Page 21 - etmol 27
P. 21
» 'c j i ii
- II
אוס ועיריית תל-אביב .צ׳ייקין היה חוזר מכון זיו ברחובות בית הבריאות בירושלים
בדייקנות על כל מילה ששמע מהמשורר.
אליהו נשר מספר כי כשהיה ביאליק זה ונמרצת הקמה במהירות .השותפות לבנות שם .כזה היה גם סופה של ה
מבקר בבניין ,היה אוהב ,כדרכו ,לשוחח עם גדס הסתיימה כעבור חמש שנים, תכנית להקמת מלון בנוי בזלת בטבריה,
שיחות חולין והקפיד לקרוא לצ׳ייקין בשוב גדס לאנגליה ,אבל היא נתנה פרי שחברת חמי טבריה ביקשה לבנות יחד
בשמו העברי ״חייקין״ — ובשם זה גם עם חברת מלון המלך דוד .מלחמת
פנה אליו במכתביו .צ׳ייקין ,שדיבר בבניינים רבים. העולם השנייה שיבשה את ביצוע שתי
אנגלית משובחת ,דיבר עם ביאליק עב
צ׳ייקין היה ג׳נטלמן ,ולא הביע ב התכניות.
רית בהברה אשכנזית ואידיש. פומבי את דעתו נגד עבודות אדריכלים
אחרים ,אולם פעם יצא מגדרו .בראשית אחת התכניות האחרונות בחייו ,ש
יום אחד הראה לביאליק תריסים מו 1932הונח היסוד למוסדות הלאומיים הושלמה על ידו בשנה הראשונה למדי
דרניים שהוא עתיד להציב בבית ,ו- ברחביה .היה זה בית נמוך ,מעין מבצר- נה ,היתה בית-חולים בן 500מיטות ש
ביאליק קרא להם ״רפפות״ מלשון רף, חומות סגור מכל צדדיו ופתוח רק כלפי חברת הנפט העיראקית בנתה בין קירקוק
אחד החידושים של ביאליק שלא נקלט הכניסה .צ׳ייקין הלך אל ידידו וייצמן, למוסול .הבניין הושלם ,אולם צ׳ייקין
אז — ,אולם צ׳ייקין התמיד לקרוא שביקר אז בארץ ,וטען כי בניין המוסדות
לתריסים בשם זה .ביאליק הבטיח לו הלאומיים היהודיים בירושלים איננו יכול הישראלי לא יכול היה לבקר בו.
למצוא גם מילה עברית למונח ״פנלים״, להיות כגמד לעומת בניינים ציבוריים
אבל לא קיים את הבטחתו .בינתיים של דתות אחרות ,כמו מגדל ״אימקא״ שותפות עם גדס
הסתיים הבניין ונגמרו השיעורים ב או בניין טרה-סנטה הסמוכים .הוא ציין
כי הרוסים בנו מגדל גבוה על הר ה צ׳ייקין היה בתחילת דרכו שותפו של
עברית. זיתים ,והקיסר וילהלם בנה בירושלים אחד האדריכלים החשובים גם מבחינה
ארמון מפואר ,אף הוא עם מגדל רחב בין-לאומית ,שפעל בארץ בתקופת ה
ככל שהחמירו היחסים בין שלטונות מידות .״בעיר זו״ ,אמר צ׳ייקין ,״מתח מנדט ,הלא הוא פטריק גדס ,מנביאי
המנדט והישוב היהודי ,נקלע צ׳ייקין רים על עוצמה — ואילו היהודים בונים האקולוגיה המודרנית ,מי שהיה איש
לבעיות של נאמנות כפולה .הפניית עו ׳בתים בעלי גב כפוף׳״ .האחראים ל האדמיניסטרציה הבריטית בהודו וקנה
רף לשלטון נראתה בעיניו ככפית טו לעצמו שם כאדריכל ערים מהולל ובעל
בה ,ואילו השלמה עם דרכיהם היתה הקמת הבית לא שמעו לו. מעוף ,שתורתו ותכניותיו נלמדות עד
בניגוד למצפונו .הוא החל להיסגר ב היום .משהגיע גדס לירושלים ב,1923-
ביתו ,לטפל בבניינים הישנים ולפקח צ׳ייקין נשא אשה ,בת למשפחה ציו נוסדה בינו ובין צ׳ייקין שותפות שהונ
על בניינים חדשים שחברת צ׳ייקין-נשר נית שעלתה מאוסטרליה .הזוג השתכן צחה בשלט נחושת קטן בפתח בניין ה
בבית ישן במושבה הגרמנית .בלשכתו משרדים הגדול שבנה הקדש-הכנסיה-
תיכננה. של צ׳ייקין עמד על המדפים הש״ס הארמנית ברחוב יפו :״פטריק גדם,
ששלח לו אביו לפני פטירתו ותריסר
כאשר הגיעו ימי המנדט האחרונים, ספרי תנ״ך היו מפוזרים בחדרי הבית. בנג׳מין צ׳ייקין ,אדריכלים״.
הציע לו אחד מראשי השלטון המנד צ׳ייקין לא דאג לחינוך עברי לשני האדריכל אליהו נשר ,שעלה לארץ ב
טורי לעזוב את הארץ יחד עם הצמרת בניו ,ולאחר מות אשתו — שלחם ללמוד אותה תקופה ,היה תלמידו ,שותפו וידידו
הבריטית .צ׳ייקין השיב על כך בלגלוג באנגליה .הבכור התגייס לצבא הבריטי של צ׳ייקין במשך שנים רבות .הוא
מר ,ונשאר בירושלים .בגלל סכנת ה בהודו ,ובמלחמת העולם עלה לדרגת מספר ,כי גדס וצ׳ייקין היו מתפלמסים
קרבות נאלץ לנטוש את דירתו בשכונה סגן-אלוף .הבן הצעיר התגייס לצי ה הרבה על הסגנון הארכיטקטוני הראוי
הגרמנית לחודשים ספורים ,אולם מש מלכותי ,והיה סגן מפקד צוללת .צ׳ייקין לירושלים ,וכתוצאה מוויכוחיהם הקול
פסק המקום להיות זירת קרבות — חזר ניים נולדו רעיונות חדשים שהשפיעו
מי Tלביתו .בליל העצמאות של שנת לא נשא אשה שנייה. על פני ירושלים .כאשר עסק גדס ב-
1950נפטר והוא בן ששים-וחמש שנה. תכנית-האב הראשונה של תל-אביב ,בי
ידידיו מצאוהו יושב בכורסה ,ועל ברכיו ביאליק מחדש כוילים קש צ׳ייקין להשפיע עליו לבנותה באבן.
סדר נזיקין ,משקפיו על חוטמו .כסימניה אולם בסופו של דבר ניצח גדס ,שטען
בספר שימש מכתב מאת ביאליק משנת צ׳ייקין ראה כימי חוויה אותו זמן כי שילוב אבן בבתי תל-אביב ,עיר הקמה
שבנה את ״בית הבריאות״ בתל-אביב על חולות ,תייקר את הבנייה במידה רבה
.1928 ונפגש פעמים רבות עם ביאליק ,שהיה וכי אין האבן מתאימה לעיר סוחרת ,זרי־
יושב ראש ועדת הבניין ונציגם bvשטר-
21