Page 13 - etmol 27
P. 13

‫מהרשימות מתחילות בצפת‪ ,‬והיא זוכה‬             ‫אסוף תרומות להחזקת קברי הקדושים‬           ‫שהיה״‪ .‬הכוונה לקבר שהראו ליד עין־‬
                    ‫בהן לפירוט גדול ורב‪.‬‬     ‫בבבל‪ .‬משני צ ‪r‬י המסגרת הרחבה ה­‬           ‫זיתים‪ .‬ר׳ סראגוסי קרוי על־שם העיר‬
                                             ‫מקיפה את הציור מתוארים ציורי משה‬          ‫סראגוסה שבספרד‪ ,‬וחי בצפת בתחילת‬
‫בתעודה שלנו נאמר שבצפת ״בית‬                  ‫רבנו )מימין( ואהרן הכהן‪ ,‬ועל חזהו‬         ‫המאה ה־‪ .17‬הוא מכונה גם ״הצדיק ה­‬
‫חיים ]קברות[ ישן וחדש״‪ ,‬ובין הנקב­‬                                                     ‫לבן״ או ״צדיק התרנגולים״ )לוש גאיוש‬
‫רים בבית החיים החדש ״צדיקים וחסי­‬                                     ‫האפוד )משמאל(‪.‬‬   ‫בספרדית הוא ״התרנגולים״( מפני ״מע­‬
‫דים וגאונים מאשכנז ומפולניה ומאנשי‬                                                     ‫שה שהיה״‪ ,‬שעליו מספרים נוסעים מה­‬
‫המערב״‪ .‬אנשי המערב הם יהודי ה־‬               ‫בראש הלוח מובאת סידרת ציורים‬
‫מאגרב‪ ,‬מדינות צפוז־אפריקה )מארוקו‪,‬‬           ‫על ירושלים — מראה כללי‪ ,‬ציון מצפון‬                                       ‫מאה ה־‪: 18‬‬
‫אלג׳יר וטוניס(‪ ,‬שלהם מסורת ארוכה‬             ‫ומדרום ו״מגדול דוד״‪ .‬בין ציוני המפה‪,‬‬
                                             ‫שחלקם השתבש בעת ההעתקה ואינו‬              ‫פעם דרש מושל הארץ מהיהודים ל­‬
                          ‫של עלייה לארץ‪.‬‬     ‫ידוע ממקורות אחרים‪ ,‬נמצאים‪ :‬״ירו­‬         ‫הביא ‪ 500‬תרנגולים לבנים כדי לתת שי‬
                                             ‫שלים עיר הקודש יש בה שתי בתי כנ­‬          ‫לקיסר‪ ,‬אחרת יענישם‪ .‬היהודים לא ‪T‬עו‬
      ‫אלישע בעל כנפיים‬                       ‫סיות בנויים ואחד חרב ויש שם הרבה‬          ‫מה יעשו‪ ,‬כי היכן ישיגו כה הרבה תר­‬
                                             ‫ישיבות ובתי מדרשות ותלמוד תורה‬            ‫נגולים לבנים ‪ 1‬באו אל ר׳ יוסף סראגוסי‪.‬‬
‫בציפורי נזכרת קבורת ״אלישע בעל‬               ‫ובית המקדש חרב בעוונותינו ובמקומו‬         ‫אמר להם הביאו לי תרנגולים מכל צבע‬
‫כנפיים״ שאינה ידועה אף מתעודה אח­‬            ‫בנוי כניסיה של תוגרמא״‪ .‬מעניין שאת‬        ‫והוא הלבינם‪ .‬מסרו אותם למושל‪ ,‬וסרה‬
                                             ‫מסגד כיפת הסלע שבמרכז הר הבית‬             ‫סכנת העונש‪ .‬מאז קראו לו הצדיק ה­‬
                                        ‫רת‪.‬‬  ‫ייחסו אז לתוגרמא‪ ,‬היא תורכיה ששלטה‬
