Page 4 - etmol 23

‫מפת האיזור‬ ‫ואם מתבקשת ההנחה שסיפורו של יוסף בן מתתיהו קושר‬
‫את האפרסמון עם צמחי ■הבושם שצמחו בגני המלך בעיז־‬
‫גדי‪ ,‬כמסופר בשיר־השירים‪ ,‬הרי שאנו מתקשים מבחינה‬
‫• בוטאנית לזהות בין אותם צמחים — המור‪ ,‬הנרד‪ ,‬הכופר‪,‬‬
‫הכרכום‪ ,‬עצי הלבונה‪ ,‬האוהלות ושאר הבשמים המופיעים‬
‫בשיר ־השירים — מי מהם הוא האפרסמון ואם אכן הוא‬
‫נכלל ביניהם‪ .‬בכל אופן‪ ,‬צמחי שיר־השירים היו כנראה‬
‫מונופולין של בית המלך והם היו מקורות הכנסה חשובים‬
‫של קופת המדינה כבר בתקופת בית ראשון‪ .‬לי אין ספק‬
‫שאחד הגורמים העיקריים למלחמות הרבות בין מלכי יהודה‬
‫ואדום ’ולהקמת הביצורים המרובים‪ ,‬המתגלים מדי פעם‬
‫ע ל־ ‪T‬י הארכיאולוגים לאורך שפת ים המלח ודרומה לו‪,‬‬
‫היה המאבק על הבעלות על נאות התמרוקים וצמחי המרפא‬

‫ועל דרכי הגישה אליהם‪.‬‬
‫סבורני גם שאחד הגורמים לעלייתם המסחררת של הנבטים‪,‬‬
‫יורשי האדומים ושאר עממי עבר הירדן‪ ,‬זמן מה לאחר‬
‫תחילת גלות בבל‪ ,‬במאה החמישית לפני הספירה —‬
‫היתה השתלטותם על מטעים אלה; ואולי היו אלה הנבטים‬
‫אשר סחרו עם דרום ערב‪ ,‬שהביאו משם את האפרסמון‬

