Page 9 - etmol 23

P. 9

‫לונזושווו‬

‫‪m ill‬‬

‫‪l D'i‬׳‪n‬‬

‫‪im nnini‬‬

‫מאת מינה רוזן‬ ‫החיים בירנשלים לפני ‪ 300‬שנה‬

‫שעלה לארץ בשנת ‪ ,1621‬זועק חמס ע ד‬ ‫אשה אחת בלבד‪ ,‬אלא אם כן קיבל‬ ‫המאה ה־‪ 17‬היא המאה הפחות ידועה‬
‫המנהג בדורו‪ :‬״לא די שמושיבין החתן‬ ‫הגבר היתר של מאה רבנים לשאת אשה‬ ‫בזמן החדש בתולדות יהודי ירושלים‪.‬‬
‫אצל הכלה‪ ,‬אלא אף מחבק ומנשק או‬ ‫נוספת על אשתו‪ .‬בעיר היו גם נשים‬ ‫אולם מחקר במקורות שכבר נתפרסמו‬
‫רבות‪ ,‬נשואות ואף אמהות לילדים‪ ,‬ש‬ ‫או שעודם גנוזים מלמד על ישוב יהודי‬
‫תה‪ ,‬אוי לעינים שכך רואות״‪,‬‬ ‫חיו לבדן‪ .‬ביניהן היו נשים שבעליהן‬ ‫פעיל בעיר‪ ,‬שאליו היו נשואות עיני‬
‫המשודך היה שולח למשודכתו בגדים‬ ‫נסעו למרחקים בחיפוש פרנסה למשפחו‬
‫לבנים‪ .‬בבית־כנסת אחד היה אפיריון‬ ‫תיהם‪ ,‬והעדיפו להישאר שם‪ ,‬ולהשאיר‬ ‫היהודים מקרוב ומרחוק‪.‬‬
‫סמוך לארון־הקודש‪ ,‬שמתחתיו נהגו ל‬ ‫את נשותיהם וילדיהם למעמסה על קו‬ ‫מספר היהודים בירושלים השתנה ב‬
‫הושיב את החתן בטרם יילד לבית‬ ‫פת הצדקה של הקהילה‪ .‬אנשים אמידים‬ ‫מאה זו‪ :‬בתחילתה היו בה כ־‪2,500‬‬
‫הכלה יחד עם קרוביו‪ ,‬לחתום על ה‬ ‫מבין הספרדים או יוצאי איטליה החזיקו‬ ‫נפש ובסופה כאלף נפש‪ .‬אולם יש לציין‪,‬‬
‫כתובה‪ ,‬משם יצאה החבורה בתופים ו‬ ‫בבתיהם שפחות‪ ,‬למרות שהיה איסור‬ ‫כי אם־אמנם מספר היהודים בעיר לא‬
‫במחולות לבית הכלה‪ .‬הק ‪T‬ושין נערכו‬ ‫היה גדול במיוחד )וגם המספר הכללי‬
‫בשעות היום‪ .‬אחרי החופה היו קרובי‬ ‫על כך בתקנות הקהילה‪.‬‬ ‫של האוכלוסיה בירושלים לא היה ג‬
‫הזוג ומיודעיו ומשפחותיהם דעלכים ל‬ ‫דול(‪ ,‬הרי היתה תנועה גדולה של‬
‫סעודה בבית החתן‪ ,‬שלוותה בנגינת‬ ‫חתן מחבק ומנשק‬ ‫יהודים לירושלים — עולים ותיירים ש‬
‫מנגנים‪ .‬בשמחות אלו התפתחו ראוות‬ ‫באו לבקרה וכן רבים שניסו להיאחז‬
‫נות ובזבוז‪ ,‬וחכמי ירושלים ביקשו ל‬ ‫נשים רבות נישאו בהיותן ילדות ל‬ ‫בעיר ולא הצליחו מחמת החיים הקשים‪,‬‬
‫מטה מי״ב שנים‪ ,‬והזיווג נעשה על־ידי‬
‫התקין להן סייגים‪.‬‬ ‫שידוך בין המשפחות מבלי שבני הזוג‬ ‫וחזרו ו״ירדו״‪.‬‬
‫עיסוקיה העיקריים של האשה היו‬ ‫יכירו זה את זה‪ .‬לגברים ולנשים מבו‬ ‫כיצד חיו אז חיי היום־יום בירוש‬
‫במלאכות הבית המקובלות ובהשגחה על‬ ‫גרים יותר היו הזדמנויות להיפגש ו‬ ‫לים? המשפחות היהודיות היו ע ל־ פי‬
‫ילדיה‪ .‬הגברים היו יוצאים לקניות ו‬ ‫להכיר את בן הזוג לעתיד‪ ,‬או לראות את‬ ‫רוב קטנות‪ .‬התא המשפחתי היה מורכב‬
‫כנראה גם י לתנור האפיה‪ .‬אולם יש‬ ‫פני המשודך או המשודכת‪ ,‬וזאת בימי‬ ‫על ־ פי רוב מזוג הורים וילדיהם‪ .‬לעתים‬
‫בידינו עדויות שהיו כמה נשים שעסקו‬ ‫חג ובשמחות משפחתיות‪ .‬תקנותיה ה‬ ‫רחוקות מנה שלושה דורות‪ .‬תוחלת ה‬
‫במסחר‪ ,‬הלוו בריבית )כנראה אלמנות(‬ ‫עתיקות של ירושלים אמנם אסרו על‬ ‫חיים הקצרה בשל המגיפות ושנות ה‬
‫וסחרו ביין‪ .‬אשה אחת ירושלמית מתו‬ ‫הארוס לראות פני ארוסתו עד ליל‬ ‫רעב‪ ,‬וכן הניידות הרבה‪ ,‬מנעו היווצרות‬
‫ארת בכתבים ״שהיתה יודעת בטיב משא‬ ‫החופה‪ ,‬אולם דומה שתקנה זו לא הש‬ ‫תאים משפחתיים גדולים ובעלי המש‬
‫ומתן והרוויחה ממון וקנתה בתים ו‬ ‫תמרה‪ .‬הרב ישעיהו הלוי הורוביץ )ה‬ ‫כיות‪ .‬מספר הערירים בעיר היה רב‬
‫מכונה — ע ל־ פי ראשי התיבות של‬
‫עליות״‪.‬‬ ‫ספרו ״שני לוחות הברית״ — השל״ה(‬ ‫מאוד‪.‬‬
‫הכביסה היתה נעשית בתעלה פתוחה‪,‬‬ ‫בין הספרדים היה מנהג מקובל לשאת‬
‫שהיתה יוצאת ממעיין השילוח‪ .‬שם היו‬ ‫שתי נשים‪ ,‬והיו אף ספרדים שנשאו‬
‫מתאספות נשים מוסלמיות‪ ,‬נוצריות ו־‬ ‫שתי נשים אשכנזיות‪ .‬האשכנזים נשאו‬

4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14