Page 18 - etmol 27

‫גמר יבוש הביצות — יתקעו את מחני‪-‬‬
‫הם על גבול אדמתם‪ ,‬על הגבעות‪ ,‬ליד‬
‫חוף הים‪ ,‬שם לא תשיגם יד הקדחת‪.‬‬

‫והחליטו ‪:‬‬
‫א‪ .‬כל משפחות בני חדרה תצאנה‬
‫להתיישב על אדמתם ליד שפת הים‬

‫בצריפים שיבנו שם‪.‬‬
‫ב‪ .‬להעמיד בחדרה שנים‪-‬עשר מש­‬
‫מרות‪ ,‬ארבעה גברים בכל משמר‪ ,‬ועמדו‬
‫על המשמר איש בתורו על פי גורל״‪.‬‬

‫הקמת ״קדימה״‬ ‫שלמה נחמן בוטקובסקי וראובן גולדנברג‪,‬‬ ‫ראשוני חדרה‬
‫שמתו זה אחר זה ועליהם קראו ״הנאה­‬
‫שכונת הצריפים שנקראה ״קדימה״‬ ‫בים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפ­‬ ‫מחלת הקדחת לא חדלה להכות‪:‬‬
‫הוקמה בשנת ‪ .1898‬בשטח שבו נמצאת‬ ‫רדו״‪ .‬מספר על כך הד״ר הלל יפה‪,‬‬ ‫״בחדירה חופרים תעלה גדולה ל­‬
‫כיום גבעת‪-‬אולגה )על שם אשתו של‬ ‫המשיך מי הביצות אשר שמה להים‪,‬‬
‫יהושע חנקין(‪ .‬הקמתה היא פרשה בפני‬ ‫במכתבו לאודיסה משנת ‪: 1898‬‬ ‫וכארבעה־מאות מצרים ערבים עוסקים‬
‫עצמה‪ .‬תחילה השיגו המתיישבים מה­‬ ‫״אחרי מותו של בוטקובסקי הצעיר‬ ‫בחפירת התעלה ועל־כן רע שם עתה‬
‫שלטונות התורכיים רשיון להקים שלו­‬ ‫השתדלנו בכל האמצעים להשקיט את‬ ‫הרבה מצב הבריאות‪ ,‬מהאדים הרעים‬
‫שים צריפי עץ קטנים בקרבת הים‪ ,‬ב­‬ ‫אנשי חדרה אחוזי הפאניקה‪ .‬והיום‬ ‫העולים מחפירת אדמת הביצות‪ ,‬ו­‬
‫תירוץ של ״השגחה על השדות המרו­‬ ‫הובלנו לקבורות את גולדנברג‪ ,‬ה­‬ ‫רבים חולים שם מחלת קדחת ירו­‬
‫חקים מהמושבה״‪ .‬לרשיון זה לא היה‬ ‫נעים והנאהב ביותר מאנשי חדרה‪.‬‬ ‫קה‪ .‬החובש במושבה ההיא‪ ,‬אברך בן‬
‫תוקף לזמן ממושך‪ ,‬והיה צורך לבנות‬ ‫אפשר לומר בבטחה כי הוא לא יכול‬ ‫שלושים שנה יליד טבריא‪ ,‬מת בערב‬
‫את הצריפים תוך זמן קצר ביותר‪ .‬ב­‬ ‫שאת את אובדן ידידו הקרוב לו ב­‬ ‫שבת י׳ מרחשון במחלה הנזכרה‪ ,‬ו­‬
‫נוסף לכך חששו מהתנגדות הערבים ה­‬ ‫יותר‪ ,‬אשר עמו חי וסבל בימי חדרה‬ ‫כולם מצפים עתה רק לגשמים מרובים‬
‫מקומיים‪ ,‬לכן הוחלט שכל העבודות‬ ‫הקשים ביותר‪ .‬קשה לתאר את ה­‬ ‫ולרוחות קרות לגרש את האדים ה­‬
‫תיעשנה ביפו — כדי שלא לעורר חשד‬ ‫אימה שנפלה על חדרה לאחר שני‬
‫— וכשהכל יהיה מוכן‪ ,‬יעבירו את הצרי­‬ ‫המקרים הגוראים הללו‪ .‬פשוט איום‪.‬‬ ‫רעים״ )״חבצלת״ תרנ״ו‪.(1896 ,‬‬
‫בתכניתי להעביר את אנשי חדרה‬ ‫עבר‪-‬הדני‪ ,‬שכתב לימים את קורות‬
‫פים לחוף חדרה ויקימו אותם מייד‪.‬‬ ‫לקרבת שפת‪-‬הים ; לשם לא תגיע‬ ‫המושבה‪ ,‬מספר‪ :‬״אף בישוב נודע שם‬
‫על התכנית אנו למדים ממכתבו של‬ ‫חדרה לשלילה‪ ,‬כי ׳ארץ אוכלת יושביה׳‬
‫ד״ר הלל יפה אל ועד חובבי‪-‬ציון ב‪-‬‬ ‫צחנת הביצות״‪.‬‬ ‫היא‪ .‬והיו המתנחלים צריכים לעמוד לא‬
