Page 80 - morocco

‫ירון צור‪74‬‬

‫מרוקו‬

‫לכן‪ ,‬אולי‪ ,‬לא הייתה התגובה של תושביהן היהודים לנסיגת השלטון הצרפתי ולמעבר‬
‫לעצמאות מרוקאית שונה בעיקרה מזו של היהודים בכפרים ההרריים‪ :‬רובם עלה כמעט‬
‫כאיש אחד למדינת ישראל‪ ,‬ובתוך עשור לא נותר כמעט איש מהם במקומו‪ .‬התמיהות‬
‫שהצגנו על משמעות העלייה הסוחפת לגבי היחסים בין היהודים לסביבתם תקפות‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬גם ביחס לתושבי העיירות‪ .‬אך כאן יש להסבר נדבך נוסף‪ :‬לפחות בחלק מהן הופר‬
‫האיזון המסורתי; ההרמוניה היחסית ביחסים הכלכליים הוחלפה בתחרות כלכלית‬

‫מודרנית‪ ,‬ותפיסת הזהות הדתית הישנה נדחקה מפני חלופות חדשות‪.‬‬

‫הערים‬

‫גם בערים‪ ,‬כמו בעיירות‪ ,‬היה עירוב של חדש עם ישן‪ ,‬אך המינון היה שונה‪ .‬בהכללה‬

‫אפשר לומר שהיחסים באזורי הכפר נשענו על הקשרים האישיים‪ ,‬נשאו אופי מעורב‬

‫ואינטימי יותר מאשר בעיר‪ ,‬והתלות בין המוסלמים ליהודים הייתה חיונית‪ .‬לעומת זאת‬

‫בעיר‪ ,‬שבה חיו ציבורים גדולים ברבעים נפרדים ‪ -‬המדינה הערבית והמלאח היהודי ‪-‬‬

‫יכול היה כל ציבור להתקיים לעצמו‪ ,‬והתלות ההדדית ביניהם הייתה פחותה‪ .‬כמו כן‪,‬‬

‫ערים רבות היו מרכזים אינטלקטואליים והיו פתוחות‬

‫להשפעות אידאולוגיות ‪ -‬בעבר דתיות‪ ,‬ובתקופה שאנו‬

‫דנים בה קולוניאליסטיות‪ ,‬לאומיות או אורתודוקסיות ‪-‬‬

‫יותר מאשר אזורי הכפר‪ .‬הבדל נוסף הוא שבערים‪ ,‬שהיו‬

‫ריכוזים דמוגרפיים גדולים יחסית ומרכזים של פעילות‬

‫כלכלית‪ ,‬יכול היה הגיוון המעמדי והחברתי להתפתח יותר‬

‫מאשר בנקודות יישוב קטנות‪ .‬ולבסוף‪ ,‬בעבר הקדם‪-‬‬

‫קולוניאלי היו הערים חשופות למרידות של חיילים‬

‫ולהתנפלויות של אנשי שבטים‪ .‬תושבי המלאח חשו‬

‫מאוימים ולכן היו תלויים במכ'זן‪ ,‬השלטון המרכזי‪ ,‬ולאו‬

‫דווקא בשכניהם‪ .‬תחת שלטון הצרפתים השתנו תנאי‬

‫הביטחון והתלות‪ ,‬אך עם התפתחות המאבק הלאומי היו‬

‫הערים למוקד תסיסה ומקור לסיכונים חדשים‪ .‬שאלת‬

‫הביטחון של היהודים התעוררה מחדש בתנאים חדשים‪.‬‬ ‫קזבלנקה‪ ,‬מראה כללי של המלאח‪1917,‬‬

‫בקזבלנקה‪ ,‬עיר של מהגרים מפנים הארץ‪ ,‬היה משקל‬

‫הדפוסים והיחסים הישנים מצומצם‪ .‬גבולות חלוקת‬

‫העבודה המסורתית נפרצו לחלוטין‪ ,‬מה גם שהיו בעיר‬

‫בתי עסק‪ ,‬משרדים ומפעלים מודרניים רבים‪ ,‬שבהם נוצרו‬

‫דפוסי התנהגות חדשים‪ .‬הפער בין מוסלמים ליהודים‬

‫בתהליכי ההתמערבות ובצבירת העושר תחת שלטון‬

‫הצרפתים בלט בה יותר מאשר במקומות אחרים‪ .‬גם הסדר‬

‫החברתי הישן התהפך לעתים על פיו‪ :‬במרוקו המסורתית‬

‫נדיר היה למצוא מוסלמים מועסקים בידי יהודים‪ ,‬ואילו‬

‫בקזבלנקה )כמו בערים אחרות בחוף האטלנטי( היו שכירים‬

‫מוסלמים רבים בבתי עסק ובבתים יהודיים‪ .‬יותר מבכל‬

‫עיר אחרת במרוקו בלט בה הפוטנציאל להתפתחות גיוון‬

‫חברתי‪-‬תרבותי ומעמדי‪ ,‬וקשה להצביע על סביבה אחידה‬

‫לקבוצות שונות באוכלוסייה היהודית‪ .‬סביבתם של תושבי‬ ‫קזבלנקה‪ ,‬כיכר המהפכה הצרפתית‪ ,‬א מ צ ע שנו ת החמישים‬