Page 9 - etmol 23
P. 9
לונזושווו
m ill
l D'i׳n
im nnini
מאת מינה רוזן החיים בירנשלים לפני 300שנה
שעלה לארץ בשנת ,1621זועק חמס ע ד אשה אחת בלבד ,אלא אם כן קיבל המאה ה־ 17היא המאה הפחות ידועה
המנהג בדורו :״לא די שמושיבין החתן הגבר היתר של מאה רבנים לשאת אשה בזמן החדש בתולדות יהודי ירושלים.
אצל הכלה ,אלא אף מחבק ומנשק או נוספת על אשתו .בעיר היו גם נשים אולם מחקר במקורות שכבר נתפרסמו
רבות ,נשואות ואף אמהות לילדים ,ש או שעודם גנוזים מלמד על ישוב יהודי
תה ,אוי לעינים שכך רואות״, חיו לבדן .ביניהן היו נשים שבעליהן פעיל בעיר ,שאליו היו נשואות עיני
המשודך היה שולח למשודכתו בגדים נסעו למרחקים בחיפוש פרנסה למשפחו
לבנים .בבית־כנסת אחד היה אפיריון תיהם ,והעדיפו להישאר שם ,ולהשאיר היהודים מקרוב ומרחוק.
סמוך לארון־הקודש ,שמתחתיו נהגו ל את נשותיהם וילדיהם למעמסה על קו מספר היהודים בירושלים השתנה ב
הושיב את החתן בטרם יילד לבית פת הצדקה של הקהילה .אנשים אמידים מאה זו :בתחילתה היו בה כ־2,500
הכלה יחד עם קרוביו ,לחתום על ה מבין הספרדים או יוצאי איטליה החזיקו נפש ובסופה כאלף נפש .אולם יש לציין,
כתובה ,משם יצאה החבורה בתופים ו בבתיהם שפחות ,למרות שהיה איסור כי אם־אמנם מספר היהודים בעיר לא
במחולות לבית הכלה .הק Tושין נערכו היה גדול במיוחד )וגם המספר הכללי
בשעות היום .אחרי החופה היו קרובי על כך בתקנות הקהילה. של האוכלוסיה בירושלים לא היה ג
הזוג ומיודעיו ומשפחותיהם דעלכים ל דול( ,הרי היתה תנועה גדולה של
סעודה בבית החתן ,שלוותה בנגינת חתן מחבק ומנשק יהודים לירושלים — עולים ותיירים ש
מנגנים .בשמחות אלו התפתחו ראוות באו לבקרה וכן רבים שניסו להיאחז
נות ובזבוז ,וחכמי ירושלים ביקשו ל נשים רבות נישאו בהיותן ילדות ל בעיר ולא הצליחו מחמת החיים הקשים,
מטה מי״ב שנים ,והזיווג נעשה על־ידי
התקין להן סייגים. שידוך בין המשפחות מבלי שבני הזוג וחזרו ו״ירדו״.
עיסוקיה העיקריים של האשה היו יכירו זה את זה .לגברים ולנשים מבו כיצד חיו אז חיי היום־יום בירוש
במלאכות הבית המקובלות ובהשגחה על גרים יותר היו הזדמנויות להיפגש ו לים? המשפחות היהודיות היו ע ל־ פי
ילדיה .הגברים היו יוצאים לקניות ו להכיר את בן הזוג לעתיד ,או לראות את רוב קטנות .התא המשפחתי היה מורכב
כנראה גם י לתנור האפיה .אולם יש פני המשודך או המשודכת ,וזאת בימי על ־ פי רוב מזוג הורים וילדיהם .לעתים
בידינו עדויות שהיו כמה נשים שעסקו חג ובשמחות משפחתיות .תקנותיה ה רחוקות מנה שלושה דורות .תוחלת ה
במסחר ,הלוו בריבית )כנראה אלמנות( עתיקות של ירושלים אמנם אסרו על חיים הקצרה בשל המגיפות ושנות ה
וסחרו ביין .אשה אחת ירושלמית מתו הארוס לראות פני ארוסתו עד ליל רעב ,וכן הניידות הרבה ,מנעו היווצרות
ארת בכתבים ״שהיתה יודעת בטיב משא החופה ,אולם דומה שתקנה זו לא הש תאים משפחתיים גדולים ובעלי המש
ומתן והרוויחה ממון וקנתה בתים ו תמרה .הרב ישעיהו הלוי הורוביץ )ה כיות .מספר הערירים בעיר היה רב
מכונה — ע ל־ פי ראשי התיבות של
עליות״. ספרו ״שני לוחות הברית״ — השל״ה( מאוד.
הכביסה היתה נעשית בתעלה פתוחה, בין הספרדים היה מנהג מקובל לשאת
שהיתה יוצאת ממעיין השילוח .שם היו שתי נשים ,והיו אף ספרדים שנשאו
מתאספות נשים מוסלמיות ,נוצריות ו־ שתי נשים אשכנזיות .האשכנזים נשאו