Page 21 - etmol 23
P. 21

‫יחד עם הציונות קם גם‬                                                    ‫״ ‪mm■m‬‬
 ‫ה״בונד״‪ ,‬אירגון פועלים גדול‬

    ‫שחשב לפתור את בעיות‬
    ‫היהודים במקומותיהם •‬

       ‫מייסדיו היו ביו פעילי‬
‫המהפכה ברוסיה • הישגים‬
 ‫בפולין ובארצות־ הברית בין‬

                ‫שתי המלחמות‬

    ‫ארליך‪ ,‬ממנהיגי ה״בונד״‪ ,‬נואם‬                                            ‫מאת יוסח לוינגר‬

‫נמנע שרישומו של הקונגרס הציוני‬                 ‫אוטואמנציפציה‬                ‫גחודע אחרי הקונגרס הציוני הרא­‬
‫הראשון שנתכנס לפני‪-‬בן ריחף בחלל‬
‫סביבם(‪ ,‬תוך הדגשת נכונותם לשתף‬                   ‫של ה״בונד״‬                 ‫שבו נוסדה התנועה הציונית‬  ‫שון‪,‬‬
‫פעולה עם מניחי היסוד של הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטיה הרוסית‪ ,‬אשר ועידתה הראשו­‬    ‫בשגות ה‪ 80-‬הקודרות של הגל האנטי­‬      ‫המודרנית‪ ,‬התכנסו בוילנה בספטמבר‬
‫נה נתכנסה רק במארס ‪ .1899‬מסתבר‪,‬‬       ‫שמי ״החדש״‪ ,‬האלים יותר‪ ,‬הגזעני‬
‫כי חלקו של ה״בונד״ בין מחוללי המה­‬    ‫יותר שנועד ״להוציא את הרוח ממפר­‬      ‫‪ ! • 17‬נציגי הפועלים היהודים של‬
                                      ‫שי המהפכה״‪ ,‬הוקמו גרעיני האיגודים‬
     ‫פכה הרוסית היה משמעותי ביותר‪.‬‬    ‫‪.‬המקצועיים היהודיים הראשונים‪ ,‬״החו­‬   ‫וארשד‪ ,.‬ביאליסטוק‪ ,‬מינסק‪ ,‬ויטבסק‪,‬‬
‫התחמקותם של אבות ה״בונד״ מנקי‪-‬‬        ‫גים להשכלת פועלים״‪ ,‬אשר קדמו ל‪-‬‬
‫טת‪-‬עמדה בבעיה הלאומית לא יכלה ל­‬      ‫״בונד״‪ .‬ההסברה לשביתות הראשונות‬       ‫ווילנה עצמה‪ ,‬ויסדו את ״ברית הפועלים‬
‫האריך ימים‪ .‬בשורת הציונות הידהדה‬      ‫)בוילנה ב‪ 1891-‬למען ״קיצור יום העבו­‬
‫ברחבי רוסיד‪-,‬רבה ובכל שכבות העם‬       ‫דה ל‪ 10-‬שעות״( על דפי הפירסו‪-‬‬         ‫ובעלי*המלאכה היהודיים ברוסיה‪ ,‬ליטא‬
‫היד‪,‬ודי‪ .‬חלקו הארי של הדיון בועידת‬    ‫מים הראשונים התנהלה בלשון היידית‪.‬‬
‫ה״בונד״ ב‪ 1901-‬הוקדש לבירור הבעיה‬     ‫הביטוי המובהק ל״תפנית הלאומית״‬        ‫וקולין״ )ובקיצור ״הבונד״(‪ ,‬אירגון ש־‬
‫הלאומית‪ .‬נערכד‪ ,‬התמודדות בין ארבע‬     ‫מעוגן בפנייתו של יולי צדרבאום‪-‬מר‪-‬‬
‫דעות שעיקרה היד‪ .‬קביעת דרגת עדי­‬      ‫טוב בתום הפגנות סוערות שדוכאו בכוח‬    ‫‪ T t\t‬היה ליהפך למסגרת פוליטית‬
‫פותה של הבעיה הלאומית בגיבוש ה­‬       ‫הזרוע במאי ‪ : 1895‬״אכן‪ ,‬הסוציאליזם‬
‫הלכה והמעשה של התנועה‪ .‬בתום ויכו­‬     ‫הוא בינלאומי‪ ,...‬אך כל‪-‬עוד קיימות‬     ‫חזקה בעלת גוון סוציאליסטי־‪1‬מהפכני‪,‬‬
‫חים סוערים הגיעו לפשרה‪ :‬תביעה‬         ‫החברות של ימינו‪ ,‬עומדת בעינה ה­‬
‫לאוטונומיה לאומית‪-‬תרבותית לכל עמי‬     ‫משימה המוטלת על כל אומה לכבוש‬         ‫הלוחס לעיוויון־זכויות הידעדים במקום‬
‫רוסיה )תוך ויתור על האוטונומיה ה­‬     ‫לעצמה‪ ,‬אם לא עצמאות מדינית‪ ,‬הרי‬
‫טריטוריאלית אשר לא תועיל ליהודים‬      ‫מכל‪-‬מקום שוויון‪-‬זכויות גמור״‪ ..,‬מר‪-‬‬   ‫מגוריה ■‪ ,‬בניגוד לציוגות שחרטה על‬
‫המפוזרים(‪ ,‬אך דחיית התביער‪ ,‬הזאת‬      ‫טוב‪ ,‬שלאחר מכן שיקע את מרצו דווקא‬
‫״לשלב הבא״ — לאחר השגת שוויון‬         ‫בפעילות מהפכנית כלל‪-‬רוסית‪ ,‬היה ל­‬     ‫דגלה השגת ״מקלט בטוח״ על אדמת‬
‫הזכויות אשר יכלול גם את תביעת‬         ‫מבשרה הראשון של תורת ה״בונד״‪,‬‬
‫שוויונה ותוקפה החוקי של הלשון היידית‬  ‫כשמנשר מאי נתקבל כאחד ממסמכיו‬                          ‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫בצד ביטול הבכורר‪ ,‬המובטחת לרוסית‪.‬‬     ‫המנחים‪ ,‬עד ■ ■כדי כך שמנהיגי הציונים‬
                                      ‫)ביניהם זאב ז׳בוטינסקי שהתפנה ל­‬      ‫ה״בוגד״ היה בבחינת ״אירגון־גג״‬
           ‫לארם מותר‪,‬‬                 ‫הערכת ה״בונד״ מראשית פעילותו( כי­‬
         ‫ציונות — לא‬                  ‫נוהו ה״אוטואמנציפציה של הבונדאים״‬     ‫לערב־רב של איגודים מקצועיים יהו­‬
                                      ‫ואת מרטוב עצמו כינו ה״פיגסקר״ שלה‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן תבעד‪ .‬הועידה את זכותו של‬       ‫‪.‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬מעידת הייסוד של ה‪-‬‬      ‫דיים וכוורת־האם להפצת הלשון והתר­‬
‫ה״בונד״ לארגן את הפועלים בני ה­‬       ‫״מנד״‪ ,‬התחמקו הצירים מדיון משמ­‬
‫לאום היהודי ולהצטרף כנציגותו המוס­‬    ‫עותי בבעיה הלאומית )אין זה מן ה­‬      ‫בות הי ‪T‬ית‪ :‬ועל־ אף היות ה״בונד״‬

