Page 4 - etmol 27

‫פינסקר — אוטואמניציפציה‬ ‫סמולנסקין — לאומיות‬

‫הפתיחה‪ ,‬וועידת קאטוביץ התחילה בדיוניד‪ .‬ב־‪ 6‬בנובמבר‬ ‫עד אז‪ .‬עמם נמנו ליאון פינסקר‪ ,‬שבחיבורו הנודע ״אוטו־‬
‫ונמשכה חמישד‪ .‬ימים‪.‬‬ ‫אמאנציפאציה״ לא קבע את מקומה של אותה ארץ‪ ,‬ומשה‬
‫לייב לילינבלום‪ ,‬שהועיד למטרה זו ללא היסוס את ארץ־‬
‫אינם משתתפים‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עוד בטרם נתכנסו המתוועדים — החל הכרסום‬
‫בתכנית‪ .‬בזד‪ .‬אחר זה הודיעו האישים מגרמניד‪ .‬שלא ישתתפו ‪:‬‬ ‫לא ברוסיה בלבד‬
‫זה מחמת מחלה‪ ,‬האחר בגלל עיסוקים שונים ושלישי מפני‬
‫ספקות לגבי כשרות האכסניה‪ .‬גם משאר הארצות — כאנגליה‬ ‫פינסקר מצא שאם תצטמצם הפעולה למען ארץ־ישראל‬
‫ורומניה — לא באה ההיענות הצפויד‪ ,.‬ומונטיפיורי כבר היה‬ ‫בתחומי רוסיה לא יצמחו לרעיון כנפיים‪ ,‬כי הציבור היהודי‬
‫זקן מכדי להשתתף בעניין באופן פעיל‪ ,‬ומקורביו הרחיקו‬ ‫הרוסי שהעניין הארצישראלי הכה שורשים בלבו — היה‬
‫ממנו כל דבר שריח ארצישראלי עולה ממנו‪ .‬וכך קרה‬ ‫ברובו הגדול נטול אמצעים וחסר תנופה מעוצמת הדיכוי‬
‫שבוועידת קאטוביץ השתתפו בסך הכל שלושים־ואחד נציגי‬ ‫המתמיד; ואילו היהודים בעלי היכולת‪ ,‬אנשי ההון וההשפעה‬
‫אגודות חובבי־ציון ובודדים‪ .‬מעט המשתתפים ממערב אירופה‬ ‫במדינה‪ ,‬התנגדו לחיפוש פתרון לבעיית יהודי רוסיה מחוצה‬
‫היו כולם יוצאי רוסיד‪ ,.‬פרט לאנשי קאטוביץ עצמד‪ ,.‬חברי‬ ‫לה; הם עדיין האמינו כי יעלה בידם לקבל לבני עמם שוויון‬
‫אגודת חובבי־ ציון חזקד‪ .‬במקום‪ ,‬שהיו אמנם נלהבים לעניין‬ ‫זכויות )שלא הושג בימי הצארים(‪ ,‬וחששו כי עזיבת יהודים‬
‫תתפרש כבגידה במולדת ותספק נשק בידי שונאי ישראל‬
‫— אך לא היו בהם אישים בעלי שיעור קומה‪.‬‬
‫חרף זה‪ ,‬הכריזה הוועידה בראשיתד‪ .‬על יסוד ארגון גג של‬ ‫להצר צעדיהם עוד יותר‪.‬‬
‫חובבי־ציון — ״יסוד מזכרת משד‪ .‬מונטיפיורי בארץ הקדו­‬
‫לפיכך הפנה פינסקר את מבטו לאירופה המערבית‪ ,‬בעיקר‬
‫שה״ — ובחרה בשמונה עשר חברים כוועד המרכזי‪.‬‬ ‫לגרמניה שאותה הכיר ושמתרבותה שאב‪ .‬בגרמניה הגיעו‬
‫עדיין לא אבדה התקווה שאנשי גרמניה יתנו ידם לארגון‪,‬‬ ‫היהודים לשוויון מלא‪ ,‬מעמדם החומרי היה איתן והם הצמיחו‬
