Page 13 - etmol 27
P. 13
מהרשימות מתחילות בצפת ,והיא זוכה אסוף תרומות להחזקת קברי הקדושים שהיה״ .הכוונה לקבר שהראו ליד עין־
בהן לפירוט גדול ורב. בבבל .משני צ rי המסגרת הרחבה ה זיתים .ר׳ סראגוסי קרוי על־שם העיר
מקיפה את הציור מתוארים ציורי משה סראגוסה שבספרד ,וחי בצפת בתחילת
בתעודה שלנו נאמר שבצפת ״בית רבנו )מימין( ואהרן הכהן ,ועל חזהו המאה ה־ .17הוא מכונה גם ״הצדיק ה
חיים ]קברות[ ישן וחדש״ ,ובין הנקב לבן״ או ״צדיק התרנגולים״ )לוש גאיוש
רים בבית החיים החדש ״צדיקים וחסי האפוד )משמאל(. בספרדית הוא ״התרנגולים״( מפני ״מע
דים וגאונים מאשכנז ומפולניה ומאנשי שה שהיה״ ,שעליו מספרים נוסעים מה
המערב״ .אנשי המערב הם יהודי ה־ בראש הלוח מובאת סידרת ציורים
מאגרב ,מדינות צפוז־אפריקה )מארוקו, על ירושלים — מראה כללי ,ציון מצפון מאה ה־: 18
אלג׳יר וטוניס( ,שלהם מסורת ארוכה ומדרום ו״מגדול דוד״ .בין ציוני המפה,
שחלקם השתבש בעת ההעתקה ואינו פעם דרש מושל הארץ מהיהודים ל
של עלייה לארץ. ידוע ממקורות אחרים ,נמצאים :״ירו הביא 500תרנגולים לבנים כדי לתת שי
שלים עיר הקודש יש בה שתי בתי כנ לקיסר ,אחרת יענישם .היהודים לא Tעו
אלישע בעל כנפיים סיות בנויים ואחד חרב ויש שם הרבה מה יעשו ,כי היכן ישיגו כה הרבה תר
ישיבות ובתי מדרשות ותלמוד תורה נגולים לבנים 1באו אל ר׳ יוסף סראגוסי.
בציפורי נזכרת קבורת ״אלישע בעל ובית המקדש חרב בעוונותינו ובמקומו אמר להם הביאו לי תרנגולים מכל צבע
כנפיים״ שאינה ידועה אף מתעודה אח בנוי כניסיה של תוגרמא״ .מעניין שאת והוא הלבינם .מסרו אותם למושל ,וסרה
מסגד כיפת הסלע שבמרכז הר הבית סכנת העונש .מאז קראו לו הצדיק ה
רת. ייחסו אז לתוגרמא ,היא תורכיה ששלטה
מיהו תנא זה? בתלמוד )שבת מ״ט( לבן...
מסופר עליו :״פעם אחת גזרה מלכות אז על הארץ.
גזרה על ישראל ,שכל המניח תפילין עד כה היה ידוע סיפור זה מפי ה
ינקרו את מוחו ,והיה אלישע מניחם ״מחוץ לירושלים בצד מזרח על הר נוסעים לארץ רק מהחצי השני של המאה
ויוצא לשוק .ראהו קסדור ]חייל רומי[ הזיתים קבורים חולדה הנביא -------ו ־
אחד ורדף אחריו ,כיוון שהגיע אצלו — רבינו עובדיה ע״ה )מברטנורא( ---------- ה.18-
נטלן מראשו ואחזן בידו .אמר לו :מה וקבורת שבעים סנהדרין ושבעים זקנים
בידך ? השיבו :״כנפי יונה״ .פשט ידו ע״ה ]עליהם השלום[ וקבורת נקדימון הרשימה השנייה היא שילוב של ציור
ונמצא כנפי יונה ] [...מה יונה כנפיה וטקסט בדפוס .זהו גיליון במידות 54x40
מגינות עליה ,אף ישראל מצוות מגינות בן גוריון וכלבא שבוע ע״ה״ .שני הנקב ס״מ שנדפס באלטונה שבגרמניה ב-
עליהן .ר׳ ינאי אמר :תפילין צריכין גוף רים האחרונים היו מעשירי ירושלים ב תרי״ט— .1859הוא מצוי בגנזי הספרייה
