Page 18 - etmol 23
P. 18

‫לכבוש שטחים חדשים‬                                  ‫ציונה ואחר־כך העבירו חברים וחברות ב״גניבה״ למצפה‪.‬‬
                                                                   ‫בשנת ‪ 1945‬ישבו בבית־אשל ‪ 65‬נפשות‪ ,‬שחיו מקיצבת‬
‫אולם הארץ עמדה לפני הכרעה על גורלה‪ ,‬והנהגת הישוב‬                   ‫תשלום ל־‪ 25‬נפשות בלבד‪ .‬האנגלים‪ ,‬א ף־ ע ל־ פי שלא‬
‫ביקשה לחזק את הכוח היהודי בנגב‪ .‬בדיונים שנערכו‬                     ‫הפריעו ממש למצפים‪ ,‬לא ראו אותם בעין־יפה; וחוקר‬
‫בסוכנות הדגיש משה שרתוק )שרת(‪ ,‬מנהל המחלקה המדי­‬                   ‫בריטי‪ ,‬ג׳ורג׳ קירק‪ ,‬שנודע לימים כמומחה למזרח־התיכון‪,‬‬
‫נית‪ ,‬שכל עליית ישוב חדש תידון מעתה מבחינה מדינית־‬                  ‫טען כי המצפים ״לא היו אלא שלושה בסיסים קדמיים של‬
‫אסטרטגית‪ ,‬לאור ״החשיבות המדינית לכיבוש שטחי קרקע‬                   ‫ישת להברחת נשק‪ ,‬שנפרשה ברחבי המזרח־התיכון ואות‬
‫חדשים‪ ,‬בשעת בינים זו״‪ .‬במוצאי יום־כיפור של שנת‬
‫תש״ז‪) ,‬ליל ‪ 6—5‬באוקטובר ‪ , ( 1946‬עלו בחשאי‪ ,‬בבת‬                                           ‫נוסף לקנוניות שרקמה הסוכנות היהודית״‪.‬‬
‫אחת‪ 11 ,‬ישובים ברחבי הנגב‪ .‬במרחב שבין נגבה ובין‬                    ‫מאז הצבת המצפים ועד סוף מלחמת העולם ב־‪ 1945‬לא‬
‫המצפים ולאורך התוואי ■המיועד לצינור המים לנגב‪ .‬הפעם‬                ‫הוקמו ישובים חדשים בדרום‪ ,‬פרט לשניים‪ :‬בדצמבר ‪1943‬‬
‫לא עוד היו המצפים בודדים‪ ,‬אלא היו יתד להתיישבות־גבול‬               ‫עלתה יד־מרדכי בין מג׳דל ועזה‪ ,‬ובאביב ‪ 1944‬חודש הישוב‬
‫לרשת ישובי הנגב‪ .‬התיישבות זו ש״עובדה״ בשנת תש״ז‬                    ‫ברוחמה‪ .‬עם הישובים הללו הגיע מספר היהודים בכל הדרום‬
‫— ‪ ,1946‬היא שהותירה בידינו את הנגב בתכנית החלוקה‬                   ‫והנגב ל ־‪ 1,600‬נפש‪ .‬ההפוגה בהתיישבות בנגב נמשכה גם‬
‫של האו״ם‪ ,‬וישובים אלו הם שהיוו את ״קרש הקפיצה״‬                     ‫בכל שנת ‪ 1945‬ותוך תקופה המאבק באנגלים‪ ,‬מאוקטובר‬
‫לכיבוש הנגב כולו‪ ,‬עד אילת‪ ,‬במלחמת העצמאות‪ .‬עד‬                      ‫‪ 1945‬עד ספטמבר ‪ .1946‬בשלב זה של המאבק הוקמו בארץ‬
‫מלחמת ■העצמאות השתרע מרחב ההתיישבות בין המצפים‬
‫)להוציא את המושב נבטים שעלה ממזרח לבית־אשל(‪.‬‬                              ‫‪ 22‬ישובים חדשים אבל אף אחד מהם לא הוקם בנגב‪.‬‬
‫שלושת המצפים הציבו איפוא כבר בשנת תש״ג )‪ ( 1943‬את‬                  ‫הגרעינים שחבריהם נאחזו במצפים דחקו במוסדות להקדים‬
                                                                   ‫את התנחלותם‪ ,‬אך יוסף וייץ סבר שלמרות ההתקדמות‬
    ‫אבני הגמל בדרומו ובמזרחו של מרחב ישובנו בנגב‪.‬‬                  ‫בניסויים עוד לא הגיע השעה להפיכת המצפים לישובים‪.‬‬
                                                                   ‫בספטמבר שנת ‪ ,1945‬בתום השנתיים הראשונות מא‪/‬‬
‫לע׳ון נוסף ‪ :‬אדמה ללא צל — יונת ואלכסנדר סנד‪ ,‬ארץ‬                  ‫עלייתם של המצפים‪ ,‬הגיש וייץ דין־וחשבון על המצפים‬
‫הנגב — י‪ .‬ברסלבסקי; תולדות ההתיישבות החלוצית‬                       ‫ובו קבע‪ ,‬שאמנם הושגה התקדמות‪ ,‬אבל שום מצפה עדיק‬
‫בנגב — רותי קרק; ההת״^שבות בשנות מאבק — א‪.‬‬                         ‫אינו מוכן להתיישבות־קבע‪ :‬עדיין לא נתקבלו נתונים‬
‫אורן; האסטרטגיה הישובית בנגב — א‪ .‬אורן בתוך‬                        ‫מהימנים בתחום החקלאות‪ ,‬אפילו לגבי ג ‪T‬ולי־פלחה‪ :‬עדיין‬
                                                                   ‫לא היתה די קרקע‪ ,‬וגם לא נמצא פתרון מניח את הדעת‬
                                                        ‫״שלם״ ב׳‪.‬‬  ‫להספקת מים‪ .‬לפיכך סבר‪ ,‬שעל המצפים להתקיים במתכונתם‬