                                                                            ‫מסתייג מהתבוללות הפך לחח״החנית‬

                                                                            ‫של המאבק בציונות ולגשר אשר דרכו‬

                                                                            ‫עברו משכילים‪ ,‬עסקנים ופועלים יהודים‬

                                                                            ‫רבים אל ה״טמיעה האדומה״‪ :‬הסיעות‬

                                                                            ‫המהפכניות במזרח־אירופה‪.‬‬

                                                                            ‫ככל שאר זרמי הפעילות הציבורית‬

                                                                            ‫העצמית של היהודים‪ ,‬גם ל ‪T‬תו של‬

                                                                            ‫ה״בוגד״ קשורה בתהליכים הבסיסיים‬

                                                                            ‫שחלו ביהדות מזרח אירופה במהלך‬

                                                                            ‫המאה ה־‪ : 19‬חדירת ההשכלה החילונית‪,‬‬

                                                                            ‫השפעת התנועות הציבוריות של הסבי­‬

                                                                            ‫בה הנוכרית‪ ,‬הריבוד המעמדי בעטיו של‬

                                                                            ‫ראשית התיעוש ושיחרור האיכרים‪ ,‬הו­‬

                                                                            ‫פעת מעמד פועלים יהודי והתרוששות‬

                                                                            ‫בעלי המלאכה ה״עצמאיים״‪ ,‬המעבר ל­‬

                                                                            ‫ערי ■ וההגירה למערב החופשי‪.‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26