Page 12 - etmol 27

‫להמשכיות שלשלת האחיזה היהודית ב­ שלים שב״איגרת מספרת״ הוא של עיר‬

‫חלקיה השונים‪ .‬דברי ההקדמות לאיג­ מוקפת חומה‪ ,‬ובה שבעה שערים‪ .‬כמה‬

‫רות‪ ,‬שימשו מכשיר לעורר יהודים לבקר שמות וכינויים לשערים המופיעים כאן‬

‫בארץ ולעלות ולהתיישב בה‪ .‬העובדה אנו מכירים — שער ציון )דוד(‪ ,‬הרח­‬

‫שנדפסו במהדורות רבות‪ ,‬תורגמו לאי­ מים‪ ,‬האריות‪ ,‬העמוד )שכם( ; אך כאן‬

‫דיש‪ ,‬לאדינו וערבית — מעידה על ה­ תמצא גם את הכינויים הלא־רגילים —‬

‫צורך שהיה בהן ליהודים‪ ,‬ושנעשה בהן שער חטים )מכוון לשער הורדוס‪ ,‬ובדרך־‬

‫שימוש רצוף‪ .‬העלייה לקברים‪ ,‬ציון מקום כלל זהו כינוי לאחד משערי חומת הר‬

‫הקברים וכל מה שסביבם הם מסורת הבית(‪ ,‬שער הערבאים )שער האשפות‪:‬‬

‫עממית במלוא מובן המלה‪ .‬במקורות המקור הוא ״שער המערביים״‪ ,‬שער ה־‬

‫יש רק מעט־ מאוד אזכורים של מקומות מוגרבים‪ ,‬יוצאי צפון אפריקה‪ ,‬שגרו ליד‬

‫היו כ־‪ 400‬קברי צדיקים‪ ,‬מאדם וחוה הקבורה של אישי האומה‪ ,‬אך המסורות הכותל המערבי‪ ,‬וכך קראו לשער להר‬

‫וצדיקים מאוחרים‪ ,‬שמסורתם נקבעה ב­ עברו מדור לדור‪ ,‬אנשים האמינו בהן‪ ,‬הבית סמוך לכותל( ושער המגרל )שער‬

‫נדרו נדרים‪ ,‬השתטחו והתפללו בכל לבם‪ .‬יפו‪ ,‬על־שום קרבתו למגדל דוד(‪.‬‬ ‫מאות האחרונות ממש‪.‬‬

‫כבר מדורות קדומים הנהיגו עלייה־ סוג מיוחד של רשימות קברי צדי­ במפה מצויין עוד‪ ,‬למשל ‪) :‬בית( ״מד­‬

‫לרגל קבועה לקבר שמואל בכ״ח באייר‪ ,‬קים היה רשימות מצוירות‪ ,‬שבהן נלוו רש הרב ר׳ אברהם יצחקי״‪ .‬הרב יצחקי‬

‫והיו תפילות מיוחדות לאמירה ביום ציורים לטקסט הכתוב‪ .‬לעתים הן תפשו היה ראשון לציון בירושלים ונפטר בשנת‬

‫זה; כן נערכו עליות לקברי מירון ב־ את המקום העיקרי‪ ,‬והטקסט רק ליווה תפ״ט )‪ .(1729‬היות ולפנינו ציור בית־‬

‫ט״ו באייר — פסח שני — ואחר־כך אותן בקצרה‪ .‬כבר ל״יחוס אבות״ מה­ המדרש שקיים בחייו‪ ,‬הרי התעודה חייבת‬

‫בל״ג בעומר‪ ,‬הילולא דרבי שמעון בן־ מאה ה־‪ 16‬נילוו ציורי קברים‪ ,‬וכך גם להיות מראשית המאה ה־‪i .18‬‬
‫יוחאי במירון ועלייה במועד סמוך לקברו למגילה מצוירת שחיבר יהודי מהעיר קסל בתחתית מפת ירושלים כתוב‪ :‬״אני‬
‫של ר׳ מאיר בעל הנס‪ ,‬שהראו אותו מונפרטו שבאיטליה בסוף המאה ה־‪ .16‬שמואל בן ישי מסיניגאליה העתקתיו‬

‫מעיקרם היו הציורים דמיוניים‪ ,‬אך הם מאחד שהובא מארץ רחוקה‪ .‬ח׳ ימים ‪11‬‬ ‫בטבריה‪.‬‬

‫העולים־לרגל היו נעזרים בתושבי ה­ ייפו וסיגננו את הרשימות ברוח תקו­ לחדש תשרי״‪ .‬״ארץ רחוקה״ כאן היא‬

‫כנראה ארץ־ישראל‪ .‬סיניגאליה היא עיר‬ ‫ארץ היהודים‪ ,‬שהיו מדריכים אותם אל‬

‫באיטליה‪ ,‬חוף הים האדריאטי‪ ,‬ובה קהילה‬ ‫הקברים השונים ומעבירים להם את ה­‬

‫יהודית שהלכה וגדלה במאות ‪17‬־‪ .18‬על‬ ‫מסורות השונות הקשורות בכל קבר ו­‬

‫כתב־היד מאחור הודבק פתק שעליו כ­‬ ‫קבר‪ .‬נוצר צורך להעלות על הכתב אותן‬

‫נראה שם בעל הציור‪ ,‬ליאונה דל וצ׳יו‪,‬‬ ‫המסורות‪ ,‬והחל מן המאה ה־‪ — 13‬היינו‬

