Page 3 - etmol 27
P. 3
קודם קמו המודות
ואחר־כך התנועה
מאת שולמית לסקוב
בשנת ,1882ללא קשר ביניהן ,נוסדו במקומות שונים ברוסיה אגודות חזבבי־עיון • ב־ 1884בעיר
קטוביץ נתאגדו לתנועה • חובבי־ציון קדמו לתנועה הציונית ,ותמכו בניצנים הראשונים של
ההתיישבות בארץ
אלא שהתקווה כי מושבות אלה תשמשנה התחלה לתנופה מן המודעות הוא שהרצל לא היה הראשון שראה את ארץ־
גדולה נכזבו .עד מהרה הגיעו הישובים החדשים עד משבר. ישראל כיעד לתקומה לאומית .מאז מרד בר־כוכבא קמו מדי
אגודות חובבי־ציון בחוץ־לארץ לא הצליחו לגייס כסף לתמי פעם בקרב העם אישים ותנועות שהגו בדבר ,ואף ניסו
כה בהן ,ואילמלא הברון אדמונד דה־רוטשילד ,שלקח את להוציאו אל הפועל .נמצאו גם לא־יהודים שנתפסו למחשבה
זו ,ובעיקר גדל מספרם במאה התשע־עשרה .אולם צעדים
רובן תחת חסותו — ספק אם היו מחזיקים מעמד. של ממש נעשו רק בשנת ,1882אחרי שהתחוללו ברוסיה
אגודות חובבי־ציון נוכחו לדעת שלא זו בלבד שאינן פרעות רחבות היקף שעירערו את קיומם של עשרות אלפי
מסוגלות להקים מושבות נוספות — אלא שאף בקיימות יהודים .אז קמו ברוסיה אגודות חובבי־ציון ,כל אחת לעצמה,
אין בכוחן לתמוך כראוי .מעט מעט צמח בקרבן הרעיון שרק שחשבו על הגשמת התיישבות בארץ .גם ברומניה פעלה
מתוך התלכדותן אפשר יהיה לפתוח בעשייה ישובית רחבת
באותו זמן תנועה לציון.
הקף• התוצאה של התעוררות זו היתה הקמתן של מושבות
גם כמה מן ההוגים היהודים הבולטים ,שבכתביהם פיתחו העולים הראשונות :ראשון־לציון ,ראש־פינה ,זכרון־יעקב,
את המחשבה כי אין לעם ישראל תקומה אלא אם כן תהיה עקרון ,יסוד־המעלה ,ובמידה מסוימת התחדשותה של פתח־
לו ארץ משלו ,חיפשו דרך חדשה למפעל הארצישראלי נוכח
הסיכוי הקטן להגיע לתוצאות מרשימות בדרכים שננקטו תקוה.