Page 16 - etmol 27
P. 16
חייב להקפיד שבעתיים מרים הרי מספרת בספר זכרונותיה ש התורכים מסרוהו לקונסול הרוסי ,שכן
יצא באנגלית על פגישה עם ״מטוסקה״, היה בעל נתינות רוסית ,והוא נשלח
על דוברובין הזקן מסופר ,כי פעם גיורת זקנה מסג׳רה ,שהראתה לה את
נשאל מדוע הוא מקפיד לגדל זקן ופיאות סידור התפילה שלה ,שצדו האחד ב לרוסיה לעמוד שם לדין.
בניגוד לרוב היהודים ,ועל כך השיב רוסית והשני — בעברית .״שלוש פעמים אכן ,הגרים נטלו חלק בשמירת המו
לשואלים :״כיצד אשתווה לכם ,ואני ביום היא אומרת את שמונה-עשרה ה שבות .יצחק קורקין ,בעזרת בנו ראובן,
כבן חורג אצלכם ,הבנים האמיתיים של תפילות .בפסח היא נוסעת לירושלים, אירגן את השמירה בבית־גן .משנכנסו
האומה י עמכם ינהג הקדוש-ברוך-הוא לנשק את הכותל המערבי ולהשתטח על אנשי ״השומר״ למושבות הגליל התח
כנהוג אב בבן סורר ,יעניש אתכם ו קברות האמהות״ .דוברובין טען לפניה תון ב ,1910-המשיכו גם הגרים בשמירה
יסלח לכם על כל חטאיכם ,אבל לא כך שהוא בעצם בן לשבט יהודי שנטבל ואף התחרו עם אנשי ״השומר״ .ראובן
אני ,שאני עתיד לתת את הדין על כל לנצרות בכוח .הוא סיפר ,כי הוא מת קורקין ,נכדו של אברהם ,נתקבל כחבר
עבירה קטנה כגדולה ,ועל-כן עלי להק פלל שלוש פעמים ביום מסידורו הרוסי- ב״השומר״ ,דבר שלא היה מקובל לגבי
עברי ,אבל כיוון שאיננו יודע עברית, בני המושבות .בנים אחרים של משפחת
פיד שבעתיים״. הרי הוא מתפלל ברוסית — ואילו אלו קורקין המשיכו בשמירה שנים רבות
אברהם קורקין סיפר :״הכל עשיתי הים קורא ,מעבר לכתפו ,בחלק העברי ועסקו בענייני בטחון .נכדו של אברהם,
בחיי כדי לחדור ליהדות ,משתדל לקיים של הסידור ...דוברובין התנחם בעובדה מנחם ,יצא עם הכ״ג בספינה לפעולת
את כל המצוות ,זוכר בעל-פה את כל שבניו מדברים עברית ,והם מנעימים חבלה נגד הגרמנים בסוריה בימי מל
התנ״ך; אולם בכל זאת ,אינני כאחד חמת העולם השנייה ,ועקבותיו נעלמו.
מזרע אברהם .כל נחמתי שנכדי ,אשר לו בחגים שירים עבריים. אברהם אביגדורוב ,בן לדור רביעי ,נעטר
יבואו בברית עם בני ישראל ,יזול בוס ב״אות הגבורה״ במלחמת השחרור .בן
דוברובין היה איש קנאי לארץ-ישראל. אחר לדור הרביעי ,רפאל כהן ,נפל ב
גם דם של אברהם״. שלושה מבניו ואחד מחתניו מתו ב
אברהם קורקין ,שנתחבב על כל ה צעירותם ,והוא ניחם את משפחתו ב קרב על לוביה ,שאיימה על סג׳רה.
באים עמו במגע שכינוהו ״דתושקה גאולת הארץ העתידה לבוא .גם בני
)סבא(״ ,מת בשנת 1926והוא כבן 95 המשפחה היו קנאים לארץ .לאחד מבניו, דבקים ביהדות
)או בן 107או ,110לפי גירסות אחרות(. שנפטר מקדחת ,היתה אשה נוצריה ש
תפילתו ,כתפילתם של הגרים האחרים התגיירה בגללו ועזבה את הוריה ב הגרים הצטיינו בדבקות ביהדות .ה
בוני הגליל התחתון ,נתקיימה :״שבט רוסיה .מששמעו ההורים על מות בעלה סופר ר׳ בנימין מתאר בספר זכרונותיו
קורקין״ מסועף ומפוזר בכל רחבי הארץ, — ביקשוה לחזור לרוסיה ,אך היא סיר ״מזבודוב ועד כנרת״ את גרי יבנאל
וכבר דור שישי לו — וכמוהו ״שבטי״ בה מתוך דבקות בדת ישראל ובארץ- העובדים בהקמת חוות-כנרת :״לפנות
הגרים האחרים .הם נתנו חלקם בבניין ישראל .דוברובין לא רצה להיכנס ל בוקר ,לפני התחלת העבודה ,הם אומרים
הארץ ובשמירתה ,לחמו את מלחמותיה, עיבוד משותף של האדמה בבית-גן עם תהילים ברוב רגש ,גם בבכי ,בתחנונים.
וחיים את חייה כיהודים גאים :חלקם ערבים ,שכן — כך אמר — הוא בא לאחר-מכן הם חובשים תפילין ,טליתות,
עדיין חי במושבות הגליל התחתון ו עורכים תפילה ,סועדים פת-שחרית ו
עובד את האדמה כאבות-אבותיהם ,״די- לארץ לא אליהם ,אלא ל״היבריים״. מתחילים לעבוד״ .על אברהם קורקין ו
דושקה״ אברהם ורעיו ,אשר נטשו את הגר מטביוב מסופר שידעו בעל-פה את
בתיהם באסטרכן על נהר הדון בהרי זליג שטורמן ,איש ״השומר״ ,מספר התנ״ך .דוברובין ובניו ישבו בתענית
קווקז ובמקומות אחרים ברוסיה ,הצטרפו על נשי הגרים מסג׳רה שבאו בשבת כמעט גמורה בעלותם לארץ בפסח מ
לעם היהודי ועלו לארץ בראשית המאה, בטרוניות על בחורי החווה לפני מניה חשש חמץ .ארון הקודש בעתלית נבנה
שוחט ,ממייסדי השומר .הסיבה לכך בהתנדבות על-ידי הגר מטביוב .במלחמת
וחלקם רב בבניינה. היתה שהבחורים ירו משום-מה וחיללו השחרור ,משעזבו נשים וילדים את סג׳רה
את השבת בפרהסיה — ביריות שלא שנמצאת תחת אש ,נטלה עמה הגיורת
לעיון נוסף :הגרים הראשונים בגליל לצורך — והלא לארץ באו כדי לקיים מרים פרוטופופוב את אווזיה ואת ספר
בראשית ה מ א ה העשרים — יובל בה את המצוות! התורה.
דרור ב״ ק ת ד ר ה״ .10
תלמידי בית־הספר בסג׳רה וביניהם ילדי הגרים
16
