Page 15 - etmol 23
P. 15

‫השירות הצבאי‪ .‬תאריך פירסומה של‬            ‫רק עם שובם של כוחות הצבא מהח­‬                    ‫בפרתים )בשנים ‪ ,(116—114‬בה הש­‬
‫תעודה זו במצרים‪ ,‬סמוך לסיומו של‬           ‫זית הפרתית‪ ,‬בשנת ‪ ,116‬בסיום המלח­‬                ‫תתפו כוחות רבים מחלקים שונים של‬
‫המרד היהודי‪ ,‬מעורר את הרושם‪■ ,‬כי‬          ‫מה שם‪ ,‬עברה היוזמה לידי הרומאים‪,‬‬                 ‫האימפריה הדו‪,‬מאית‪ ,‬ובהם גם כוחות‬
‫‪:‬ההצהרה באה מטעם הקיסר משום ש‪-‬‬            ‫אם כי לא בנקל‪ .‬נראה שהחיילים החוז­‬               ‫צבא ממצרים‪ .‬מספר החיילים הרומאים‬
‫הי‪.‬תה התמרמרות רבה בין המשפחות‬            ‫רים פילסו את דרגם למצרים במסע‬                    ‫במצרים קטן במידה ניכרת עד קיץ ‪,116‬‬
‫באלכסנדריה שבנותיהן נישאו לחיילים‬         ‫דרומה‪ ,‬מפלוסיום שבגבול סיני ומצרים‬               ‫ויש בכך כדי להסביר — ולו בצורה‬
‫רומאים בעת שירותם‪ ,‬ואחר‪-‬כך נפלו‬           ‫לעבר קודקוד הדלתה‪ ,‬כשהם מדבירים‬                  ‫תלקית — את ההצלחה היהודית ברא­‬
‫החיילים‪-‬הבעלים האלה בקרב‪ .‬תושבי‬           ‫בדרכם את היהודים ב״ארץ חוניו״ ו­‬                 ‫שית המרד‪ .‬בנסיונות קודמים של היהו­‬
‫אלכסנדריה נודעו במזגם הסוער והת‪-‬‬          ‫מטהרים את יובלי הדלתה שנתפסו בידי‬                ‫דים במצרים למרוד — בשנים ‪,41‬‬
‫מרמרותם היתה רבה‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי‬                                                             ‫‪ 66‬ו‪ — 73-‬הצליחו הרומאים לדכא את‬
‫הדריאנוס‪ ,‬שעלה לא מכבר לשלטון‪,‬‬                                                   ‫היהודים‪.‬‬  ‫תנועות המרי היהודיות 'ללא קשיים‬
‫ביקש לקנות אל לב הנתינים האלכסנ‪-‬‬                                                           ‫יוצאים מגדר הרגיל‪ ,‬ואם גם נזקקו‬
‫דרוניים ותיקן את חוקי הצבא‪ ,‬כדי‬               ‫שליטה בקודקוד הדלתה‬                          ‫בשנת ‪ 66‬לעזרתם של ‪ 2,000‬אנשי צבא‬
‫לאפשר לילדי הנופלים לרשת את אבו­‬                                                           ‫מלוב‪ ,‬הרי לא נמצאו במצב קשה ביותר‬
‫תיהם‪ .‬מכתב זה מגלה‪ ,‬כי הלגיונות ה­‬        ‫אין להניח כי ניסו לפנות בראשית‬                   ‫ומצרים ואלכסנדריה לא היו בסכנה‪,‬‬
‫רומאים במצרים ספגו אב ‪T‬ות ניכרות‬          ‫דרכם לכיוון אלכסנדריה‪ ,‬מכיוון שהיו‬               ‫כמו בימי המרד של טריאנוס‪ .‬במרד זה‬
                                          ‫צריכים לעבור שטח ממתר במכשולי‬                    ‫הוטלה ההגנה על אלכסנדריה ומצרים‬
             ‫חיילי טריאנוס — תבליט מרומא‬  ‫מים רבים‪ ,‬ועשויות היו לקרות להם‬                  ‫התחתונה על רוב‪-‬רובו של הלגיון ה­‬
‫בהתמודדות עם היהודים וילדים אלכסנ‪-‬‬        ‫הפתעות ״לא נעימות״‪ .‬השליטה בקוד­‬                 ‫רומאי העשרים‪-‬ושנים‪ ,‬שנסתייע בשלוש‬
 ‫דרוניים רבים נותרו יתומים‪ ,‬באופן ש­‬      ‫קוד הדלתה היתה חיונית משום שמשם‬                  ‫יחידות עזר ואולי גם בחלק מהלגיון‬
                                          ‫יבלו לשלוט על שני צירי תנועה עי­‬                 ‫השלישי הקירינאי‪ .‬כוח זה לא היה‬
