Page 83 - morocco

‫‪77‬‬ ‫היהודים במרוקו העצמאית‬

‫חיים סעדון‬

‫‪3‬‬

‫—ן‬

‫מחמד השישי מקבל א ת פניהם של עזר ויצמן‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬אהוד ברק‪,‬‬ ‫דיוקנה של התקופה‬
‫ראש הממ שלה‪ ,‬ודוד לוי‪ ,‬ש־ ה חוץ‪ ,‬לפני הלוויית אביו‪ ,‬חסן השני‪,‬‬
‫‪ 25‬ביולי ‪±999‬‬ ‫שלושה גורמים עיקריים עיצבו את קורות היהודים במרוקו‬
‫לאחר קבלת העצמאות )‪ .(1956‬הראשון והחשוב שבהם היה‬
‫תהליך בניית המדינה‪ :‬עיצוב מערכות השלטון‪ ,‬הגדרת היחסים‬
‫בין בית המלוכה והעם‪ ,‬ובינו לבין המפלגות הפוליטיות‪ .‬מנקודת‬
‫ראות זו נחלקת תקופת דיוננו לשלוש תקופות משנה‪ :‬מחמד‬
‫החמישי‪ ,‬בשנים ‪ ,1961-1956‬חסן השני בשנים ‪;1999-1961‬‬
‫מחמד השישי‪ ,‬ממות אביו ב‪ 23-‬ביולי ‪ .1999‬לאחר פטירתו של‬
‫מחמד החמישי‪ ,‬בפברואר ‪ ,1961‬עבר השלטון לידי בנו‪ ,‬מולאי‬
‫חסן‪ .‬אט אט ביצר המלך את מעמדו כשליט הבלעדי‪ ,‬אף‬
‫שבראשית דרכו היו ספקות אם יוכל למלוך בשל גילו הצעיר‪,‬‬
‫כוחה של האופוזיציה‪ ,‬חוסר הניסיון השלטוני והאתגרים‬

‫שבפניהם ניצבה המדינה‪.‬‬

‫ולשם כך ;ליה לקיים ;מם‬ ‫המלך מחמד השישי‪ ,‬יליד ‪ , 1963‬דוקטור למשפטים מאוניברסיטת‬
‫ניס שבצרפת‪; ,‬ילה לשלטון ביולי ‪ , 1999‬לאחר מות אביו‪ ,‬חסן השני‪.‬‬
‫קשרים דיפלומטיים‪ .‬לכן‬ ‫אף שאינו מקרין כריזמה ותקיפות יש טו;נים שהוא נהנה מאהדה רבה‬

‫אישר את המשך המג;ים‬ ‫במיוחד בקרב הצ;ירים‪ ,‬המהווים את מרבית האוכלוסייה‪.‬‬
‫השנים הראשונות לשלטונו )‪ (2003-1999‬התאפיינו בלימוד הדרכים‬
‫בין המדינות‪ ,‬כולל‬ ‫לממש את שאיפתו להוביל את ארצו לפיתוח ולמודרניזציה‪ .‬בתקופה זו‬
‫חלה הר;ה במצבה של מרוקו‪ ,‬שבאה לידי ביטוי ב;יקר בתחום החברתי‪-‬‬
‫ביקורים הדדיים‪ .‬הציונים‬ ‫הכלכלי ובמ;מדה כלפי חוק‪ .‬בין השאר נותקו הקשרים הדיפלומטיים‬
‫החלקיים ; ם ישראל באוקטובר ‪© 2000‬ראשית האינתיפאדה השנייה(‪,‬‬
‫הבולטים לכך היו ביקורו‬ ‫;לה כוחה של המפלגה האסלאמית המרוקאית בבחירות והתרחבה‬
‫התמיכה בה בציבור‪ ,‬ניכרה התרחקות מדינית של ארצות הברית ;ל‬
‫של ש־ החוק הישראלי‪ ,‬מחמד השישי‪ ,‬מלך מרוקו‪ ,‬מקבל את‬ ‫רק;"שאלת הסהרה"‪ ,‬ונוצר משבר ביחסי מרוקו‪-‬ספרד בשאלת הריבונות‬
‫;ל איים קטנים הסמוכים לחוף המרוקאי‪; .‬ל רק; זה‪ ,‬וב;יקר לאחר‬
‫פני שר החוץ סילבן שלום בארמונו‬ ‫סילבן שלום‪ ,‬בספטמבר‬ ‫פיגו;י הטרור בקזבלנקה באמצ; מאי ‪ ,2003‬של גורמים אסלאמיים‬
‫בתיטואן‪,‬ספטמבר ‪2 0 0 3‬‬ ‫‪ , 2003‬והתחייבותו של‬ ‫קיצוניים‪ ,‬חזר המלך בהדרגה למדיניות של אביו‪; .‬יקרה הוא יותר‬
‫פתיחות ודגש ;ל מדיניותהחוק‪ ,‬שתביא לחיזוק מ;מדה המדיני ולשיפור‬
‫המלך לפתוח ב;תיד הקרוב את הנציגויות הדיפלומטיות בין שתי‬ ‫יחסיה ; ם ארצות הברית והקהילה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ופחות שינויים‬
‫במדיניות הפנים‪ ,‬תוך החזרה מסוימת של ההגבלות הפוליטיות‪ ,‬ב;יקר‬
‫המדינות‪.‬‬ ‫;ל התנו;ות האסלאמיות‪ .‬המלך תומך בשאיפה הפלשתינית להקמת‬
‫מדינה‪ ,‬מאמין כי; ל מרוקו ל;ודד את הצדדים להתקדם בתהליך המדיני‪,‬‬
‫הקהילה היהודית במרוקו ‪ -‬המונה כ־‪ 4,000‬איש‪ ,‬רובם מתגורר‬

‫בקזבלנקה‪ ,‬וזוכה לתמיכתן של הרשויות ולהגנתן ‪ -‬הפכה בשנים‬

‫האחרונות מוקד להתקפות מילוליות‪ ,‬ול;תים אף פיזיות‪ ,‬מצד גורמים‬

‫אסלאמיים‪ .‬במאי ‪ 2003‬פוצק המרכז הקהילתי היהודי ב;יר‪ ,‬ובספטמבר‬

‫אותה שנה נרצחו שני יהודים‪ .‬הדאגה לשלומה של הקהילה באה לידי‬

‫ביטוי בביקור המלך במרכז הקהילתי שנהרס בפיגו;‪ ,‬בהצהרותיו‬

‫התקיפות כי לא יאפשר לאיש לפגו; בקהילה היהודית‪ ,‬ובקשר המיוחד‬

‫וההדוק שמקיים הארמון;ם נציגי הקהילה‪.‬‬

‫שלום פהן‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2 0 0 3‬‬