Page 5 - etmol 27
P. 5
ויסוצקי — שליח מוהליבר — דת
ישראל משלחת שתעמוד על מצב העניינים מקרוב ,תציע שה .היא החליטה לשלוח משלחת לקושטא להשתדל בדבר
דרכים לביסוס המושבות ,ותמליץ על אישים שם שירכיבו ביטול האיסור ,אולם בגלל הספקות אם יהיה סיכוי להצליח
בהשתדלות כזאת — מה גם שרוטשילד התנגד לדבר —
ועד־פועל של ״מזכרת משה״. לא יצאה כל משלחת .האיסור לא הוסר אלא כעבור ארבע
אולם ,במקום משלחת נשלח לבסוף איש אחד ,הוא איל־
התה קלונימוס זאב ויסוצקי ,ובמקום ועד־פועל נתמנח איש שנים ,ללא כל קשר עם הוועידה ולזמן קצר בלבד.
אחד כעושה דברם של חובבי־ציון .ומשניגשו לביסוס המוש
בות ,התברר שכל כמה שמשקיעים בהן — אין הן מתב גם השיתוף עם יהודי גרמניה — נשאר בגדר שאיפה.
ססות; מחוסר נסיון לא שיער איש כמה כסף דרוש להעמיד אחרי הוועידה נסע פינסקר לגרמניה ,וניסה לשכנע אנשי
מושבה על רגליה ,וההשגות שהיו לאוחזים בהגה לא עמדו מעלה שם — ובהם ההיסטוריון היינריך גרץ — שיהוו חלק
בשום יחס לצרכים האמיתיים .וכך השקיעו בישובים החקל מן הוועד המרכזי של ״מזכרת משה״ שמקום מושבו יהיה
איים טיפין־ טיפין שנבלעו בצרכים השוטפים הדוחקים ,ולא בברלין .אך גרץ ,שהבטיח בתחילה את השתתפותו ,משך
את ידו מן העניין משגילה רמז למגמה לאומית בכוונותיהם
נותר כסף לפעולה יסודית. של חובבי־ציון .הרבנים בגרמניה השתמטו אף הם .מסתבר
שמצב היהודים בגרמניה היה כה טוב ,שלא היו כלל
מעגל הסמים מוכנים לחרוג משאננותם ,שלא הופרה אפילו נוכח פריחת
האנטישמיות האידאולוגית שם — אותה אנטישמיות שהולידה
כאן נוצר מעין מעגל קסמים .האגודות שאפו למפעלים
מרשימים :הקמת מושבות חדשות או רכישת קרקעות .משראו את היטלר.
כי אין הוועד־המרכזי מוציא לפועל שאיפה זו ,לא שלחו
אליו את כספן ,בניגוד להחלטה שנתקבלה בוועידת קאטו־ חובבי־ציון ניסו דבר גם אל רמי מעלה באנגליה ,ואף שם
ביץ .וכיוון שלא היה לוועד כסף ,נבצר ממנו להוציא לפועל לא האירה להם ההצלחה פנים.
מפעלים מרשימים ...משום־כך לא יכלו חובבי־ציון לזקוף
לזכותם אפילו יסודה של מושבה אחת במשך שתים־עשרה וכך הקיץ הקץ על היומרות הבין־ארציות של חובבי־ציון,
שנה מאז ועידת קאטוביץ .אכן ,הם תמכו בפתח־תקוה, אם כי משהו זז בכל זאת .בגרמניה קמה אגודת חובבי־ציון
שקלטה עולים רבים מרוסיה ,וקיימו את גדרה ,מושבת קטנה למדי בשם ״עזרא״ ,שהושיטה עזרה לא מבוטלת לכמה .
הביל״ויים — אך את אדמתה של גדרה קנו אגודות בודדות מן המושבות בארץ במשך שלושים וחמש שנה ומעלה.
של חובבי־ציון לפי יוזמה שיצאה מארץ־ישראל עוד לפני באנגליה התפתחה במשך השנים פעולה ענפה למדי של
שכונסה הוועידה. חובבי־ציון.
נדמה היה שההתעוררות הגדולה נסתיימה בלא כלום ,ולא
היא .אף־על־פי־כן ולמרות הכל היוותה ועידת קאטוביץ אישור מממשלת רוסיה
נקודת מפנה חשובה .המפנה התבטא בראש ובראשונה בכך
שהכניסה תחת קורת גג אחת את כל הגופים אוהדי ישוב בינתיים לא ראו חובבי־ציון ברוסיה דרך אחרת לפניהם
ארץ־ישראל שברוסיה ,והביאה לכלל שיתוף בין החילונים אלא לקיים את הוועד המרכזי בארצם ,וגם כאן לא היתה
והדתיים שביניהם ,וכל כמה שהתכתשו במרוצת השנים — דרכם סוגה בשושנים :בוועידת קאטוביץ הוחלט להתאמץ
לא נתפרדו .ושנית ,היא שימשה קרקע לצמיחת הרעיון הציוני ולהשיג ל״מזכרת משה״ אישור רשמי מאת ממשלת רוסיה.
בין שורות העם ,ומוקד לכל מי שהעניין היה קרוב ללבו. בלי אישור כזה נחשבו פעולותיהם של חובבי־ציון לבלתי
וכאשר נמצא המנהיג מן המערב — תיאודור הרצל ,שהתייצב חוקיות .האישור הממשלתי אומנם הושג ,אך רק כעבור
בראש התנועה לציון ושפינסקר ביקשו לשוא ולא זכה לחיות
כאשר הופיע; כאשר גרף אחריו הרצל יהודים מכל ארצות למעלה מחמש שנים.
אירופה ,מצא לפניו קרקע פורה ברוסיה בזכות חובבי־ציון
גם בעניינים אחרים לא העלתה הוועידה הרבה .לפני
שהתלכדו בקאטוביץ. שהתכנסה האמינו הכל מתוך התפעמות־הלב ,כי כתוצאה
מליכוד האגודות תחול תמורה קיצונית בדרך הפעולה בארץ־
ישראל .המושבות בארץ שלא בחסות רוטשילד דחקו להוציאן
מן המשבר שהיו נתונות בו ,ועל־כן הוחלט לשגר לארץ־