Page 95 - morocco

‫היהודים במרוקו העצמאית ‪89‬‬

‫מרוקו‬

‫ה!הודום במפלגה הקומונוסטות‬

‫המפלגה הקומוניסטית במרוקו נוסדה ביולי ‪ 1943‬בידי ה^ורך דין היהודי לאון סולטן‪ ,‬כסניף‬

‫של המפלגה הארפתית‪ ,‬עע פסיליה הראשונים של המפלגה נמנו ב‪7‬גיקר ב‪7‬גלי מקבוצות הופשיים‬

‫ומורים מבתי הספר של כי" ה בשנת ‪ 1948‬היו במפלגה כ~‪ 6,000‬הברים‪ ,‬ובהם כ־‪ 500‬יהודים וכ‪-‬‬

‫‪ 2,500‬אירופים‪ ,‬בלטו בין היהודים במפלגה אדמון אלמליה ואברהם צרפתי‪ ,‬רוב היהודים נטשו‬

‫את המפלגה בראשית שנות השבעים‪ ,‬פרט לתאים אהדים במכנאס ובפאס‪ ,‬וביזמתו של אברהם‬

‫צרפתי הקימו ארגוני השמאל ההדש גוף הדש שנקרא " ג'בהה")ההזית(‪,‬‬

‫הרעיון הקומוניסטי משך לפעילות המפלגתית אנשי עילית אינטלקטואלית יהודית שגילו‬

‫מהדי בן ברכה )‪1920‬־‪(1965‬‬ ‫רגישות לבעיות הברתיות‪ ,‬אך נשארו מנותקים מן הדוב היהודי המסורתי‪ ,‬הם ניסו להיטמע‬
‫בהברה המרוקאית‪ ,‬וקיוו שתקום הברה הילונית‪ ,‬אך המציאות טפהה על פניהם‪ :‬מרוקו נותרה‬
‫נולד ברבאט‪ ,‬למד מתמטיקה בפקולטה‬ ‫מדינה מוסלמית‪ ,‬בהדרגה הם זנהו את אוטופיות נעוריהם‪ :‬רק בודדים המשיכו להגדיר עצמם‬
‫למדעים באלג'יר במלגה שקיבל מן השלטון‬ ‫כמרוקאים‪ ,‬רובם שינה את עמדותיו מן העבר ומתייהס אליהן כאל דבר שהיה נכון באותם ימים‪,‬‬
‫הצרפתי‪ .‬נטל חלק בייסוד אלאסתקלאל והיה‬

‫צעיר החותמים על מנשר ה‪ 11-‬בינואר ‪,1944‬‬ ‫יגאל בן־סן‬
‫שתבע רפורמות במדינה‪ .‬בשנים ‪1954-1951‬‬

‫הוגלה להרי האטלס התיכון‪ .‬ערב העצמאות‬

‫התמנה לוועד הפועל של המפלגה ולמזכ"לה‪.‬‬ ‫הסיבה השלישית קשורה בהצלחתה של המדינה לערוב לשלומם של תושביה הלא‪-‬‬
‫נמנה עם מייסדי הפלג השמאלי‬ ‫מרוקאים שנשארו בה‪ .‬בית המלוכה המרוקאי נקט כמה יזמות לשילובם במערכות השלטון‪,‬‬
‫באלאסתקלאל‪ .‬פרש מהמפלגה ב‪ 1959-‬והקים‬ ‫ובהן מינוי שר יהודי בממשלה ונציג במועצת המדינה‪ .‬הקשר בין בית המלוכה ויהדות‬
‫את "האיחוד הלאומי של הכוחות העממיים"‪.‬‬ ‫מרוקו המשיך להיות גורם רב משקל ויהודי מרוקו גילו כלפיו יחס של הערצה‪ .‬דוגמה‬
‫מ‪ 12-‬בינואר ‪ 1960‬ישב כגולה מרצון בפריס‪.‬‬ ‫לכך יכול לשמש הסברו של דוד עמר מדוע עזב את מרוקו בשנת ‪ .1986‬לשאלת עיתונאי‬
‫הוא שב למרוקו ב‪ 16-‬במאי ‪ 1962‬ערב‬
‫הבחירות לבית הנבחרים‪ ,‬ויצא לגלות שנייה‬
‫בז'נבה אחרי קשר יולי ‪ .1963‬בפריס היה חביב‬

‫חוגי השמאל האנטי‪-‬קולוניאליסטי ובלט‬ ‫ישראלי השיב‪" :‬הרגשתי שהמלך רוצה שאני אעזוב‪ .‬אני נאמן למלך ותמיד אהיה"‪.‬‬
‫כמנהיג בקרב המדינות הבלתי‪-‬מזדהות‪ .‬ב‪29-‬‬ ‫והעיתונאי הקשה‪" :‬אתם נפגשים לפעמים?" ודוד עמר השיב‪" :‬מכיוון שאני בצרפת והוא‬