‫מפיסארו‪ ,‬הסמוכה לסיניגאליה‪.‬‬ ‫מלפני כ־ססד שנה — יש בידינו רשי­‬

‫בחברון מצוינים קברי האבות במערת‬ ‫מות של קברים ומקומותיהם‪.‬‬

‫המכפלה ומצבת הרב אליהו די־וידאש‪,‬‬ ‫בעקבות הסיורים החוזרים־ונשנים נו­‬

‫בעל הספר ״ראשית חכמה״ )המחצית‬ ‫צרה מסורת וסדר של ״סיבובים״ או של‬

‫השנייה של המאה ה־‪ .(16‬בירושלים‬ ‫״הקפות״ — כמעט כמו בטיול־ מאורגן‬

‫מתוארת ״יד אבשלום״ ב״עמק יהוש־‬ ‫של ימינו‪ :‬היתה ״הקפת צפת הגדולה״‬

‫ו״הקפת צפת הקטנה״‪ ,‬״הקפת ירוש­ פתם‪ .‬מה־גם שחלק מהרשימות המצוירות פט הוא בית החיים של ירושלים״‪ .‬ב­‬

‫לים״ ולעתים גם ״הקפת חברון״‪ .‬ב״הק־ נעשו על־גבי לוח־נייר גדול‪ ,‬כדי לת­ שכם )צריך להיות בעוורתא‪ ,‬ל ‪ T‬שכם(‬

‫פת צפת הגדולה״ היו משתמשים לעתים לותן על כותל הבית או בית־הכנסת מצבות אלעזר ופנחס בנו ומצבת איתמר‪.‬‬

‫בסירה‪ ,‬כדי להגיע לקבר ר׳ תנחומא תזכורת ת ^ י ת בדבר ארץ־ישראל ו­ בצפת )מירון( ״מצבת התנא האלהי ר׳‬

‫שמעון בן־ יוחאי ז״ל והתנא בנו ר׳‬ ‫)או נחום הנביא( בכפר נחום‪ ,‬שלחופה צדיקיה‪.‬‬

‫אלעזר ז״ל והשמש שלהם ר׳ יצחק ע״ה‬ ‫הצפוני של הכנרת‪.‬‬

‫]עליו השלום(״‪ .‬ר׳ יצחק זה נזכר ב­‬

‫רשימות מסע רק מהמאה ה־‪ ,18‬ומתואר‬ ‫ציור של שמואל בן ישי‬

‫אתעכב כאן על שתי רשימות מצוירות גם כתלמידו של רבי שמעון בר־יוחאי‪.‬‬ ‫״יחוס הצדיקים״‬
‫ו״יחוס האבות״‬
‫שאינן מן המפורסמות בחינת דוגמאות‬

‫צדיק התרנגולים‬ ‫כבר מלפני ‪ 450‬שנה החלו להופיע לסוג חומר מעניין זה‪ .‬האחת מצויה‬
‫הרשימות הראשונות של קברי הצדיקים באוסף כתבי־היד של ספריית האוני­‬

‫בדפוס‪ ,‬והן מלוות בתפילות לאמרן על ברסיטה בקמבריג׳‪ .‬כותרתה היא‪ :‬״זאת סמוך לצפת מתוארת ״מצבת הרב ה­‬

‫קברו של הצדיק — תחילה ״יחוס ה­ איגרת מספרת יחוסתא דתקיפי וצדיקי גדול כמוהר״ר יוסף סראגוסי ז״ל וקורין‬

‫צדיקים״ ואחר־כך ״יחוס האבות״‪ .‬מהם וחסידי ותנאי ואמוראי ארעא דישראל אותו צדיק די לוש גאיוש משום מעשה‬

‫נתגלגלה ״איגרת מספרת יחוסתא דצ־ זכותם יעמד לנו לכל ישראל ובא לציון‬

‫דיקי ארץ־ישראל״‪ .‬ומעניין שאת רוב גואל אכי״ר״ ]— אמן כן יהי רצון(‪ .‬זהו‬

‫המהדורות של האיגרת הזאת‪ ,‬שנדפסה לוח קלף בגודל ‪ x 43 68‬ס״מ‪ ,‬כתוב ו­‬

‫במקומות שונים באיטליה‪ ,‬תורכיה‪ ,‬הו­ מצויר בירוק‪ ,‬חום‪ ,‬אדום וצהוב‪ .‬היא‬

‫לנד‪ ,‬גרמניה וארצות אחרות — הביאו כוללת תיאורי קברים מחברון‪ ,‬נאבלוס‬

‫לדפוס שליחי קהילות ארץ־ישראל )ידו­ )היא שכם(‪ ,‬הר הזיתים‪ ,‬רמה‪ ,‬מירון‪,‬‬

‫עים בכינוי שד״רים — שליחי דרבנן(‪ .‬צפת ובית־לחם‪ .‬כן יש בה ציור מלא‬

‫רשימות הצדיקים שימשו לשליחים‪ ,‬של ירושלים‪.‬‬

‫שבאו לאסוף כספים לצורך קיום הקהי­ הרשימות והציורים למיניהם מוסרים‬

‫לות החלשות בארץ ומוסדותיהן‪ ,‬מעין לנו‪ ,‬בנוסף על קברי הצדיקים‪ ,‬גם מידע‬

‫דרישת־שלום ממשית מהארץ‪ ,‬הוכחה חשוב על הארץ‪ .‬הנה למשל ציור ירו­‬

‫‪12‬‬