       ‫צריך היה לפייס את משפחותיהם‪.‬‬       ‫קריים‪ :‬ציר אחד‪ ,‬לאורך הזרוע המע­‬                 ‫מספיק לעיר גדולה כאלכסנדריה‪ ,‬וזו‬
 ‫אין לנו תמונה שלמה של המרד ה­‬            ‫רבית של הדלתה‪ ,‬שהוביל צפונה לעבר‬                  ‫אחת הסימת העיקריות להצלחת ה­‬
 ‫יהודי באותה תקופה בתפוצות אחרות‪.‬‬         ‫אלכסנדריה‪ ,‬וציר שני‪ ,‬שירד דרומה‬
‫מכל מקום‪ ,‬ממקורות שונים אנו למדים‪,‬‬        ‫לעבר פאיום והאזורים האחרים הצמו­‬                                     ‫יהודים בראשית המרד‪.‬‬
‫שהוא נערך בעיקר במצרים‪ ,‬היה בעל‬           ‫דים לפיתולי הנהר‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי לא‬
‫ממדים נרחבים‪ ,‬גרם אבידות גדולות‬           ‫במקרה נערכו היהודים בסביבות העיר‬                               ‫גיוס נרחב‬
‫לרומאים‪ ,‬ורק בתום תקופה ממושכת‬            ‫ממפיס‪ ,‬שכן מכאן יכלו לסכל את צליחת‬
                                          ‫הנהר בידי הרומאים ולחסום את עורקי‬                ‫השליטים הרומאים נאלצו למצוא פת­‬
                   ‫הצליחו הרומאים לדכאו‪.‬‬   ‫התתבורה צפונה ודרומה‪ .‬אין לנו פרטים‬             ‫רונות דחופים למחסור בחיילים והיתה‬
                                           ‫על המערכה באותו מקום; אתת התעו­‬                 ‫זו אחת הפעמים הבודדות בהיסטוריה‬
 ‫לעיון נוסף‪ :‬יהודים במצרים בתקופה‬          ‫דות מוסרת‪ ,‬כי המפלה היהודית שם‬                  ‫של מצרים‪-‬הרומית‪ ,‬שילידים מצריים‬
 ‫ההלניסטית־רומית — א‪ .‬צ׳ריקובר ;‬          ‫היתה בראשית שנת ‪ 117‬וכנראה רק‬                    ‫גויסו לסייע בפעולות שמירה מקומיות‪.‬‬
 ‫יהודים ויוונים בקירני — ש‪ .‬אפל־‬          ‫לאחר שהוזעקו לאיזור שני לגיונות‬                  ‫משגברה הסכנה והגייסות הרומאים לא‬
 ‫באום ; הערות והארות על מרד‬                ‫רומאיים‪ .‬במקום נערך קרב עז והתוצ­‬               ‫הגיעו לעזרה‪ ,‬השליכו המושלים הרו­‬
 ‫היהודים במצרים — א‪ .‬כשר ב־‬                ‫אות שם נחשבו בעיני הרומאים ל״נצ‪-‬‬                 ‫מיים המקומיים את יהבם על האיכ­‬
                                                                                           ‫רים המקומיים‪ ,‬ובאחת התעודות נאמר‪:‬‬
               ‫״ציון״ שנה מ״א‪ ,‬ג—ד‪.‬‬                                        ‫חון והצלחה״‪.‬‬    ‫״תקוה אחת ושארית תוחלת היתה ב­‬
                                           ‫אין לנו פרטים מדויקים על אבידות‬                  ‫יציאתם של המון הכפריים מהנפה ש­‬
                                           ‫הרומאים בקרבות‪ ,‬אולם השערות שו­‬                  ‫לנו כנגד היהודים מחללי הקודש״‪ .‬אגב‪,‬‬
                                          ‫נות אומדות את אבידות היחידות מ‪32-‬‬                ‫אותם ״המון כפריים״ ניגפו באותה מע­‬
                                          ‫אחוז ועד ‪ 40‬אחוז‪ .‬לאחר המערכה‬
                                           ‫הובאו גם ״מגויסים מאסיה״ כדי למלא‬                  ‫רכה עם היהודים ורבים מהם ניספו‪.‬‬
                                          ‫את מצבת כוח האדם‪ ,‬דבר המוכיח כי‬                   ‫אין בידינו נתונים לאמוד את כוחם‬
