Page 10 - etmol 27
P. 10
גויים .אפילו צוואות נעשו בדרך כלל אצל נוטריון נוצרי. ההוראה של לימודי החול לילדים יהודים .בשטח ההשכלה
ולעתים אירע שצוואה שנעשתה בערכאות זרה שימשה נושא הגבוחה — בגלל חוקי הכנסייה — היו היהודים פעילים
למשפט לפני בית־דין יהודי .בתנאים אלה היו הדיינים בעיקר ברפואה .יהודה אריה התכתב עם רופאים יהודים
היהודים חייבים ללמוד פרק בחוק הכללי ,ולתאם אותו למת
רבים.
כונת המשפט העברי. עניינם של יהודי איטליה בלימודים גבוהים משתקף
למרות המצב העגום הזה היוו בתי-הדין היהודיים בוונציה בניסיון להקים אוניברסיטה יהודית ,ובהעתקתם של סדרים
מרכז רב השפעה בתפוצות הגולה .על כך יעידו הפניות אוניברסיטאיים מסוימים לישיבות .אחת ההשפעות של האוני
המרובות אליהם מאיטליה ,אוסטריה ,גרמניה וארצות השפלי!. ברסיטאות היתה הנטייה להרבות בתארים לתלמידי הישי
בייחוד רבה היתה השפעת ונציה על הקהילות הגדולות של בות באיטליה .״זקני יהודה״ כולל רשימה של חמישים-
ושמונה אנשים שזכו לתארים שהוענקו באותם ימים :חבר,
גולי ספרד ופורטוגל במערב אירופה. חכם ורבי .הראשון הוענק בדרך כלל ביום החתונה ,השני
ניתן כאות הכרה בהישגיו הלימודיים של מקבל התואר,
תמורות כלכליות והתואר השלישי — ״רבי״ — העניק למקבלו מעמד של
התמורות המדיניות באיטליה של המאה השש־עשרה הש רב ורשות למלא תפקיד זה.
פיעו על המצב הכלכלי בחצי־האי ,ולא פסחו גם על התושבים
היהודים .העברת מרכזי המסחר מן הים התיכון לצפון אירופה משחקי קלפים וקוביות
וערעור מעמדם של המלווים בריבית — גרמו לירידה במצבם
הכלכלי של היהודים .לכך יש להוסיף את נטל המסים שהלך באותם ימים פשה בין יהודי איטליה משחק הקלפים —
וגבר ,המצב המדיני הבלתי יציב ,והמגפות הרבות שהגיעו ״הצחוק״ — שהפך למארה חברתית באיטליה .רבי יהודה
אריה עצמו היה להוט למשחק ,ואף־על-פי שבימי נעוריו
לשיאן במגיפה שהשתוללה בשנים .1630—1629 פירסם חיבור נגד משחקי הקלפים בשם ״סור מרע״ —>«i
מאז ומתמיד שררה תחרות בין המלווים השונים ,וזו הצליח להשתחרר בעצמו ממשחקי הקלפים והקוביות .קהילת
החריפה בשעה ששטח פעולתם הלך והצטמצם .על רקע ונציה פירסמה חרם על משחקי הקלפים ,אולם רבי יהודה
זה התפתחו סכסוכים בקשר לפתיחת ״חנויות הלוואה״ חד אריה יצא באחת מתשובותיו נגד חרם זה — והצליח לבטלו.
שות במקום שמלווים אחרים כבר היו בעלי חזקה .בעיר השפעת העולם החיצוני והקשר אתו לא הצטמצמו בפגישת
פירארה ,למשל ,נמשך סכסוך כזה שנים רבות .בתחילה היו היהודי עם הנוצרי לשם משחק בקוביות ובקלפים או לשם
במקום שלוש ״חנויות״ .אחרי סיפוח פירארה עלT -י האפיפ מסחר .נקודת מגע חשובה היתה בשטח התרבותי .יהודי
יור בשנת — 1597נוספה ״חנות״ רביעית ,ותוספת זו גרמה איטליה אמנם לא השתתפו ביצירה האמנותית של אותה
לסכסוך .כאשר הוקמה במקום ״חנות״ חמישית — התלקחה
המחלוקת מחדש .הצדדים פנו לרבים מרבני איטליה ,וביניהם תקופה ,אולם פעלו בשטחי הספרות ,המוסיקה והתיאטרון.
רבי יהודה אריה נטל אף הוא חלק פעיל בכל ענפי היצירה
גם לרבי יהודה אריה. הללו .הוא כתב שירים ומוסיקה ,חיבר קומדיות וסונטות.
