטון הצרפתי‬
‫על פעילותה‪ ,‬התנגדותה של חברת כי"ח )אליאנס(‪ ,‬יחסם של מנהיגי הקהילה‪,‬‬
‫העדר מסורת של ארגון על‪-‬קהילתי והמרחקים הגדולים בין הקהילות‪ .‬גורמים‬
‫אחרים הקלו על התפתחותה‪ :‬המצב הפוליטי הפנימי במרוקו והשינויים‬
‫החברתיים‪ ,‬כוחה הגובר של התנועה הציונית העולמית‪ ,‬צעידתו של היישוב‬
‫בארץ ישראל לקראת הקמת מדינה‪ ,‬ולאחר מכן פעילותם של שליחי מדינת‬
‫ישראל ושל הארגונים היהודיים הבין‪-‬לאומיים בקהילה ומעורבותם בענייניה‪.‬‬

‫^לבים בהתפתחות הציונות‬

‫שער הספר ח מד ב חורים‪,‬קזבלנקה‪,1919,‬‬ ‫התנועה הציונית התפתחה מתנועה קטנה וכמעט אנונימית לכוח חברתי חשוב‪,‬‬
‫הספר הציוני הראשון במרוקו‪ .‬המחבר‪ ,‬ועקב‬ ‫שהשפיע על מגמות ההתפתחות של יהדות מרוקו ערב העצמאות ולאחריה‪.‬‬
‫אלכר"ף‪ ,‬משלב בספר דינים ופיוטים כתעמולה‬ ‫שלוש תקופות ניכרות בפעילותה‪ :‬עד הכיבוש הצרפתי‪ ,‬תקופת הכיבוש הצרפתי‬
‫ומרוקו העצמאית‪ .‬בכל אחת מהתקופות אפשר להגדיר גם שלבי ביניים‪ ,‬המציינים‬
‫לחברת"מגן דוד"‬ ‫גוונים או שינויים בפעילות הציונית‪ .‬בתיאורי התקופה הראשונה והשנייה‬

‫דוד אלקיאם מתאר את הבעולות הציונות במוגאדור‬

‫כאשר בא האיש הזה מלונדון וימצא הברת הציונים שהתנוססה‬ ‫במכתב הצבר כתבנו בצבור ההברה הציונית שהתנוססה בחירנו‬
‫במוגאדור‪ ,‬ואז שמה לקראת המראה הנצימה הזאת‪ ,‬הוא והאדון דוד‬ ‫מוגארור צל ירי הגבר המרומם כה"ר ]כבור הרב רבי[ דור בוהבוט‬
‫בוהבוט קראו לאספה המישה־צשר אנשים בבית הכנסת ההדש אשר‬ ‫יצ"ו ]ישמרהו צורו ויהיהו[‪ ,‬וצל ידי ההכם השלם והכולל כה"ר יצקב‬
‫בנה האדון מסצוד צאטייא נר"ו ]נטריה רהמנא ופרקיה)ישמרהו האל‬ ‫יפרגאן הי"ו ]ה' יהייהו וישמרהו[‪ ,‬שני האנשים האלה כיתתו רגליהם‬
‫ויגאלו([‪ ,‬צרב ראש הדש אב ביום המישי בשצה השישית‪ ,‬בצרב כבר‬ ‫בכל הציר לפתה רוה הדשה בלבות אהינו‪ ,‬רוה ציוני‪ ,‬הרוה הציוני‬
‫היו כולם בהאספה‪ ,‬האדון משה לוגאסי קיבל רשיון מאת הגבירים‪,‬‬ ‫הזה התצורר ויכה במיתרי כינור לבבות בני ישראל‪ ,‬וישמיצ מזמר‬
‫ויפתה פיו אה־ שצמד צל צמדו‪ ,‬בשפה צרבית המתהלכת בצירנו‪,‬‬ ‫מנגינותיו בשירי ציון וירושלים‪ ,‬כשמים לרום ובצומקהארץ‪ ,‬כמו כן‬
‫נאם מלקהו הזך‪ ,‬ולמהסור יהיה להצתיק כל דברי פיו‪ ,‬התפצלות‬ ‫צרת ישראל ‪ ,‬וככולם רגשותיו צד אין הקר; קרוב למאה אנשים אשר‬
‫נפשו‪ ,‬ואש התלהבותו האירו פניו לצומת ולצבר פני היושבים‪ ,‬אש־‬ ‫נרשמו שמותם לההברה הציונית‪ ,‬אשר צתה קראו שמה בשם "שצרי‬
‫בזה הכירו וידצו אהבתו לצמו‪ ,‬ולההברה הציונית בפרט; בדבריו אלה‬ ‫ציון"‪ ,‬ויהי צד כה וצד כה‪ ,‬והנה הופיצה' ]הנה[ בצירנו האיש המהולל‬
‫המם לבבות ויקרב צצם אל צצם‪ ,‬צד אשר דבריו צשו רושם גדול‬ ‫והיקר‪ ,‬המלא תמיד רגשי דאגות בצבור צמו וצדתו; האיש הזה שמו‬

‫בלבבותם‪ ,‬לבבות הבני ישראל‪,‬‬ ‫האדון משה לוגאסי הי"ו‪,‬‬

‫דוד בן נסים אלקאים‪,‬היהודי‪ 6,‬בספטמבר ‪1900‬‬