‫וטיפחוהו במחוזות ים המלח‪.‬‬

‫בית־ מלאכה לתוצרת האפרסמון‬ ‫החשמונאים משתלטים על האיזור‬

‫בעיו־בוקק‬ ‫מדינת החשמונאים‪ ,‬אולי עוד בימי יהונתן‪ ,‬השתלטה על‬
‫איזור זה ועל ^ ו ל י ו יקרי הערך‪ .‬כדי לבצר את המחוז‬
‫והנה שיחק לי ולחברי המזל ובחפירותינו בנוה עת־בוקק‪,‬‬ ‫החיוני‪ ,‬יצא אלכסנדר ינאי בין שנת ‪ 99‬ל־‪ 95‬לפני הספירה‪,‬‬
‫הדומה בתנאיו האקלימיים לעין־גדי‪ ,‬גילינו בית־מלאכה‬ ‫למסע מלחמה למואב ואף מסעו האחרון בשנת ‪ 76‬מטרתו‬
‫רחב ‪T‬ים לייצור תרופות ותמרוקים‪ ,‬שראשיתו אולי בסוף‬
‫התקופה החשמונאית‪ ,‬שיאו בימי הורלוס ועד למלחמת‬ ‫היתה לבצר את המבואות הצפוניים של בקעת יריחו‪.‬‬
‫אין ספק שהמאבק על הצמח היקר היה בין המניעים‬
‫היהודים ברומאים וסופו בימי מרד בר־כוכבא‪.‬‬ ‫העיקריים‪ ,‬שהפכו את ה ‪T T‬ות ושיתוף הפעולה ששררו בין‬
‫בית־המלאכה הוא מבנה מרובע שחדריו מסודרים בצורה‬ ‫יהודה המקבי והנבטים‪ ,‬לשנאה גוברת והולכת במשך הזמן‬
‫סימטרית כמעט לאורך שני צידי ציר דמיוני העובר במרכז‬ ‫ולעוינות אשר אפיינה את יחסי שתי המדינות הללו אחר־כך‪.‬‬
‫אין גם להבין את עלייתה של יהודה‪ ,‬ממחוז נ ‪T‬ח של‬
‫חצר פנימית קטורה מהפתחים שבצפון ובדרום החצר‪.‬‬ ‫האימפריה הסלכקית‪ ,‬למדינה רבת אוכלוסין‪ ,‬אמידה ובעלת‬
‫הכניסה העיקרית היתה מצד דרום וכדי למנוע את כניסתם‬ ‫עוצמה צבאית ניכרת‪ ,‬כפי שהיא מתגלית בימי תור־הזהב‬
‫של זרים לתוך חדרי הייצור‪ ,‬הותקן ליד השער מעין ״חדר‬ ‫של שלטון שלום־ ציון אלמנת ינאי‪ ,‬לולי ההכנסות הרבות‬
‫המתנה״‪ ,‬שלאורך קירותיו ספסלים‪ .‬מחדר זה נפתח פתח אל‬
‫חדר משמאל ובו היה קבוע כד ממגורה גדול אשר בו‬ ‫ממטעי מזרח יהודה‪.‬‬
‫הפקידו הבאים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬חומר גלם לייצור בבית־המלאכה‪.‬‬ ‫חומר גלם נוסף אשר היה מבוקש מאוד לצרכי ריפוי‬
‫מימין היה פתח אל חדר עבודה ולצידו מזווה לחומרי גלם‬ ‫וקוסמטיקה ואשר בלט בנדירותו בעולם ■הקדמון הוא החימר‬
‫שונים‪ .‬נראה שתהליך הייצור כאן היה פחות סודי‪ ,‬אף שגם‬ ‫)האספלט(‪ ,‬אשר הופק מים המלח‪ .‬בנוסף על סגולותיו‬
‫פתח החדר הזה ניתן לנעילה‪ .‬כאן נמצאו גם מתקן סחיטה‬ ‫הרפואיות ושלל שימושים שנעשו בו במלאכת הבנייה‪,‬‬
‫ותנור‪ .‬התוצרת כאן היתה סופית או גמורה למחצה והועברה‬ ‫הקדרות ועוד‪ ,‬כחומר איטום וכחומר מלכד‪ ,‬ובנוסף לשימושו‬
‫כדלק‪ ,‬היה מרכיב מבוקש לחניטת גוויות‪ .‬שיטת קבורה זו‬
‫לחדרי הייצור האחרים לעיבוד סופי‪.‬‬ ‫היתה נהוגה במצרים עד לתקופה הרומית ורב היה מחירה‪.‬‬
‫שטח הייצור העיקרי היה בחצר ובו היו ערוכים זה ליד זה‬ ‫לא יפלא איפוא‪ ,‬שקליאופטרה מלכת מצרים‪ ,‬אהובתו‬
‫ארגז אבן שהכיל חומר גלם‪ ,‬תנור להרתחת נוזל בכמות‬ ‫ושותפתו בשלטון של מרקוס אנטונידס הרומאי‪ ,‬חמדה את‬
‫קטנה‪ ,‬אגן אבן לבחישה‪ ,‬לוח לשחיקת חומר צמחי או מינרלי‬ ‫ערבות יריחו ואת ים המלח והניעתהו לקרוע אזורים אלה‬
‫ושני תנורים גדולים יחסית‪ .‬בעזרת מומחים לייצור קוסמטי־‬ ‫מעל ממלכת החשמונאים ולתתם לה לנחלה‪ .‬לכאורה תמוה‬
‫פרמצבטי שיחזרנו את תהליך העבודה כפי שהוא מתאשר‬ ‫שלאחר מכן נאותה קליאופטרה להחכיר מחוזות אלה‬
‫גם מהמקורות הקדמוניים‪ .‬מסתבר כי בעזרת המיכשור‬ ‫להורדוס‪ ,‬אולם יש להניח‪ ,‬כי לא היתה ברירה ב ‪T‬ה‪ ,‬שכן‬
‫שבמפעל ניתן היה להפיק יותר מאשר מוצר אחד הן כנוזל‬ ‫הוצרכה לסמוך על ה ‪T‬ע של מגדלי האפרסמון המקומיים‬
‫אשר שמרו בסוד כמוס את שיטות הטיפול וההפקה ומן‬
‫והן כמשחה‪.‬‬ ‫החכמה היה איפוא‪ ,‬להפקיד את ניהול המטעים ואת הייצור‬
‫החדר הצפון־מזרחי‪ ,‬שהיה מטויח כולו כמו בריכה‪,‬‬ ‫בידים יהודיות‪ ,‬עם תום שלטונם של אנטוניוס וקליאופטרה‪,‬‬
‫הביל משטח דריכה משופע‪ .‬הנוזל שנ«^ט מן הצמחים‬ ‫חזרו מחוזות אלה לבעלות יהודית — ל ‪T‬יו של זערדום‪ ,‬אשר‬
‫הנדרכים נקלט באגן קטן מטויח אף הוא‪ .‬ריבוי ערימות‬
‫התמרים אשר נשתמרו מתחת לעיי המפולת מלמד‪ ,‬כי באן‬ ‫ניהלם כמוגופולין מלכותי‪.‬‬
‫הופק בין היתר‪ ,‬חלב תמרים אשר שימש בסים לתכשירי‬ ‫יוסף בן מתתיהו מתאר השתלשלות עניינים זו בספרו‬
‫״קדמוניות היהודים״ ומפרט את שיטות ההפקה של שרף‬
‫קוסמטיקה וריפוי רבים‪.‬‬ ‫האפרסמון‪ ,‬על־י די חריצת גזעי הצמחים באבנים חדות‬
‫החדר שממול‪ ,‬ממזרח לחצר‪ ,‬הכיל שולחן עבודה עגול‪,‬‬ ‫ולקיטת השרף המטפטף מתוך העץ הפצוע‪ ,‬כמקובל עד היזם‬
‫ששימש בסיס לריחיים של ‪ .T‬את השטח מסביב לשולחן‬
‫העבודה ריצפו בקפידה רבה בלוחות אבן‪ ,‬כך שהאפרסמון‬ ‫בהפקת הגומי הגלמי‪ ,‬הקאוטשוק‪.‬‬
‫ושאר הצמחים אשר נפלו על הקרקע ניתנו לאיסוף בקלות‪.‬‬
‫אזורים אחרים בבית שימשו למלאכות נוספות ולאגירת‬