תקופה ממושכת עמד בראש אקדמיה למוסיקה בגיטו הוונ
הון ועושר אין אתי... ציאני ,שחבריה היו עורכים תפילות בשירה ובזמרה .בשטח
שתי צוואות כתב רבי יהודה אריה ממודינה .את האחרונה זה נתקל בהתנגדות מצד חוגים שמרניים קיצוניים.
כתב ארבעה שבועות לפני מותו בכ״ז באדר ת״ח ),(1648 מאחת מתשובותיו בספר ״זקני יהודה״ משתקף מצב אי־
ואת הראשונה — ארבע־עשרה שנה לפני כן .בצוואה הראשו הבטחון בדרכים באותם ימים .מסופר בה על ההכנות לנישו
אין בין בן למשפחה עשירה ממנטובה לבין נערה מוונציה.
נה הוא כותב : השודדים ששוטטו בדרכים בין שתי הערים שמעו על המאורע,
״זה לי ימים ושנים רבות עצרתי בדעתי לצוות ולסדר איזה והחליטו לשים מארב לכלה .כתוצאה מכך הוקדם מועד
דבר על עת הפקודה כדת מה יעשה בגופי ומכתבי ספרי החתונה ,ורבי יהודה אריה ליווה את הנערה מוונציה למנ
וחיבורי .כי הון ועושר אין אתי לצוות .והנה היום ,יום ג׳ טובה ואתו משמר של שלושים־ושישה חיילים .אבל עובדה
ג׳ סיון ה׳שצ״ד ,ראשי ואברי כבדים עלי ומרגיש אני כי מן זו לא הרתיעה את השודדים שהתנפלו על השיירה ונערך
החולשה .ופן יקרני כרגע עת ופגע ,אחזתי הקולמוס ,וזה
דברי ורצוני ...לא יזמרו החזנים אחר הארון תוכחות לזולת, קרב בינם ובין החיילים.
כי אם מזמור ׳אשא עיני אל ההרים׳ או ׳אליך ה׳ נפשי אשא׳... על היהודים באיטליה איימה ללא חרף סכנה של גירוש,
גם גמרתי אומר לצוות שלא יספדוני כלל ועיקר .והתחלתי ואפילו ונציה ,שבה היתה אחת הקהילות הגדולות במדינה,
לחבר הספד אני בעצמי ,על מנת שיאמר אותו חתני הרב לא יצאה מכלל זה .לעומת המצב הרופף של הקהילה היהו
יעקב מן הלויים .אמנם לקחו אלהים קודם לי ,וזולתו לא דית כלפי חוץ — יש לציין את הארגון הפנימי האיתן שלה.
ישמעו לקולי ,יעשו כרצונם .לבד זה ,אשביע אותם באלהים, הקהילה היתה מעין מדינה בזעיר אנפין על מנהלתה העצמ
ואם אוכל אני גוזר עליהם ,שלא ירבו ולא יאריכו בשום אית במידה רבה ,רשת החינוך שלה ,גביית המסים העצמאית
שבח ,רק לומר ,כי לא הייתי מן הצבועים ותוכי כברי ,וירא
אלהים וסר מרע יותר בסתר מבגלוי ובלתי נושא פנים והחוקים המיוחדים שלה.
לאוהב וקרוב ,וגם לא לעצמי ולמועיל לי על מה שנראה לי אמנם דווקא בוונציה — עירו של רבי יהודה אריה —
דבר אמת ,ונוח לבריות כגדול כקטן .וישתדלו לומר משמי לא נהנו היהודים מאותה עצמאות משפטית שהוענקה לרוב
הקהילות היהודיות באיטליה ,והפנייה לבית־הדין היהודי
ח Tושי פסוקים או מאמרים״. היתה תלויה ברצונו החופשי של המתדיין .גם בקחילות אח
רות נאלצו בתי־הדין היהודים להילחם לקיומם ,אולם בוונציה
לעיון נוסף :שאלות ותשובות זקני י הוד ה — מ א ת רבי היה המצב חמור יותר .האיום בעונש למי שאינו נכנע להוראה
להופיע בפני בית־הדין היהודי איבד את ערכו ,ורבי יהודה
יהודה אריה מ מודינה ,יצאו לאור על־ידי שלמה סי מונסון ; אריה עצמו חייב היה בהזדמנות אחת להזהיר את אנשי
״חברת הלבשת עניים״ ,שהוא נשה בהם סכום כסף ,כי אם
יהודה אריה ממודינא — לקט כתבים ,ההדירה פנינה נוה. לא יפרעו את חובם — יעביר את המשפט לערכאות של
10