‫מיהו תנא זה? בתלמוד )שבת מ״ט(‬                                                                                                ‫לבן‪...‬‬
‫מסופר עליו‪ :‬״פעם אחת גזרה מלכות‬                                           ‫אז על הארץ‪.‬‬
‫גזרה על ישראל‪ ,‬שכל המניח תפילין‬                                                        ‫עד כה היה ידוע סיפור זה מפי ה­‬
‫ינקרו את מוחו‪ ,‬והיה אלישע מניחם‬              ‫״מחוץ לירושלים בצד מזרח על הר‬             ‫נוסעים לארץ רק מהחצי השני של המאה‬
‫ויוצא לשוק‪ .‬ראהו קסדור ]חייל רומי[‬           ‫הזיתים קבורים חולדה הנביא ‪ -------‬ו ־‬
‫אחד ורדף אחריו‪ ,‬כיוון שהגיע אצלו —‬           ‫רבינו עובדיה ע״ה )מברטנורא( ‪----------‬‬                                          ‫ה‪.18-‬‬
‫נטלן מראשו ואחזן בידו‪ .‬אמר לו‪ :‬מה‬            ‫וקבורת שבעים סנהדרין ושבעים זקנים‬
‫בידך ? השיבו ‪ :‬״כנפי יונה״‪ .‬פשט ידו‬          ‫ע״ה ]עליהם השלום[ וקבורת נקדימון‬          ‫הרשימה השנייה היא שילוב של ציור‬
‫ונמצא כנפי יונה ]‪ [...‬מה יונה כנפיה‬                                                    ‫וטקסט בדפוס‪ .‬זהו גיליון במידות ‪54x40‬‬
‫מגינות עליה‪ ,‬אף ישראל מצוות מגינות‬           ‫בן גוריון וכלבא שבוע ע״ה״‪ .‬שני הנקב­‬      ‫ס״מ שנדפס באלטונה שבגרמניה ב‪-‬‬
‫עליהן‪ .‬ר׳ ינאי אמר‪ :‬תפילין צריכין גוף‬        ‫רים האחרונים היו מעשירי ירושלים ב­‬        ‫תרי״ט—‪ .1859‬הוא מצוי בגנזי הספרייה‬
                                             ‫שנות המאבק עם רומי שקדם לחורבן‪.‬‬           ‫הלאומית בירושלים ובספרייה הבריטית‬
               ‫נקי כאלישע בעל כנפיים״‪.‬‬       ‫את קברם הראו ב״קברי המלכים״‪ ,‬קבר‬          ‫בלונדון‪ .‬כותרתו‪ :‬״ספורא יחוסתא דצ‪-‬‬
‫בהמשך הלוח נזכרת קבורת חכמים‬                                                           ‫דקייא קדישא דישראל ובמתיה שהם ירו­‬
‫בגליל — במירון‪ ,‬עמיקה‪ ,‬חיטין‪ ,‬שגור‬                  ‫המלכה מחדיב‪ ,‬הליני‪ ,‬שהתייהדה‪.‬‬      ‫שלים חברון צפת וטבאריא תוב״ב ]תיב‪-‬‬
‫)שזור(‪ ,‬ציפורי ופמייס )בניאס(‪ .‬אך לא‬         ‫ובהמשך כתוב ״קריית ארבע היא חב­‬           ‫ננה ותכוננה במהרה בימינו[״‪ .‬בראשה‬
‫רק בתחומי הגליל שעתה הוא בגבול‬               ‫רון ושם מערת המכפלה ‪----------‬וב שוק‬      ‫יש גם כותרות בצרפתית‪ ,‬אנגלית וגר­‬
‫ישראל‪ ,‬אלא גם בגליל שבתחומי לב­‬              ‫העליון של חברון שם יש חלון אחד‬            ‫מנית — נראה שנועדה לתפוצה רחבה—‬
‫נון — ״צפיתא שם קבור צפניא וחגי‬              ‫קטן ושם ילכו היהודים להתפלל על קברי‬       ‫ובתחתיתה נדפס ״זאת הצורה נמצאת‬
‫ומלאכי״ ; ״עיר צידון הוא בנוי על‬             ‫האבות״‪ .‬הכוונה היא לחלון מעל למדרגה‬       ‫כתובה בכתיבת ‪ t‬הרב הכולל שליחא‬
