Page 92 - morocco

‫חיים ‪0‬עדון‪86‬‬

‫מרוקו‬

‫הרב שאול אבן דנאן כיהן כרב הראשי של יהודי מרוקו משנת ‪ 1949‬עד שנת ‪.1967‬‬ ‫ד"ר לאון בן זקן )‪1901‬־‪(1977‬‬
‫אחריו כיהן בתפקיד זמן קצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬הרב מיכאל יששכר אנקווא‪ ,‬בשנים ‪.1972-1968‬‬
‫בשנים ‪ 1978-1973‬שימש בתפקיד הרב שלום משאש‪ ,‬ולאחר עלייתו ארצה התמנה הרב‬ ‫נולד בקזבלנקה; למד רפואה בפריס והתמחה‬
‫ידידה מונסונייגו‪ ,‬יליד ‪ ,1901‬בן למשפחת רבנים ידועה‪ ,‬שבשנת ‪ 1938‬התמנה לדיין‬ ‫במחלות ריאות‪ .‬היה פעיל באוז" ה )מפעל‬
‫בווזאן‪ ,‬בשנת ‪ 1941‬התמנה לדיין בפאס‪ ,‬ובשנת ‪ 1956‬לרב הראשי ולאב בית הדין‬ ‫לבריאות הילדים היהודים® בקזבלנקה במאבק‬
‫בפאס‪ .‬שניים מחיבוריו )שו"ת פאת ים ופרחי שושנים® יצאו לאור בארץ )לוד‪ ,‬תשנ"ב(‪.‬‬ ‫בתחלואה הגבוהה של תושבי המלאח‪,‬‬
‫לאחר פטירתו בשנת ‪ 1994‬התמנה בנו‪ ,‬הרב אהרן מונסונייגו‪ ,‬לתפקיד הרב הראשי‪ .‬הרב‬ ‫ובמיוחד במחלת השחפת‪ .‬הוא תמך בשאיפות‬
‫מוסונייגו התחנך בפאס ובצרפת‪ ,‬עמד בראש מוסדות "אוצר התורה" במרוקו ואף פעל‬ ‫הלאומיות של המרוקאים הלאומנים‪ .‬בסוף‬
‫‪ 1955‬התמנה לשר הדואר בממשלה הראשונה‬
‫להקמת רשת מקבילה בצרפת‪.‬‬ ‫של מרוקו העצמאית וכיהן בתפקיד זה בשתי‬
‫דיוני מועצת הרבנות שהתקיימו בשנים ‪ 1955-1947‬נפסקו לאחר העצמאות‪ ,‬ככל הנראה‬
‫מחשש שנושאים הקשורים בציונות יועלו לדיון במישרין או בעקיפין‪ .‬מעט ידוע על פעילות‬ ‫הממשלות הראשונות )‪.(1958-1956‬‬
‫הרבנות בשנים אלה‪ ,‬אך הרושם הוא כי מעמדה נחלש‪ .‬אפשר להציע לכך שתי סיבות‬
‫עיקריות‪ :‬התמעטות האוכלוסייה היהודית צמצמה את היקף הפעולה של הרבנים‪ ,‬והגירתם‬ ‫הרב שלום משאש )‪1907‬־‪(2003‬‬
‫של רבנים רבים פגעה באינטנסיביות של המסורת הלמדנית‪ .‬עם זאת נשמר מעמדם‬
‫נולד במכנאס‪ ,‬וניהל בה תלמוד תורה וישיבה‪.‬‬
‫בקהילה‪ ,‬במועצת הקהילות וכן בעיני המלך והציבור המרוקאי‪.‬‬ ‫הקים את חברת "דובב שפתי ישנים" להדפסת‬
‫מערכת החינוך היהודית‪ ,‬ובמיוחד זו של כי"ח‪ ,‬הייתה אחד הביטויים להתלבטות‬ ‫חיבוריהם של חכמי מכנאס והדפיס למעלה‬
‫בנוגע לקיומה של מערכת נפרדת או משולבת במוסדות המדינה‪ .‬במגעים שהתקיימו בין‬ ‫מעשרה חיבורים‪ .‬בשנת ‪ 1949‬התמנה לדיין‬
‫הנהלת כי"ח במרוקו ובצרפת לבין השר לחינוך לאומי במרוקו התמקדה הדרישה‬ ‫בבית הדין בקזבלנקה ובשנת ‪ i960‬לרב ראשי‬
‫בעיר ולאב בית דין‪ .‬בשנת ‪ 1978‬עלה ארצה‬
‫המרוקאית בשני נושאים‪ :‬מרוקניזציה של תוכנית‬ ‫והתמנה באותה שנה לרב הראשי לירושלים‪.‬‬
‫הלימודים ושינוי מעמדם של המורים‪ ,‬לרבות קבלת שכר‬ ‫נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו‪.‬‬
‫מהמדינה ולא מצרפת‪ .‬ב‪ 3-‬במארס ‪ 1961‬התפרסם צו‬ ‫החשובים מבין חיבוריו‪ :‬תבואות שמ"ש )ד‬
‫רשמי שהורה על הלאמת שליש מבתי הספר של החברה‪.‬‬ ‫כרכים‪ ,‬ירושלים(‪ ,‬שמ"ש ומגן )ג כרכים‪,‬‬
‫לאחר משא ומתן הוחלט על צמצום מספרם מ‪ 77-‬ל‪,64-‬‬
‫ומספר התלמידים ירד מ‪ 28,684-‬ל‪ .20,000-‬כמו כן‪ ,‬בוטל‬ ‫ירושלים(‪.‬‬
‫ההסכם משנת ‪ 1928‬בין כי"ח לבין השלטונות על מעמדה‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1963‬התפרסם צו נוסף שחייב את כל המורים‬ ‫חרב שלום משאש‪ ,‬במרכז ח ‪₪‬ר ח חראשונח‪,‬‬
‫בכי"ח‪ ,‬שאינם צרפתים‪ ,‬להצטרף למשרד לחינוך לאומי‪,‬‬ ‫בטקס אזכרח למלך ח ‪0‬ן ח שנ‪ 5 ,‬באוקטובר‬
‫‪ .1999‬יושבים בשורח חראשונח מ מ ן‬
‫חרב אחרן מונסונ" גו‪ ,‬רבח חראשי של מרוקו‬ ‫לשמאל‪ :‬סם אביטל‪ ,‬שמעון כר ס‪ ,‬שאול •ן‬
‫ש מ חן) מ מנ חי ג' יחדות מרוקו בארץ(‪ ,‬חרב‬
‫שלום מ ש א ש‪ ,‬סם בן ש טרי ת )יושב ראש‬
‫חכדרציח חעולמית של יחדי מרוקו ומי‬
‫שעמד בראש "חוועד חציבורי לחנצחת חמלך‬
‫חסן חשני"(‪ ,‬ומר יצחק כחן‪ ,‬ש־ ח ד ת ת‬