שנות המאבק עם רומי שקדם לחורבן. הלאומית בירושלים ובספרייה הבריטית
נקי כאלישע בעל כנפיים״. את קברם הראו ב״קברי המלכים״ ,קבר בלונדון .כותרתו :״ספורא יחוסתא דצ-
בהמשך הלוח נזכרת קבורת חכמים דקייא קדישא דישראל ובמתיה שהם ירו
בגליל — במירון ,עמיקה ,חיטין ,שגור המלכה מחדיב ,הליני ,שהתייהדה. שלים חברון צפת וטבאריא תוב״ב ]תיב-
)שזור( ,ציפורי ופמייס )בניאס( .אך לא ובהמשך כתוב ״קריית ארבע היא חב ננה ותכוננה במהרה בימינו[״ .בראשה
רק בתחומי הגליל שעתה הוא בגבול רון ושם מערת המכפלה ----------וב שוק יש גם כותרות בצרפתית ,אנגלית וגר
ישראל ,אלא גם בגליל שבתחומי לב העליון של חברון שם יש חלון אחד מנית — נראה שנועדה לתפוצה רחבה—
נון — ״צפיתא שם קבור צפניא וחגי קטן ושם ילכו היהודים להתפלל על קברי ובתחתיתה נדפס ״זאת הצורה נמצאת
ומלאכי״ ; ״עיר צידון הוא בנוי על האבות״ .הכוונה היא לחלון מעל למדרגה כתובה בכתיבת tהרב הכולל שליחא
שפת הים ושם קבור זבולון בן יעקב״ השביעית בכניסה למערת המכפלה' ,שרק דרחמנא ]השליח הרחמן[ כמוהר״ר
---------ערב צלאיל ״שם מערת בצל עד אליו הותר ללא־מוסלמים לעלות. ]כבוד מורנו הרב רבי[ חיים אבול-
אל ואהליאב בן אחיסמך״ ,ועוד מקומות בין הנקברים היהודים בטבריה נזכר רבי עאפייא הרב של ירושלים זצוק״ל ]זכר
בלבנון שאת קבורות צדיקיהם היו עולי חיים אבולעאפייא ,מאבות אבותיו של צדיק וקדוש לברכה[ ונדפסה עכשיו על-
הרגל פוקדים בדרכם לארץ וביציאתם הרב שהלוח נמצא בכתב ידו .חיים אבול־ ידי החכם השלם והכולל העומד על ה
ממנה .בתחתית הציור יש תיאור של עאפייא היה מחדש היישוב היהודי ב תורה והעבודה כמוה״ר בנימין הכהן
מנורה ,״יד אבשלום״ ו״באר מרים״ ,ש יהורם היושב במדרש של סונבל ז״ל
טבריה ב־.1740
הראו אותה בתוך ים כנרת. אלטונא״.
כך מעניקה לנו ״גיאוגרפיה של צדי אחר־כך נזכרים קברים בדרך לצפת,
קים״ ,לא רק מ Tע על יישובי הארץ בחקוק ,שפרעם ,פקיעין ,סעסע ,עכברא הרב אבולעאפייא היה ראש רבני ה
שפקדו יהודים במשך הדורות — אלא ובצפת עצמה — שבה יש ״שישה בתי ארץ ,ראשון לציון ,מתרי״ד ) (1854עד
גם שמות האישים שהנהיגו את היישוב כנסיות בנויים ואחד־עשר חרבים״ ,כלו מותו בתרכ״א ) .(1861שמו המלא הוא
מר הרבה יותר מירושלים .ואמנם הרשי חיים נסים אבולעאפייא ,והוא ידוע ב
וזכו שיעריצו אותם גם לאחר מותם. מות מעידות כי בתקופה מסוימת בימי־ כינויו חנ״א .אלטונה היא עיר בגרמניה
הביניים ,וכמעט סמוך לימינו ,עלתה שבה היתה קהילה יהודית משגשגת.
לעיון נוסף :מצבות קודש בארץ״ צפת על ירושלים כמרכז יהודי גדול .כמה הרשימה המצוירת הובאה לשם על-ידי
י שראל — ז .וי לנ אי. ציר מקהילת בצרה שבעיראק ,שבא ל-
טילה רמב ם
13