Page 11 - etmol 23
P. 11
^a<S91;C3 C O N IU
תרופות לשלשול בגדים אחרים שהיו בשימוש :כיפה בלשון האשכנזים — ה״טשולנט״ .כ
עגולה מצמר אדום לגברים ,כפפות ו- מנות עיקריות .היו גם פשטידות בשר
בדרך כלל רחצו בבית מרחץ תורכי, גרבים סרוגים .הבגדים היו רכוש רב מטוגנות ,דג מטוגן ועוף מבושל במיץ
הוא ה״חמאם״ .כפי המסופר ,היה זה ערך ,ובגדים משומשים היו עוברים ב לימון .כתוספת נחשב ,מלבד הקטניות,
מקום מפואר מאוד ,רב חדרים ,כל אחד ירושה .אין לנו ידיעות על צורת הנע- גם האורז .קינחו בפירות ומיציהם ,ב*
מחומם בדרגת חום שונה ובל אדם בוחר בקלאוה או בתפוחים אפויים .מסתבר
לו את דרגת החום הרצויה לו .שכר ליים .נוסע אחד ממליץ להביא לעיר שהיה אפשר לאכול די טוב בירושלים...
המרחץ היה פארא אחד ,אבל גם אז נעליים מחוץ לארץ מכיוון שאלו הנמכ היו עניים רעבים וגם עשירים פוקעים
נזעגים היו ״דמי שתיה״ וצריך היה רות בארץ הן מטיב ירוד .בציור המופיע
לתת פארא נוסף למשרת הנותן למת- .בספר של חוקר באותם ימים ,נראות מרוב טובה.
רחץ בגד רחצה ולבלן העוזר למתרחצים. נעליים חצאיות ,ללא שרוכים ,עם חר
המגיפות היו שכיחות מאוד בירושלים איר נראו הנעליים?
והפילו קרבנות רבים .ה״תרופה״ העי טום מעוקם כלפי מעלה.
קרית למגיפות אלו היתה לברוח מהעיר, ברשות הנשים העשירות היו קישוטים אורחים זרים הירבו לתאר את מל
ותכשיטים יקרי ערך והן אף החזיקו בושיהם של הירושלמים ,יהודים בערבים,
בדרך כלל לרמלה ,לתקופת המגיפה. משום שנראו מוזרים בעיניהם .הגברים
מה עשו הרופאים ומה היו התרופות בביתן כלים יקרים. והנשים התלבשו כתורכים כדי לא להת
אז? באופן כללי ,נחשבו כתרופות טו בלט .הגברים לבשו מכנסים ארוכים,
בות לכל חולי — בשר העוף ותבשיליו חולצה קלה ועליה כותונת ארוכה ו
וסירופי פירות למיניהם .כתרופה משל מעיל :לראשם חבשו כובע גבוה ההולך
ונעשה צר כלפי מעלה או תרבוש עשוי
שלת עממית נחשב חלב שקדים. כריכה של צמר-גפן או משי .בשבת
רפאל מרדכי מלאכי ,פרשן מקרא ו היו לובשים תרבוש לבן רקום בצבע
רופא בירושלים ,אומר ,כי התרופה ה כלשהו ,כיוון שהצבע הלבן ממש היה
טובה ביותר לבל מחלה הוא השלשול, אסור על יהודי ירושלים .בימות החול
ומוסר כיצד להכין תרופות שונות — לבשו תרבוש כחול .עובדה שהפתיעה
מפירות ויין או יין ומיצים שונים — כדי את רוב המבקרים בירושלים היתה ,ש
לגרום לשלשול .הוא מתאר גם תרופה
לכאב ראש ,נזלת ,והיא מועילה גם לכל המלבושים לא היו צווארונים.
לשלשול :לקחת ריברבר ומלפפון ,צבר, האשה הספרדיה לבשה גם היא מכנ
קינמון וציפורן ,לטחון ולערבב ביין או סים .עליהן העטתה שמלה ולעתים גם
בשיכר ,ללוש בסירוס או בדבש ורדים. מותניה .על כל בגדיה היתה מעטה
את העיסה לשמור בכלי זכוכית משוח צעיף ,שהיה עשוי צמר גפן שקיף .היא
עטתה גם רעלה שתורה ,אולם נשים
בשמן שקדים. זקנות לא עשו כך וגם אשכנזיות הלכו
כך התנהלו חיי היום-יום בירושלים בפנים גלויות .בהליכה לקבר שמואל,
לפני כשלוש-מאות שגה — בבית וב שם נערכה חגיגה המונית אחת לשנה,
חוץ ,בין שמחה ותוגה ,בין רעב ושובע, נהגו הנשים להסיר את הרעלה ,דבר
שגרם מורת-רוח לבעלי המוסר למיני
בין בריאות ומחלה. הם .האשכנזיות שמרו כנראה ברוב ה
מקרים על צורת הלבוש מארצות מו
העיטורים — מתוך ספרים
עבריים מהמאה ה־17 צאן ,אולם עטו על גופן את הצעיף.
11