‫רק בפני ליגלוג אחיהם בארץ על עק­‬
‫אודיסה ‪:‬‬ ‫ימים ספורים לאחר מכן התכנסו כל‬ ‫שנותם וקשי‪-‬ערפם‪ ,‬אלא גם בפני קיט‪-‬‬
‫״משום כך דורש אני תשובה מהי­‬ ‫בני חדרה ביפו‪ ,‬שלשם נאלצו לגלות‬ ‫רוגים של יועצים מבחוץ‪ ,‬אשר פסקו‬
‫רה וחיובית מהוועד בנוגע להלוואה‬ ‫באופן זמני מחמת הקדחת‪ ,‬ועל כך מס­‬ ‫כי אך מפקירים הם את חייהם ללא‬
‫של ‪ 4000‬פראנק‪ ,‬שיחזירוה לכם‬ ‫תועלת‪ .‬והא ראיה — טענו המבקרים —‬
‫כעבור זמן קצר‪ .‬ישתתף נא הוועד‬ ‫פר משה סמילנסקי‪:‬‬ ‫הרי כפר קרוב לכם‪ ,‬שהיה מיושב מהג­‬
‫בעניין חשוב ויציב נטיעות ובניי­‬ ‫רים צ׳רקסים מקווקו‪ ,‬כלה מהקדחת ולא‬
‫נים‪ ,‬ולא יסתפק רק במתן נדבות ל­‬ ‫״בי״ח אלול תרנ״ח היתה אסיפה כל­‬ ‫נשאר מהם שריד ]הכוונה לחירבת צ׳ר‪-‬‬
‫קבצנים בודדים‪ .‬מי יודע אם מצרי‪-‬‬ ‫לית לבני חדרה באחת הסמטאות של‬ ‫קס‪ ,‬בין חדרה לפרדס‪-‬חנה‪ ,‬כיום שמורת‬
‫פים אלה לא תקום חדרה חדשה‪,‬‬ ‫יפו‪ ,‬בחדר אפל של אכסניה עברית‬ ‫טבע קטנה של עצי אלון תבור[‪ .‬מדוע‬
‫חדרה ב׳‪ .‬אדמה יש די והותר‪ .‬אל‬ ‫ענייה‪ .‬אפל היה החדר ואפלים היו בני‬ ‫יתעקשו איפוא בני חדרה ויעמדו על‬
‫חדרה אשר התכנסו בפעם הראשונה על‬
‫נא תשיבו פנינו ריקם!״‬ ‫אדמת זרים‪ ,‬הרחק ממושבתם היקרה‪...‬‬ ‫דעתם לרע להם ולמשפחותיהם?״‬
‫ואסיפת אבלים זו החליטה פה אחד למ­‬
‫הכנת הצריפים והעברתם לחוף חד­‬ ‫חות מן הלב כל מחשבה על קיסריה‬ ‫מות שני הרעים‬
‫רה נעשתה בימי ביקורו של הקיסר ויל‪-‬‬ ‫]שם נדרשו להתיישב ׳עד יעבור זעם׳ —‬
‫הלם בארץ‪ .‬בשעה שתשומת הלב ה­‬ ‫עד שתושלם עבודת יבוש הביצות[‪ .‬בני‬ ‫הקדחת לא הרפתה מהמתיישבים‪ :‬ב­‬
‫כללית היתה נתונה לביקור הקיסר‪ ,‬ש­‬ ‫חדרה לא יעזבו בציבור את מושבתם‪,‬‬ ‫רדת גשמי החורף רפתה המגיפה‪ ,‬אך‬
‫במהלכו נפגש עמו הרצל בארץ‪ ,‬עסקו‬ ‫ולא יתיישבו על אדמת ניכר‪ .‬ואם נגזר‬ ‫בשלהי הקיץ שבה והפילה חללים רבים‪.‬‬
‫אנשי חדרה במלאכתם החשאית — את‬ ‫עליהם מלמעלה להיפרד ממושבתם עד‬ ‫ביניהם היו גם שני הרעים הצעירים‬
‫הצריפים הכינו ביפו‪ ,‬והעבירום בסירות‬
‫לחוף חדרה‪ .‬הבדווים המקומיים‪ ,‬שטענו‬
‫לחזקה על הקרקע‪ ,‬ניסו להפריע לבני‬
‫חדרה להקים את הצריפים‪ ,‬אך קטטה‬
‫בינם לבין עצמם — בין ״נאמני היהו­‬
‫דים״ למתנגדיהם — והתערבות השוט­‬
‫רים התורכים מקיסריה סיכלה את הת­‬

‫נגדותם‪.‬‬

‫סיפר תנחום פראנק‪ ,‬מוותיקי חדרה‪:‬‬
‫״עבדנו במרץ בהכנת הלוחות לצריפים‪,‬‬
‫וביום בואו של הקיסר העברנו כעשרים‬
‫צריף בעגלותינו לחוף הים‪ .‬לילה‪ ,‬יום‬
‫ועוד לילה עבדנו‪ ,‬וכיסינו את הגגות‬
‫ברעפים‪ .‬מעתה הכל שפיר‪ ,‬ואף שבאו‬

‫‪18‬‬