Page 82 - morocco

‫ירון צור‪76‬‬

‫מרוקו‬

‫מנהיגי הקהילה היהודית של רבאט בחברת‬
‫המושל הצבאי הצרפתי של מרוקו‪ ,‬הגנרל‬
‫גיוס‪ ,‬רבאט‪ 1954 ,‬בקירוב‬

‫‪ -‬גורלם היה קשור לזה של המעצמה הקולוניאלית‪ .‬מצבם בממלכה הלאומית הערבית‬
‫החדשה לא יהיה נוח‪ .‬גם אם כלכלית הם המשיכו ליהנות מיתרונות זיקתם לשוק העולמי‪,‬‬
‫מבחינה פוליטית ותרבותית הורע מצבם‪ .‬אשר לקוטב השני של החברה המגזרית המקומית‬
‫‪ -‬היהודים דוברי הערבית‪-‬היהודית‪ ,‬שהיו משולבים במערכות המשק המקומי בלבד‪,‬‬
‫בעיר ובכפר ‪ -‬כפי שבתקופה הקולוניאלית הם סבלו ראשונים מהידרדרות כלכלית‪ ,‬כך‬
‫גם בתקופת המעבר למשק לאומי‪ .‬משק זה לא היה אמור לחזור לתקופה האגררית‪ ,‬אלא‬
‫להמשיך בתהליכי התיעוש והמודרניזציה תחת ניצוחה של עילית מבני הארץ‪ .‬מבחינה זו‬
‫הסתמן יתרון בולט למגזר המתפתח של יהודי מרוקו ‪ -‬המתמערבים הצעירים‪ ,‬רובם‬
‫בוגרי מוסדות החינוך של כי"ח‪ .‬הם נמנו עם הנהנים מן הנסיבות החדשות‪ ,‬ומסתבר‬
‫שתשתית היחסים בין המוסלמים ליהודים במרוקו הייתה עדיין איתנה דיה כדי לשכנע‬
‫את רובם להתגבר על החרדה מפני השינוי הפוליטי‪ ,‬ולנסות לקשור את גורלם בזה של‬
‫מרוקו העצמאית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אנשי מגזר זה נטו באופן כללי לנסות לקשור את עתידם‬
‫עם זה של מרוקו העצמאית‪ .‬הם לא צבאו על משרדי העלייה‪ ,‬וגם לא פתחו בשלב זה‬

‫בהגירה המונית לצרפת‪.‬‬
‫גם קברניטי העלייה והקליטה הישראלים לא נטו בשלב זה לפתוח ללא חשבון וללא‬
‫מחסום את שערי המדינה לקליטת העלייה‪ .‬מתוך כ‪ 100,000-‬מועמדים דאגה המדינה‬
‫היהודית להעלות את הרוב‪ ,‬כ‪ ,70,000-‬אך לא את כל מי שביקשו לבוא בשעריה‪ .‬כך אירע‬
‫שעם יציאת הצרפתים וחידוש עצמאותה של מרוקו עדיין חיו רוב יהודי מרוקו בארץ‬
‫הולדתם‪ ,‬ועם שובו של הסולטאן מן הגלות‪ ,‬בשלהי ‪ ,1955‬וההעברה הרשמית של העצמאות‬

‫המלאה לידיו במארס ‪ ,1956‬נפתח פרק חדש בתולדותיהם‪.‬‬