‫באוקטובר ‪ 1965‬נחטף בפריס ונרצח‪.‬‬ ‫במרוקו‪ ,‬אין לי סיבה לבקש ממנו פגישה‪ .‬אני מברך אותו‬

‫גילוי דעת של אלופאק‪ ,‬בערבית‪• ,‬צרפתית ובערבות‪-‬והודות‪,‬‬ ‫בימי ההולדת שלו ובחגים המרוקאים" )מ' חיימוביץ'‪" ,‬זכרונות‬
‫פברואר ‪1956‬‬ ‫ממרוקו"‪ ,‬מעדי!‪ ,‬סופשבוע‪ 11 ,‬בספטמבר ‪.(1998‬‬

‫הסיבה הרביעית קשורה להתמתנות היחסית בסכסוך‬

‫בתגובה לרצונם של הוד מעלתם מהמד ההמישי ומולאי הסן לראות‬ ‫הערבי‪-‬הישראלי לאחר מלחמת סיני‪ ,‬ולהשפעתה על מערכת‬
‫את כל המרוקאים‪ ,‬מוסלמים ויהודים‪ ,‬מאוהדים כאהים‪ ,‬ההליט הנוער‬ ‫היחסים שבין היהודים והמרוקאים‪ .‬עליית נאצר והפעילות‬
‫המרוקאי להתארגן באגודה שתישא את השם אלופאק ‪ -‬ההסכמה‪,‬‬ ‫הבין‪-‬ערבית שלו עוררה חששות‪ ,‬בעיקר בעת ועידת הפסגה‬
‫שאיפתנו היקרה ביותר היא לבנות בשמהה ובשיתוף פעולה את‬ ‫הבין‪-‬ערבית אשר כונסה בקזבלנקה‪ ,‬בשנת ‪ .1961‬השלטונות‬

‫מרוקו ההדשה מאוהדת‪ ,‬הופשית ועצמאית‪ ,‬יהדיו‪ ,‬מאוהדים בלב‬ ‫הידקו את הפיקוח והשמירה על הקהילה היהודית‪ ,‬גם המוסד‬

‫ובנפש‪ ,‬מוסלמים ויהודים‪ ,‬נצעיד את ארצנו לעבר הקידמה‪ ,‬העושר‬ ‫נרתם לכך‪ ,‬והוועידה עברה ללא אירועים עוינים‪.‬‬

‫והאושר‪ ,‬יהד נעשה את מולדתנו היקרה לאומה מודרנית ומכובדת‬ ‫הסיבה האחרונה לשקט היחסי ביחסי היהודים וסביבתם‬

‫שבה ישררו הסובלנות‪ ,‬השלווה וההופש‪ ,‬אגודתנו מתכוונת להילהם‬ ‫קשורה בנוכחותם של גורמים בין‪-‬לאומיים במרוקו שסייעו‬
‫בבערות‪ ,‬בפירוד ובגזענות בכל צורותיה‪ ,‬מטרות אלופאק לקדם‬ ‫לה בתקופה זו‪ ,‬ובהם גורמים יהודיים בין‪-‬לאומיים‪ .‬האינטרס‬
‫את המגעים בין יהודים למוסלמים ולהזק את הקשרים ביניהם בכל‬ ‫המרוקאי היה לשמור על זכויות האדם ולמנוע פגיעה בלא‪-‬‬
‫התהומים‪ ,‬ובעיקר בתהומי התרבות‪ ,‬הספורט והאמנות‪ ,‬ובתהומים‬
‫המקצועי וההברתי‪ ,‬אלופאקקורא לכל המרוקאים להצטרף לשורותיו‬ ‫מרוקאים‪ ,‬כדי לסייע לבניית הקשרים עם ארגונים אלה‪.‬‬
‫ולהעניק לו סיוע‪ ,‬כדי שימלא בהצלהה את תפקידו למען גדולתה‬ ‫עם זאת‪ ,‬תהיה זו טעות להציג את המצב כאידילי‪ .‬שלושה‬
‫מוקדי חיכוך עדיין התקיימו‪ :‬האחד קשור ביחסי היום‪-‬יום‬
‫ואושרה של מולדתנו‪,‬‬ ‫שבין יהודים לבין סביבתם וברצונם של בעלי תפקידים לנצל‬
‫את המצב החדש ‪ -‬עצמאות המדינה‪ .‬היו דיווחים על מעשי‬
‫ארכיון פרטי‪ ,‬פייר כהן‪ ,‬פריס‪.‬‬