Page 7 - etmol 27
P. 7
וכך כתבו יהודי ירושלים לדוד מ־ תושבי ירושלים ריהם נגד הפרנציסקנים ונגד מחמד
קושטא :״ועם כל זה אתאנו )באנו( ל פאשא.
חלות פני כת״ר )כבוד תורתו( שיעשה את בנו במכתבים מיהודי ירושלים אל
השתדלות נמרץ ,להסיר לב רע מעל יהודי קושטא .כמה מהמכתבים נשלחו אל ממכתבי ה״באיולוס״ )הנציג הוונציאני
השר ,כי בשלומו יהיה לנו שלום ,ואם יהודים נכבדים שמהלכים להם ב״שער בקושטא( ל״שומר הארץ הקדושה״ )ראש
ח״ו ]חס וחלילה[ יתחלף טוב ברע ,לא המסדר הפרנציסקני בארץ־ישראל( ו
תקום ולא תהיה ,מי הוא זה ואיזה הוא העליון״. לקונסול הוונציאני בחלב שבסוריה ,ש
יתערב אל לבו לשכון כבוד בארצנו?״. אולם נראה שקשריהם של יהודי ירו נשלחו בחודשים ספטמבר־אוקטובר ,1632
הוויכוח בין הפרנציסקנים והיוונים־ שלים עם אישים אלו לא היו הדוקים מתברר כי הוא נעזר בפעולותיו בקושטא
אורתודוקסים לא הוכרע וכל ימי מלכותו דיים ,שכן הם ראו לנכון לשגר מכתב בגבירי העיר היהודים ,שמהלכים להם
של מראד הרביעי ,השולטן באותם ימים, נוסף אל יהודי בשם דוד — שלא היו ב״שער העליון״ .והללו עשו כך לבקשת
התגלגלו הזכויות ב״קבר הקדוש״ מיד לו מהלכים ב״שער העליון״ ,אך היה
ליד על פי גובה המחיר ששולם על־ מכובד על יהודי קושטא והתעסק הרבה יהודי ירושלים.
ידי כל אחד מהצדדים; אולם סופו של בענייניהם של יהודי ארץ־ישראל .ב כאשר הוכתרו מאמצי היהודים בד.צ־
מחמד פאשא היה רע ומר .מושל דמשק, מכתב זה ביקשו ממנו יהודי ירושלים להה ,ביקשו מהשליח הפרנציסקני אי
שחש כי ירדה קרנו בעיני קושטא ורצה שישתדל אצל אותם יהודים נכבדים שור על פעילותם .אישור זה ביקשו,
בטובת אחד מיד Tיו ,שלח את ידידו וימליץ לפניהם לפעול למען ענייני ה כנראה ,יהודי ירושלים להראות למחמד
זה לירושלים בשנת ; 1633הלה רצח פרנציסקנים ,שכן בכך תלוי עתידו של פאשא .ואולם ,השליח סירב לתת להם
את מחמד פאשא ,ואחר־כך קיבל את מחמד פאשא .אם לא ישוכנע המופתי את האישור .ה״באיולוס״ הוונציאני הס
של קושטא בצדקת מעשיהם של הפרנ ביר ל״אב השומר״ הפרנציסקני ,כי יש
השלטון בעיר לידיו. ציסקנים ,יגרום לסילוקו של מושל נוח לעשות את רצון היהודים — כיוון
זה — ומי יודע מי יבוא למשול בירו שיש להם קשרים אצל גדולי המלוכה,
ובעוד שהממשלות באימפריה העותומנית
שלים אחריו ,ומה יהיה יחסו ליהודים. אינן יציבות ,הרי מעמדם של היהודים
יציב ו״המזל והמצב הנוכחי יכולים
להשתנות״; לכן ,כתב ה״באיולוס״ ,נתן
הוא עצמו אישור כזה ליהודים.
ואכן ,מזלם של הפרנציסקנים התהפך
חיש מהר .מסתבר כי הזכויות בכנסיית
״הקבר הקדוש״ ניטלו מהיוונים־אורתו־
דוקסים תוך העלבת הפטריארך היווני
ופגיעה בקדשי היוונים ,והם התלוננו
מרה בקושטא ,ובייחוד התלוננו על מחמד
פאשא — שלדבריהם היה הגורם הראשי
לכך .המופתי של קושטא היה מלא
תימה וזעם ,ונראה היה כי מעמדו של
מחמד פאשא נמצא בסכנה.
בשנת 1632הגיע לירושלים שליח
מטעם ״השער העליון״ וב Tו פירמאן—
צו מטעם השולטן — הפעם לטובת
הכנסיה היוונית־אורתודוקסית .הפרנציס
קנים טענו ,כי הפירמאן מזויף ,והפעילו
את שגרירי מדינות אירופה הגדולות
בקושטא ואת יהודיה כדי לשנות את גי
שת ״השער העליון״ לפרשה ולהחזיר
להם את הזכויות שניתנו ליוונים־אור־
תודוקסים.
בשנת 1633שלחו הפרנציסקנים שליח
מיוחד לקושטא ,האח אאוזביו ,כדי ש
יוציא למענם פירמאן שכנגד .מחמד פא־
שא ,שחשש למשרתו ,שלח עמו את
בנו מצטפא ביי כדי לנסות ולתקן את
מעמדו שלו .כשהגיעו השניים לקושטא,
החלו שם תככים רבים .היוונים-אורתו־
דוקסים הפעילו את כל קשריהם כדי
לסכל את ביצוע שליחותם של שני ה
שליחים ,ובעיקר ניסו להבאיש את ריחו
של מצטפא ביי.
מכתבים לנכבדים
מחמד פאשא ,ששיער את העתיד ל
התרחש בקושטא עם בוא השליחים ,צייד