‫וכדי להכשיר את הקרקע לכך הוצגה בוועידד‪ .‬תכנית העבודד‪.‬‬ ‫מקרבם אישים בולטים בכל תחומי החיים‪ .‬בתחילה נתקבל‬
‫בארץ־ישראל מזווית ראייד‪ .‬פילנטרופית‪ ,‬כסיוע ליהודים נרד­‬ ‫הרושם שאכן עונה משם הד‪ :‬לא מעטים מצמרת היהדות‬
‫פים שמצרים את צעדיהם בארצות מגוריהם — ולא כפתרון‬ ‫בגרמניה חיזקו את ידיו של פינסקר‪ ,‬ואף נתנו לו יסוד‬
‫לאומי לבעיית היהודים בכלל‪ .‬וכל־כך‪ ,‬משום שיד‪.‬דות גרמניה‬ ‫להאמין שיקחו חלק במפעל‪ .‬ופינסקר‪ ,‬שהיה מטיבו אדם‬
‫)מתוך דבקות־יתר בשווי הזכויות שד‪.‬וענק לה( ביקשד‪ .‬לסלק‬ ‫מאופק מאוד ונוטה לספקנות‪ ,‬נתפס להתלהבות‪ .‬ובהמרצת‬
‫כל רמז לאפשרות של נאמנות כפולה‪ :‬למולדת הגרמנית‬ ‫אישים שונים‪ ,‬ביניהם לילינבלום‪ ,‬העלה רעיון לכנס קונגרס‬
‫יהודי אירופי כדי לעבד תכנית לפעולה בארץ־ישראל על־ידי‬
‫מכאן ולארץ היהודים מכאן‪.‬‬
‫יש לזכור כי בין יהודי גרמניה שלטד‪ .‬בכיפה המגמה‬ ‫ועד מרכזי שייבחר בקונגרס זה‪.‬‬
‫הרפורמית — אותו זרם שטען‪ ,‬כי היהודים הם גרמנים לכל‬
‫דבר מחוץ לדתם‪ .‬הם אף כינו עצמם ״אזרחים בני דת משה״‪.‬‬ ‫להצעה זו נמצאו תומכים נלהבים ברוסיה — לא רק בקרב‬
‫אכן‪ ,‬היתד‪ .‬עוד סיבה לטשטוש הצביון הלאומי בוועידת קאטו־‬ ‫הציבור החילוני‪ ,‬אלא גם בין הדבקים בדת ובראשם הרב‬
‫ביץ ; האיסור על העלייה לארץ־ישראל מטעם ממשלת תורכיה‬ ‫שמואל מוהליבר מביאליסטוק‪ .‬גם אנשי דת בגרמניה עודדו‬
‫הוחמר באותו זמן‪ ,‬ואחת מן המטרות שהציבה הוועידה‬ ‫לקיים כינוס כזה‪ .‬היתה עוד עילה להתוועדות‪ :‬בח׳ חשון‬
‫לעצמה היתה לסלקו‪ .‬וכיוון שלאיסור על הכניסה לארץ גרם‬ ‫תרמ״ד‪ 27) .‬באוקטובר ‪ (1884‬חגג העולם היהודי את יום‬
‫החשש שתד‪.‬יינה ליהודים יומרות לאומיות בארץ־ישראל —‬ ‫הולדת המאה של מונטיפיורי‪ ,‬והיוזמים אמרו להעמיד את‬
‫דבר שממשלת תורכיה שאפר‪ .‬למנעו בכל מחיר נוכח החתירד‪.‬‬ ‫ועידתם בסימן זה — לא מעט מתוך תקווה שמונטיפיורי יתן‬
‫ללאומיות בקרב העמים הכסופים לה — ביקשה הוועידה‬
‫להם את ידו‪.‬‬
‫למנוע חשדות כאלה מצדה לגבי הישוב היהודי בארץ‪.‬‬
‫בשני העניינים שנמנו לעיל לא השיגה הוועידה את מבוק־‬ ‫כיוון שהיוזמים חששו מהפרעות מצד השלטונות הרוסיים‪,‬‬
‫הם בחרו להתכנס בקאטוביץ‪ ,‬עיר קטנה בפרוסיד‪ .‬המזרחית‪,‬‬
‫על הגבול הרוסי‪ .‬מחוסר זמן מספיק להכנה נדחה מועד‬