Page 17 - etmol 23

‫אבל יושבי המצפים נתבעו להעזה ולרוח חלוצית בעיקר‬ ‫הישוב שעם תום המלחמה יוכרע גורל הארץ ויש לחזק‬
‫בשני תחומים בלתי־משקיים שהיו מונחים ביסוד הקמתם‪:‬‬ ‫את הכוח היהודי‪ .‬המוסדות היהודיים החליטו להגביר את קצב‬
‫ההתיישבות תוך כדי חדירה גועזת לאזורים חדשים‪ .‬באפריל‬
‫בטחון וחיי חברה‪.‬‬ ‫‪ 1943‬הוקם הישוב כפר־עציון בהרי יהודה‪ ,‬ובאותו חודש‬
‫נפלה החלטה משותפת של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות‪,‬‬
‫מתיישבי המצפים נטלו סיכון מחושב בהקמתם‪ .‬המצפים‬ ‫הקרן־הקיימת והמרכז־החקלאי‪ ,‬להקים שלושה מצפים בנגב‪,‬‬
‫היו רחוקים מרחק רב מרשת הישובים היהודיים הקרובה‬ ‫דרומה לבאר־שבע‪ .‬זו נועדה להיות חדירה ראשונה של‬
‫ביותר‪ ,‬באיזור שער־הנגב‪ ,‬שמהם יכלו לצפות לעזרה בשעת‬
‫היהודים לאיזור זה ועוד מעבר לבאר־ שבע !‬
‫התקפה‪.‬‬ ‫יוסף וייץ‪ ,‬איש ההתיישבות של הקרן־הקיימת‪ ,‬קבע את‬
‫ה״הגנה״ קבעה סדרי־בטחון מיוחדים כדי לאפשר למת­‬ ‫מטרות המצפים‪ :‬לשמש כ״תחנות מבחן״ באזורים שבהם‬
‫יישבי המצפים לעמוד זמן רב בפני תוקפים בתנאי ניתוק;‬ ‫עשוי לקום גוש־ישובים‪ .‬המתיישבים ייחשבו לעובדי המוס­‬
‫לכל המצפים שוותה צורת טירה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתוך חצר מוקפת‬ ‫דות ויועסקו בניסויים במשך שנתיים לפחות‪ .‬אם הניסויים‬
‫חומת־אבן הוקמו בית־בטחון בן שתי קומות‪ ,‬מגדל־פינה‬ ‫יצדיקו את פיתוח המקום‪ ,‬יורחבו המצפים ויהפכו להיאחזויות‪.‬‬
‫וסככות־משק‪ .‬הושקעה מחשבה רבה לשוות לטירות צורה‬ ‫וייץ התכוון בתחילה להקים שרשרת של כעשרה מצפים‪,‬‬
‫מהם ששה בשלב ראשון‪, ,‬אבל הוחלט להתחיל בארבע נקודות‬
‫נאה‪ ,‬במגמה להפחית במקצת את תחושת הבדידות‪.‬‬ ‫בלבד‪ :‬בית־אשל‪ ,‬גבולות‪ ,‬רביבים ורוחמה )האחרונה עדיין‬
‫המתיישבים הועסקו בהקמת הטירות ועד לסיום בנייתן‬
‫התגוררו בתנאי ‪,‬ארעי‪ ,‬וברביבים אף גרו בתוך מערה‪,‬‬ ‫לא הוקמה באותו זמן(‪.‬‬
‫חנוכת הבית היה ציון־דרך חשוב בחיי הגרעין שהעניק‬ ‫כתריסר חברים וחברות בכל מצפה אמורים היו לעסוק‬
‫לחברים — כדברי יוסף וייץ — הרגשה של ״התחלה חדשה‬ ‫בחקר ובניסוי תנאי הקרקע‪ ,‬האקלים‪ ,‬הצומח והמים בשלושת‬
‫ויציאה למרחב״‪ .‬ה״הגנה״ דאגה גם לקשר אלחוט עם‬ ‫אזורים של הנגב הצפוני — חוף הים‪ ,‬רמת באר־שבע‪ ,‬ואיזור‬
‫המצפים המבודדים‪ ,‬אף שהיה צורך לקיימו בתנאי מחתרת‪,‬‬ ‫עסלוג׳‪ .‬קבוצת החלוץ יצאו דרומה מתוך הסכמה מפורשת‬

‫שכן האנגלים לא התירו הפעלת משדרים‪.‬‬ ‫של חבריהם שנשארו בצפון‪ ,‬לחיי פיצול ממושכים‪.‬‬
‫עד סוף מלחמת העולם השניה לא נפגע בטחון המצפים‬ ‫ב־‪ 12‬במאי ‪ 1943‬עלו שנים־עשר איש על אדמת גבולות‬
‫וחבריהם הצליחו גם לטפח יחסי שכנות טובים עם הבדווים‬ ‫שבנגב המערבי‪ ,‬מצפון לגבול עם סיני‪ 30 ,‬קילומטר מהישוב‬
‫ועזרו ברכישת קרקעות ובשמירה על אדמות יהודים אחרות‬ ‫היהודי הקרוב ביותר — בארות־יצחק‪ .‬בימי רגיעה היו‬
‫מגיעים לגבולות מכביש עזה־רפיח ופונים מחאן־יוניס מזרחה‪.‬‬
‫בנגב‪.‬‬ ‫)כשפרצה מלחמת־העצמאות קיימו את הקשר לעורף בדרכי‬
‫עפר וב״בביש הרעב״ — כיום כביש מגן־אופקים — שנסלל‬
‫ב־‪ ,1947—1946‬בעת בצורת קשה‪ ,‬כדי לתת עבודה לבדווים‬

