Page 15 - etmol 23
P. 15
השירות הצבאי .תאריך פירסומה של רק עם שובם של כוחות הצבא מהח בפרתים )בשנים ,(116—114בה הש
תעודה זו במצרים ,סמוך לסיומו של זית הפרתית ,בשנת ,116בסיום המלח תתפו כוחות רבים מחלקים שונים של
המרד היהודי ,מעורר את הרושם■ ,כי מה שם ,עברה היוזמה לידי הרומאים, האימפריה הדו,מאית ,ובהם גם כוחות
:ההצהרה באה מטעם הקיסר משום ש- אם כי לא בנקל .נראה שהחיילים החוז צבא ממצרים .מספר החיילים הרומאים
הי.תה התמרמרות רבה בין המשפחות רים פילסו את דרגם למצרים במסע במצרים קטן במידה ניכרת עד קיץ ,116
באלכסנדריה שבנותיהן נישאו לחיילים דרומה ,מפלוסיום שבגבול סיני ומצרים ויש בכך כדי להסביר — ולו בצורה
רומאים בעת שירותם ,ואחר-כך נפלו לעבר קודקוד הדלתה ,כשהם מדבירים תלקית — את ההצלחה היהודית ברא
החיילים-הבעלים האלה בקרב .תושבי בדרכם את היהודים ב״ארץ חוניו״ ו שית המרד .בנסיונות קודמים של היהו
אלכסנדריה נודעו במזגם הסוער והת- מטהרים את יובלי הדלתה שנתפסו בידי דים במצרים למרוד — בשנים ,41
מרמרותם היתה רבה .יש להניח ,כי 66ו — 73-הצליחו הרומאים לדכא את
הדריאנוס ,שעלה לא מכבר לשלטון, היהודים. תנועות המרי היהודיות 'ללא קשיים
ביקש לקנות אל לב הנתינים האלכסנ- יוצאים מגדר הרגיל ,ואם גם נזקקו
דרוניים ותיקן את חוקי הצבא ,כדי שליטה בקודקוד הדלתה בשנת 66לעזרתם של 2,000אנשי צבא
לאפשר לילדי הנופלים לרשת את אבו מלוב ,הרי לא נמצאו במצב קשה ביותר
תיהם .מכתב זה מגלה ,כי הלגיונות ה אין להניח כי ניסו לפנות בראשית ומצרים ואלכסנדריה לא היו בסכנה,
רומאים במצרים ספגו אב Tות ניכרות דרכם לכיוון אלכסנדריה ,מכיוון שהיו כמו בימי המרד של טריאנוס .במרד זה
צריכים לעבור שטח ממתר במכשולי הוטלה ההגנה על אלכסנדריה ומצרים
חיילי טריאנוס — תבליט מרומא מים רבים ,ועשויות היו לקרות להם התחתונה על רוב-רובו של הלגיון ה
בהתמודדות עם היהודים וילדים אלכסנ- הפתעות ״לא נעימות״ .השליטה בקוד רומאי העשרים-ושנים ,שנסתייע בשלוש
דרוניים רבים נותרו יתומים ,באופן ש קוד הדלתה היתה חיונית משום שמשם יחידות עזר ואולי גם בחלק מהלגיון
יבלו לשלוט על שני צירי תנועה עי השלישי הקירינאי .כוח זה לא היה
צריך היה לפייס את משפחותיהם. קריים :ציר אחד ,לאורך הזרוע המע מספיק לעיר גדולה כאלכסנדריה ,וזו
אין לנו תמונה שלמה של המרד ה רבית של הדלתה ,שהוביל צפונה לעבר אחת הסימת העיקריות להצלחת ה
יהודי באותה תקופה בתפוצות אחרות. אלכסנדריה ,וציר שני ,שירד דרומה
מכל מקום ,ממקורות שונים אנו למדים, לעבר פאיום והאזורים האחרים הצמו יהודים בראשית המרד.
