Page 94 - morocco

‫ח"ם סעדו!‬ ‫‪88‬‬

‫מרוקו‬

‫עדיין רב הנסתר על הנגלה בפעילותה‪ ,‬ולכן קשה להעריך את מלוא תרומתה בתקופה‬ ‫מאיר עמית‬
‫זו‪ .‬מעבר לתחושת הביטחון שהשרתה על יהדות מרוקו נשאלת השאלה אם "המסגרת"‬
‫יצרה דפוסי התארגנות ודפוסי פעילות חדשים שלא היו מוכרים לפני העצמאות או אף‬ ‫נולד בשנת ‪ 1921‬בטבריה! שירת בתפקידים‬
‫לפני ‪ .1948‬את הפן הזה של פעילות "המסגרת" חושף זוניה גורן‪ ,‬שעמד בראשה עד אמצע‬ ‫ביטחוניים שונים בהגנה ובצה"ל )ראש אמ"ן(‪.‬‬
‫תפקידו הביטחוני החשוב ביותר היה ראש‬
‫‪:1960‬‬ ‫המוסד )‪ .(1968-1963‬היה גם חבר הכנסת‬
‫התשיעית‪ ,‬שר התחבורה ושר התקשורת‪ .‬חתן‬
‫לאחר שיקולים רבים‪ ,‬החלטתי לבחור בתור קו מנחה ]‪ [...‬פיתוח מנהיגות יהודית‬
‫הראויה לשמה! גיבוש והפעלת‪-‬יתר של המוסדות היהודיים הקיימים; דירבון מאבקם‬ ‫פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשס"ג‪.‬‬
‫על הגנת זכויותיהם המוכרים רשמית על‪-‬ידי השלטונות‪ .‬בחרתי בקו מנחה זה כיוון‬
‫לאון סולטן‬
‫שברור היה לי שבעזרתו אוכל להשיג את שלוש המטרות המבוקשות‪ ,‬שהן‪:‬‬
‫א‪ .‬עצם חיזוקה וגיבושה של היהדות המרוקאית;‬ ‫עורך דין יהודי‪ ,‬יליד אלג'יריה‪ ,‬שבשנות‬
‫העשרים היגר לקזבלנקה‪ .‬למד משפטים‬
‫ב‪ .‬יהדות מחוזקת זו תעמוד ביתר יעילות לימיננו במאבקנו על העלייה וההגנה;‬ ‫בצרפת והיה פעיל באיגודים המקצועיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרה ומדינת ישראל תזדקק לתמיכה מוגברת של קהילות יהודיות במדינות שונות‪,‬‬ ‫בראשית דרכו אהד את התנועה הציונית ופעל‬
‫למען השתתפות משלחת של יהודים ממרוקו‬
‫תוכל יהדות זו‪ ,‬המונה ‪ 240,000‬נפש‪ ,‬להוות גורם מדיני בעל משקל ניכר‪.‬‬ ‫במכבייה של שנת ‪ 1935‬בתל אביב‪ .‬נמנה עם‬
‫התומכים הראשונים באלאסתקלאל‪ ,‬שנעזרה‬
‫אמ"י‪ ,‬חץ ‪" ,4317/10‬פעילותי בציבוריות היהודית של מרוקו"‪ 11 ,‬במאי ‪1960‬‬ ‫בשירותיו‪ .‬בתקופת וישי הוציא לאור את‬
‫)מסווג "סודי ביותר"(‪.‬‬ ‫ביטאונה המחתרתי של התנועה הקומוניסטית‪,‬‬
‫והיה מזכ"ל המפלגה מאז ייסודה‪ .‬התנדב‬
‫ואכן‪ ,‬אחת מפעולותיו של זוניה גורן‪ ,‬שכנראה לא הוכתרה בהצלחה‪ ,‬הייתה ניסיון להחזיר‬ ‫לצבא צרפת החופשית במלחמת העולם‬
‫את ועד קהילת קזבלנקה לאיחוד ועדי הקהילות היהודיות במרוקו‪ .‬תנועות הנוער שיתפו‬
‫פעולה עם "המסגרת"‪ ,‬אך דפוסי פעולתן לא השתנו‪ .‬חשיבותה של "המסגרת" הייתה‬ ‫השנייה‪ ,‬נפצע קשה ונפטר מפצעיו‪.‬‬
‫נעוצה בהיותה נציגתה של מדינת ישראל‪ ,‬וביכולתה לתאם את הפעילות עם ארגונים‬
‫יהודיים בין־לאומיים‪ ,‬כגון הג'וינט והיא"ס‪ .‬לפעילותה הייתה חשיבות מעבר לשאלת‬
‫העלייה וההגנה‪ ,‬ובמיוחד נתגלתה זו לאחר מבצע "יכין"‪ ,‬כאשר אירע מפגש של אינטרסים‬
‫ביטחוניים ומדיניים של מרוקו ושל ישראל‪ ,‬והן החלו בשיתוף פעולה ברמות שונות‬

‫בעיקר בתקופתו של ראש המוסד מאיר עמית‪.‬‬

‫היהודים בסביבתם‬

‫היחסים בין היהודים לסביבתם בתקופה זו התאפיינו ברגיעה ואף בנטייה לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫בתקופה שקדמה לכיבוש הצרפתי ובתקופת הכיבוש לא היה שיתוף פעולה יהודי־מרוקאי‪.‬‬
‫יהודים כלאון סולטן היו פעילים במפלגה הקומוניסטית‪ ,‬ונמנו עם ראשיה‪ ,‬אך מדובר‬
‫היה בקומץ קטן מאוד של אישים שהשפעתם על כלל יהודי מרוקו הייתה זעומה‪ .‬המפלגה‬

‫הקומוניסטית הייתה מפלגה קטנה ולא משמעותית בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫חמש סיבות מרכזיות תרמו לשקט ולאווירה הנוחה יחסית‪ .‬הראשונה היא הגירת‬
‫היהודים ושיעורם הקטן באוכלוסייה הכללית‪ ,‬שמשמעותה הייתה הקטנת נקודות החיכוך‬
‫בין היהודים לסביבתם בעיקר באזורים הכפריים‪ .‬הסיבה השנייה היא שיתוף הפעולה‬
‫בין תנועות פוליטיות ואישים כמהדי בן בךבה לבין היהודים‪ ,‬כחלק מהמאבק על דמותה‬
‫של החברה‪ .‬תנועת אלופאק ייצגה מגמה זו בצורה הבולטת ביותר‪ .‬שאיפותיה הפוליטיות‬
‫של התנועה והעובדה שבכירים במערכת השלטון המרוקאי נמנו עם חבריה גרמו לפתיחותה‬
‫כלפי היהודים ולניסיון לשלבם בהנהגת המפלגה‪ .‬היהודים תפסו את אלופאק כאפשרות‬
‫היחידה והמשמעותית להשתלב בחיי המדינה כאזרחים מרוקאים‪ .‬תנועה זו יצרה אווירה‬
‫נוחה כלפי היהודים‪ .‬חשיבותה רבה בגלל שני תהליכים נוספים שהתרחשו באותה תקופה‬
‫)סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים(‪ :‬התקרבות מסוימת של בית המלוכה והתנועה‬
‫הלאומית המרוקאית לליגה הערבית ולמגמות הפאן ערביות‪ ,‬והפעילות המחתרתית של‬

‫"המסגרת"‪ ,‬שיכולה הייתה לפגוע ביחסו של בית המלוכה אל היהודים‪.‬‬