‫הרעבים(‪.‬‬
‫היה חשש מפני התנכלות האנגלים לנסיונות להיאחז בנגב‬
‫ולכן הוחלט להעלות את המתיישבים ללא פירסום ולהסוות‬
‫את ההתיישבות במסווה של חוליה היוצאת לסקר ולניסוי‬
‫ממושך‪ .‬אולם העולים למצפה זה ולאחרים לא נתקלו בהת­‬

‫נגדות השלטונות‪.‬‬

‫ילדים וגננת בבית־אשל‬ ‫שלושה אזורים שונים‬

‫הניתוק מעיק‬ ‫בסוף חודש יולי הוקם מצפה רביבים‪ ,‬שלושים קילומטר‬
‫דרומה מבאר־שבע‪ ,‬ובראשית אוקטובר — מצפה בית־אשל‪,‬‬
‫אולם ככל שהתארכו הימים‪ ,‬גבר הלחץ החברתי בקבוצות־‬ ‫ממזרח לבאר־שבע‪ ,‬ברמת הנגב‪ .‬גבולות ורביבים נועדו‬
‫החלוץ והעיק הניתוק מיתר חברי הגרעין‪ ,‬שישבו הרחק‬ ‫להיות לקיבוצים ובית־אשל — למושב‪ .‬שלושת ‪.‬הישובים‬
‫בצפון והמתינו בקוצר רוח ליום העליה של כל הגרעין‬ ‫הוקמו באדמות ליס וחול‪ .‬כל מצפה נתבע לחקור בשיטתיות‬
‫לנקודה‪ .‬עם פיתוח העבודות במצפים אפשר היה להגדיל‬ ‫את הקרקע זאת האקלים‪ ,‬את הצומח ואת מקורות המים‬
‫בהדרגה את מספר החברים‪ ,‬אבל לא למעלה מ־‪ 25—20‬איש‬ ‫באזורו‪ .‬לכל איזור היו תכונות קרקע ואקלים משלו‪ ,‬וכולם‬
‫בכל מצפה‪ .‬את אווירת אותם ימים במצפים העלו יונת‬ ‫— צמאים למים‪ .‬כמות המשקעים השנתית של גבולות היתה‬
‫ואלכסנדר סנד מגבולות בספר ״אדמה ללא צל״‪ ,‬שהמחיש‬ ‫‪ 250—200‬מ״מ‪ ,‬של רביבים — ‪ 100—80‬מ״מ ושל בית־אשל‬
‫אז לרבים את הבדידות והניתוק והרגשת היצירה של‬
‫המתיישבים היהודים הראשונים בנגב‪ .‬על סמך שם הספר‬ ‫— ‪ 300—250‬מ״מ‪.‬‬
‫דוד בן־גוריון‪ ,‬ראש הנהלת הסוכנות‪ ,‬ראה במצפים פתח‬
‫כונה אז הנגב בשם ״אדמה ללא צל״‪.‬‬ ‫לישוב גדול של כיבוש השממה‪ .‬בסתיו של שנת ‪ 1943‬נשא‬
‫רוב חברי רביבים וגבולות שכנו במחנה ליד ראשון־‬ ‫את ״משא השממה״ בכינוס של הקרן־הקיימת‪ ,‬ציין את‬
‫לציון‪ .‬המחנה של מושב בית־אשל ישב תחלה ליד נהלל‪.‬‬ ‫חלוצי הנגב‪ ,‬הפנה את מבטו אל אילת ומלכות שלמה‪,‬‬
‫חברי בית־אשל שסבלו מן המרחק הגדול מחבריהם ומשפ­‬ ‫ששרידיה הלכו ונחשפו באותם ימים בחפירותיו של הארכי­‬
‫חותיהם — העבירו את המשפחות לגבעת־מיכאל ליד נ ס־‬ ‫אולוג נלסון גליק‪ .‬בסוף אותה שנה דיבר לפני כנס דייגים‬
‫וקרא לשומעיו להסתער על אילת ועל הדיג בים־סוף‬

‫ואיחל לדייגים לערוך את הכנס הבא שלהם באילת‪.‬‬
‫הקשיים המשקיים הכרוכים בפתיחת הנגב להתיישבות לא‬
‫בוששו לבוא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההוצאות על הספקת־המים לגבולות‬
‫בדרכי־עפר הגיעו ל־‪ 40‬לא״י לחודש‪ ,‬סכום גבוה באותם‬

‫ימים‪.‬‬

‫‪17‬‬