שהוא נערך בעיקר במצרים ,היה בעל דים לפיתולי הנהר .סביר להניח ,כי לא
ממדים נרחבים ,גרם אבידות גדולות במקרה נערכו היהודים בסביבות העיר גיוס נרחב
לרומאים ,ורק בתום תקופה ממושכת ממפיס ,שכן מכאן יכלו לסכל את צליחת
הנהר בידי הרומאים ולחסום את עורקי השליטים הרומאים נאלצו למצוא פת
הצליחו הרומאים לדכאו. התתבורה צפונה ודרומה .אין לנו פרטים רונות דחופים למחסור בחיילים והיתה
על המערכה באותו מקום; אתת התעו זו אחת הפעמים הבודדות בהיסטוריה
לעיון נוסף :יהודים במצרים בתקופה דות מוסרת ,כי המפלה היהודית שם של מצרים-הרומית ,שילידים מצריים
ההלניסטית־רומית — א .צ׳ריקובר ; היתה בראשית שנת 117וכנראה רק גויסו לסייע בפעולות שמירה מקומיות.
יהודים ויוונים בקירני — ש .אפל־ לאחר שהוזעקו לאיזור שני לגיונות משגברה הסכנה והגייסות הרומאים לא
באום ; הערות והארות על מרד רומאיים .במקום נערך קרב עז והתוצ הגיעו לעזרה ,השליכו המושלים הרו
היהודים במצרים — א .כשר ב־ אות שם נחשבו בעיני הרומאים ל״נצ- מיים המקומיים את יהבם על האיכ
רים המקומיים ,ובאחת התעודות נאמר:
״ציון״ שנה מ״א ,ג—ד. חון והצלחה״. ״תקוה אחת ושארית תוחלת היתה ב
אין לנו פרטים מדויקים על אבידות יציאתם של המון הכפריים מהנפה ש
הרומאים בקרבות ,אולם השערות שו לנו כנגד היהודים מחללי הקודש״ .אגב,
נות אומדות את אבידות היחידות מ32- אותם ״המון כפריים״ ניגפו באותה מע
אחוז ועד 40אחוז .לאחר המערכה
הובאו גם ״מגויסים מאסיה״ כדי למלא רכה עם היהודים ורבים מהם ניספו.
את מצבת כוח האדם ,דבר המוכיח כי אין בידינו נתונים לאמוד את כוחם
אבידות הרומאים היו גדולות ועל כן הצבאי של היועדים בימי המרד ,אולם
בשים לב למספרם הגדול בין תושבי
צריכים היו להביא חיילים מרחוק. הארץ — כמיליון נפש מתוך אוכלוסיה
תעודה שהוצאה מטעם הקיסר הדריא- בת שבעה מיליון וחצי בערך — יש
נוס ,שעלה לשלטון ברומי עם סיום להניח כי הצליחו לגייס כוח גדול .ואם
המרד בשנת ,117מלמדת גם היא על ניקח בחשבון את הצטרפותם למרד של
ממדי האבידות של הרומאים .המכתב יהודים מקירינאיקה ,נוכל לשער ,כי
פורסם בשנת 119ובו הודיע הקיסר, מספר הלוחמים היהודים עלה בהרבה
כי יזם תיקון בחוקי המשמעת הצבאית, על מספר החיילים הרומאים במצרים
שיאפשר לבניהם של חיילים ,שנפלו ב
זמן שירותם הצבאי ,לרשת את נחלות בשנים .116—115
ריכוזיהם הגדולים של היהודים ב
אבותיהם. שכונות וברבעים של הערים הגדולות
.במצרים ,ואירגונם העצמי היעיל ,מלמ
לפייס את התושבים דים על האפשרויות הגדולות שהיו להם
בימי המרד .גם ריכוזי היהודים באזורים
החוקה הצבאית הרומאית אסרה על הכפריים היו מרשימים ,ובאיזור פאיום,
החיילים לשאת נשים בזמן שירותם דרך משל ,נמצאו כשלושים ישובים
ברחבי האימפריה .אם עברו על האיסור יהודים .רבים מהם היו צאצאיהם של
ונולדו להם ילדים ,לא נחשבו אלה מתיישבים צבאיים בעלי מסורת צבאית
לצאצאים חוקיים — גם לא לדיני ירושה מפוארת ,ויש מקום להניח ,כי הוכיחו
— עד לאחר שיחרורם של אבותיהם מן
כושר ראוי לשמו.
15