                                                                                                         ‫הקודמת שלוש שנים נוספות‪.‬‬

            ‫הוראות רפואיות לנוסעים לארץ‬

‫בגניזת קהיר שבאוסף אוניברסיטת קמברידג׳ נמצא כתב־יד של‬
‫״הלכות ארץ־ישראל״ ובראשיתו הוראות כיצד ישמור על עצמו‬
‫אדם הנוסע לארץ־ישראל מבחינה רפואית‪ .‬ד״ר א‪ .‬קופפר‪,‬‬
‫שפירשם כתב־יד זה; מעייד את שנת חיבורו בין ה׳ע״ד לבין‬
‫ה׳פ״א )‪ (1321—1314‬ומשער שמחברו הוא הרב יעקב בר חננאל‬

                                 ‫סיקלי‪ ,‬שעלה לארץ והתיישב בדמשק‪.‬‬
‫וכד יעשה אדם המתכונן לנסוע לארץ־ישראל )הקטעים החסרים‬

                                   ‫במקור ואחרים מסומנים בנקודות(‪:‬‬
‫‪...‬ומי שרוצה ללכת לארץ ישראל‪ ,‬קודם צאתו מעירו חמשה־עשר‬
‫יום צריך שיעיין בעצמו‪ .‬אם גבר עליו כח הדם יקיז‪ ...‬על פי רופא‬
‫מובהק‪ .‬צריך שיסדר מאכלו ויאכל מאכלים טובים לפי בריאות‬
‫גופו וימעט המאכל‪ ...‬ובכל יום שצריך‪ ...‬לא יאכל עד שיגיע‬
‫למקום ההוא שיש‪ ...‬לנוח אותו היום‪ ...‬ויאכל דבר מועט עם דבר‬
‫שיש בו חומץ‪ .‬וביום הראשון שיכנס בדרך לא ילך במהירות‪...‬‬
‫ולא יאכל פירות ולא ירקות ולא דבר שיולד בגוף ליחה‪ ...‬ובזמן‬
‫הקיץ יכסה ראשו בשביל השמש‪ ...‬וצריך שימשח החזה שלו בזמן‬
‫הקיץ בשמן‪ ....‬ואם ירגיש בדרך חמימות יכנס במים וירחץ פניו‬
‫ורגליו במים קרים מעט‪ .‬ויאכל ירקות יקרים וימשח ראשו‪...‬‬
‫]בשמנים ז[ יקרים כגון שמן ורד ושמן ערבה‪ ...‬ומלאכול דגים‬
‫מלוחים והיין המזוג יותר מדאי יועיל לו הרבה‪ ,‬והחלב טוב‪...‬‬
‫ואם יהיה צמא יותר מדאי ידיח פיו במים קרים ולא ישתה בבת‬
‫אחת ולא יבא לידי סכנה‪ ,‬אלא ישתה מעט מים קרים‪ ...‬ורחץ‬
‫רגלו במים קרים‪ .‬ומשעה שירצה לכנס לספינה ישמור נפשו על פי‬
‫זה הדרך‪ ,‬כי בשלשה ימים ראשונים מתבלבל דעתו ויהי לו חפץ‬

                                                                   ‫להקיא‪...‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬קונטרס ארץ ישראל — א‪ .‬קופפר ב״קבץ על יד״ ז׳ )יז(‪.‬‬

                                                                             ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23