‫שפת הים ושם קבור זבולון בן יעקב״‬             ‫השביעית בכניסה למערת המכפלה'‪ ,‬שרק‬         ‫דרחמנא ]השליח הרחמן[ כמוהר״ר‬
‫‪ ---------‬ערב צלאיל ״שם מערת בצל­‬            ‫עד אליו הותר ללא־מוסלמים לעלות‪.‬‬           ‫]כבוד מורנו הרב רבי[ חיים אבול‪-‬‬
‫אל ואהליאב בן אחיסמך״‪ ,‬ועוד מקומות‬           ‫בין הנקברים היהודים בטבריה נזכר רבי‬       ‫עאפייא הרב של ירושלים זצוק״ל ]זכר‬
‫בלבנון שאת קבורות צדיקיהם היו עולי‬           ‫חיים אבולעאפייא‪ ,‬מאבות אבותיו של‬          ‫צדיק וקדוש לברכה[ ונדפסה עכשיו על‪-‬‬
‫הרגל פוקדים בדרכם לארץ וביציאתם‬              ‫הרב שהלוח נמצא בכתב ידו‪ .‬חיים אבול־‬       ‫ידי החכם השלם והכולל העומד על ה­‬
‫ממנה‪ .‬בתחתית הציור יש תיאור של‬               ‫עאפייא היה מחדש היישוב היהודי ב­‬          ‫תורה והעבודה כמוה״ר בנימין הכהן‬
‫מנורה‪ ,‬״יד אבשלום״ ו״באר מרים״‪ ,‬ש­‬                                                     ‫יהורם היושב במדרש של סונבל ז״ל‬
                                                                        ‫טבריה ב־‪.1740‬‬
               ‫הראו אותה בתוך ים כנרת‪.‬‬                                                                                   ‫אלטונא״‪.‬‬
‫כך מעניקה לנו ״גיאוגרפיה של צדי­‬             ‫אחר־כך נזכרים קברים בדרך לצפת‪,‬‬
‫קים״‪ ,‬לא רק מ ‪T‬ע על יישובי הארץ‬              ‫בחקוק‪ ,‬שפרעם‪ ,‬פקיעין‪ ,‬סעסע‪ ,‬עכברא‬         ‫הרב אבולעאפייא היה ראש רבני ה­‬
‫שפקדו יהודים במשך הדורות — אלא‬               ‫ובצפת עצמה — שבה יש ״שישה בתי‬             ‫ארץ‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬מתרי״ד )‪ (1854‬עד‬
‫גם שמות האישים שהנהיגו את היישוב‬             ‫כנסיות בנויים ואחד־עשר חרבים״‪ ,‬כלו­‬       ‫מותו בתרכ״א )‪ .(1861‬שמו המלא הוא‬
                                             ‫מר הרבה יותר מירושלים‪ .‬ואמנם הרשי­‬        ‫חיים נסים אבולעאפייא‪ ,‬והוא ידוע ב­‬
    ‫וזכו שיעריצו אותם גם לאחר מותם‪.‬‬          ‫מות מעידות כי בתקופה מסוימת בימי־‬         ‫כינויו חנ״א‪ .‬אלטונה היא עיר בגרמניה‬
                                             ‫הביניים‪ ,‬וכמעט סמוך לימינו‪ ,‬עלתה‬          ‫שבה היתה קהילה יהודית משגשגת‪.‬‬
‫לעיון נוסף ‪ :‬מצבות קודש בארץ״‬                ‫צפת על ירושלים כמרכז יהודי גדול‪ .‬כמה‬      ‫הרשימה המצוירת הובאה לשם על‪-‬ידי‬
                     ‫י שראל — ז‪ .‬וי לנ אי‪.‬‬                                             ‫ציר מקהילת בצרה שבעיראק‪ ,‬שבא ל‪-‬‬

               ‫טילה רמב ם‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18