                                           ‫אבידות הרומאים היו גדולות ועל כן‬                 ‫הצבאי של היועדים בימי המרד‪ ,‬אולם‬
                                                                                            ‫בשים לב למספרם הגדול בין תושבי‬
                                                ‫צריכים היו להביא חיילים מרחוק‪.‬‬              ‫הארץ — כמיליון נפש מתוך אוכלוסיה‬
                                           ‫תעודה שהוצאה מטעם הקיסר הדריא‪-‬‬                   ‫בת שבעה מיליון וחצי בערך — יש‬
                                          ‫נוס‪ ,‬שעלה לשלטון ברומי עם סיום‬                    ‫להניח כי הצליחו לגייס כוח גדול‪ .‬ואם‬
                                           ‫המרד בשנת ‪ ,117‬מלמדת גם היא על‬                   ‫ניקח בחשבון את הצטרפותם למרד של‬
                                           ‫ממדי האבידות של הרומאים‪ .‬המכתב‬                   ‫יהודים מקירינאיקה‪ ,‬נוכל לשער‪ ,‬כי‬
                                           ‫פורסם בשנת ‪ 119‬ובו הודיע הקיסר‪,‬‬                  ‫מספר הלוחמים היהודים עלה בהרבה‬
                                           ‫כי יזם תיקון בחוקי המשמעת הצבאית‪,‬‬                ‫על מספר החיילים הרומאים במצרים‬
                                           ‫שיאפשר לבניהם של חיילים‪ ,‬שנפלו ב­‬
                                          ‫זמן שירותם הצבאי‪ ,‬לרשת את נחלות‬                                              ‫בשנים ‪.116—115‬‬
                                                                                            ‫ריכוזיהם הגדולים של היהודים ב­‬
                                                                                 ‫אבותיהם‪.‬‬   ‫שכונות וברבעים של הערים הגדולות‬
                                                                                            ‫‪.‬במצרים‪ ,‬ואירגונם העצמי היעיל‪ ,‬מלמ­‬
                                                  ‫לפייס את התושבים‬                          ‫דים על האפשרויות הגדולות שהיו להם‬
                                                                                            ‫בימי המרד‪ .‬גם ריכוזי היהודים באזורים‬
                                           ‫החוקה הצבאית הרומאית אסרה על‬                     ‫הכפריים היו מרשימים‪ ,‬ובאיזור פאיום‪,‬‬
                                           ‫החיילים לשאת נשים בזמן שירותם‬                    ‫דרך משל‪ ,‬נמצאו כשלושים ישובים‬
                                           ‫ברחבי האימפריה‪ .‬אם עברו על האיסור‬                ‫יהודים‪ .‬רבים מהם היו צאצאיהם של‬
                                           ‫ונולדו להם ילדים‪ ,‬לא נחשבו אלה‬                   ‫מתיישבים צבאיים בעלי מסורת צבאית‬
                                           ‫לצאצאים חוקיים — גם לא לדיני ירושה‬               ‫מפוארת‪ ,‬ויש מקום להניח‪ ,‬כי הוכיחו‬
                                           ‫— עד לאחר שיחרורם של אבותיהם מן‬
                                                                                                                       ‫כושר ראוי לשמו‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20