Page 18 - etmol 23
P. 18
לכבוש שטחים חדשים ציונה ואחר־כך העבירו חברים וחברות ב״גניבה״ למצפה.
בשנת 1945ישבו בבית־אשל 65נפשות ,שחיו מקיצבת
אולם הארץ עמדה לפני הכרעה על גורלה ,והנהגת הישוב תשלום ל־ 25נפשות בלבד .האנגלים ,א ף־ ע ל־ פי שלא
ביקשה לחזק את הכוח היהודי בנגב .בדיונים שנערכו הפריעו ממש למצפים ,לא ראו אותם בעין־יפה; וחוקר
בסוכנות הדגיש משה שרתוק )שרת( ,מנהל המחלקה המדי בריטי ,ג׳ורג׳ קירק ,שנודע לימים כמומחה למזרח־התיכון,
נית ,שכל עליית ישוב חדש תידון מעתה מבחינה מדינית־ טען כי המצפים ״לא היו אלא שלושה בסיסים קדמיים של
אסטרטגית ,לאור ״החשיבות המדינית לכיבוש שטחי קרקע ישת להברחת נשק ,שנפרשה ברחבי המזרח־התיכון ואות
חדשים ,בשעת בינים זו״ .במוצאי יום־כיפור של שנת
תש״ז) ,ליל 6—5באוקטובר , ( 1946עלו בחשאי ,בבת נוסף לקנוניות שרקמה הסוכנות היהודית״.
אחת 11 ,ישובים ברחבי הנגב .במרחב שבין נגבה ובין מאז הצבת המצפים ועד סוף מלחמת העולם ב־ 1945לא
המצפים ולאורך התוואי ■המיועד לצינור המים לנגב .הפעם הוקמו ישובים חדשים בדרום ,פרט לשניים :בדצמבר 1943
לא עוד היו המצפים בודדים ,אלא היו יתד להתיישבות־גבול עלתה יד־מרדכי בין מג׳דל ועזה ,ובאביב 1944חודש הישוב
לרשת ישובי הנגב .התיישבות זו ש״עובדה״ בשנת תש״ז ברוחמה .עם הישובים הללו הגיע מספר היהודים בכל הדרום
— ,1946היא שהותירה בידינו את הנגב בתכנית החלוקה והנגב ל ־ 1,600נפש .ההפוגה בהתיישבות בנגב נמשכה גם
של האו״ם ,וישובים אלו הם שהיוו את ״קרש הקפיצה״ בכל שנת 1945ותוך תקופה המאבק באנגלים ,מאוקטובר
לכיבוש הנגב כולו ,עד אילת ,במלחמת העצמאות .עד 1945עד ספטמבר .1946בשלב זה של המאבק הוקמו בארץ
מלחמת ■העצמאות השתרע מרחב ההתיישבות בין המצפים
)להוציא את המושב נבטים שעלה ממזרח לבית־אשל(. 22ישובים חדשים אבל אף אחד מהם לא הוקם בנגב.
שלושת המצפים הציבו איפוא כבר בשנת תש״ג ) ( 1943את הגרעינים שחבריהם נאחזו במצפים דחקו במוסדות להקדים
את התנחלותם ,אך יוסף וייץ סבר שלמרות ההתקדמות
אבני הגמל בדרומו ובמזרחו של מרחב ישובנו בנגב. בניסויים עוד לא הגיע השעה להפיכת המצפים לישובים.
בספטמבר שנת ,1945בתום השנתיים הראשונות מא/
לע׳ון נוסף :אדמה ללא צל — יונת ואלכסנדר סנד ,ארץ עלייתם של המצפים ,הגיש וייץ דין־וחשבון על המצפים
הנגב — י .ברסלבסקי; תולדות ההתיישבות החלוצית ובו קבע ,שאמנם הושגה התקדמות ,אבל שום מצפה עדיק
בנגב — רותי קרק; ההת״^שבות בשנות מאבק — א. אינו מוכן להתיישבות־קבע :עדיין לא נתקבלו נתונים
אורן; האסטרטגיה הישובית בנגב — א .אורן בתוך מהימנים בתחום החקלאות ,אפילו לגבי ג Tולי־פלחה :עדיין
לא היתה די קרקע ,וגם לא נמצא פתרון מניח את הדעת
״שלם״ ב׳. להספקת מים .לפיכך סבר ,שעל המצפים להתקיים במתכונתם
הקודמת שלוש שנים נוספות.
הוראות רפואיות לנוסעים לארץ
בגניזת קהיר שבאוסף אוניברסיטת קמברידג׳ נמצא כתב־יד של
״הלכות ארץ־ישראל״ ובראשיתו הוראות כיצד ישמור על עצמו
אדם הנוסע לארץ־ישראל מבחינה רפואית .ד״ר א .קופפר,
שפירשם כתב־יד זה; מעייד את שנת חיבורו בין ה׳ע״ד לבין
ה׳פ״א ) (1321—1314ומשער שמחברו הוא הרב יעקב בר חננאל
סיקלי ,שעלה לארץ והתיישב בדמשק.
וכד יעשה אדם המתכונן לנסוע לארץ־ישראל )הקטעים החסרים
במקור ואחרים מסומנים בנקודות(:
...ומי שרוצה ללכת לארץ ישראל ,קודם צאתו מעירו חמשה־עשר
יום צריך שיעיין בעצמו .אם גבר עליו כח הדם יקיז ...על פי רופא
מובהק .צריך שיסדר מאכלו ויאכל מאכלים טובים לפי בריאות
גופו וימעט המאכל ...ובכל יום שצריך ...לא יאכל עד שיגיע
למקום ההוא שיש ...לנוח אותו היום ...ויאכל דבר מועט עם דבר
שיש בו חומץ .וביום הראשון שיכנס בדרך לא ילך במהירות...
ולא יאכל פירות ולא ירקות ולא דבר שיולד בגוף ליחה ...ובזמן
הקיץ יכסה ראשו בשביל השמש ...וצריך שימשח החזה שלו בזמן
הקיץ בשמן ....ואם ירגיש בדרך חמימות יכנס במים וירחץ פניו
ורגליו במים קרים מעט .ויאכל ירקות יקרים וימשח ראשו...
]בשמנים ז[ יקרים כגון שמן ורד ושמן ערבה ...ומלאכול דגים
מלוחים והיין המזוג יותר מדאי יועיל לו הרבה ,והחלב טוב...
ואם יהיה צמא יותר מדאי ידיח פיו במים קרים ולא ישתה בבת
אחת ולא יבא לידי סכנה ,אלא ישתה מעט מים קרים ...ורחץ
רגלו במים קרים .ומשעה שירצה לכנס לספינה ישמור נפשו על פי
זה הדרך ,כי בשלשה ימים ראשונים מתבלבל דעתו ויהי לו חפץ
להקיא...
לעיון נוסף :קונטרס ארץ ישראל — א .קופפר ב״קבץ על יד״ ז׳ )יז(.
18
