Page 19 - etmol 27
P. 19
^ v:'-■'''.. .....
־- I a* sH-vV.יי׳ '■ ' * -' .....י■'
!■111 הצגה באידיש חיילים תורכים לאחר מעשה ,שוב לא
I בקהיר יכלו להרע לנו .גם באר חפרנו באמצע
מאת עזרא להד השכונה החדשה״.
לאחר לבטים הסכמנו ,שלושה ח בשנת 1943התארגנו חיילים אר- מלחמה ביתושים
ברים מלהקתנו ,להשתתף בהצגתם. צישראלים ששירתו ביח Tות שונות
השלושה היו טולי רבינוביץ )רביב(, של הצבא הבריטי באזור קאהיר, אולם גם כעת לא שפר גורלם של
מייסד להקת ה״חישטרון״ במלחמת ויזמו הקמת להקת ב Tור קטנה ,ש אנשי חדרה — גם כאן המשיכה הקדחת
השחרור; חיים פרדו וכותב שורות מתפקידה הצנוע היה לערוך מסיבות להכות בהם ,ובנוסף לכך רבו היתושים
אלה .רבינוביץ ופרדו לא ידעו אי ליל-שבת בבסיסים ויחידות שחנו במידה בלתי נסבלת :״אם במושבה גופה
דיש ,אולם דבר זה לא הפריע להם — באזור זה .בין היוזמים והמייסדים היו מצויים יתושים ברבבות — הרי
כי גם חלק מחברי הלהקה ,ילידי של להקה זו היו השחקנים אליהו מספרם היה כאין וכאפס לגבי מספר
קאהיר ,לא ידעו אידיש ...כיוון ש גולדנברג ,חיים פרדו ,המלחין מרדכי היתושים שקיננו בשיחי אלת המסטיק
שיחקו עם לחשן ,המגיש את הטקסט, זעירא ,הפזמונאי יצחק יצחק — ו שעל יד הצריפים״ ,סיפר לימים אריה
היה עליהם רק לחזור באופן מיכאני כותב שורות אלה .התחלנו את הופ- וילנסקי — ״זמזומם ועקיצותיהם היו
אחר מוצא פיו .עובדה :בהצגה הצ עותינו בחנוכה ,1943ולאחר מספר לבלי נשוא אפילו לגבי דידנו ,שלבנו
טיינו הארצישראלים במשחקם וזכו הופעות באזור קאהיר גם נסענו ל היה גס ביתושים ,ובזמן הראשון עברו
עלינו הלילות בנדודי שינה .לבסוף
למחיאות כפיים רבות. הופיע באלכסנדריה. מצאנו עצה :לפני השינה היו מגיפים
הצגת הקומדיה של שלום-עליכם יפה יפה את חלונות ודלתות הצריפים,
התקיימה ב 2.5.45-באולם האופרה לאחר הצגתנו הראשונה מצאנו את ומבעירים אש בקדרה מלאה גללי בה
המלכותית של קאהיר ,אותו אולם עצמנו ״מאומצים״ על-ידי עו״ד יוסף מות ,שעשנם כבד ומר .את הקדרה הכ
מפואר שבו התקיימה הצגת הבכורה ויינשטיין ,יושב ראש החוג הדרמטי נסנו לחדר אטום ,וכעבור חמש עשרה
של האופרה ״אאידה״ .היות והכנסות היהודי של הקהילה האשכנזית של דקות מתו היתושים .רק אז היינו נכנסים
ההצגה הוקדשו לחיילים ,היא הועל קאהיר .יוסף ויינשטיין זה דבק בנו לישון ,ואף שהעשן הדמיע את העיניים
תה תחת חסותו של מפקד הכוחות ולא עזב אותנו לרגע .הוא הזמיננו והביא לידי שיעול ,הרי לפתוח חלון —
של בעלות הברית במזרח-התיכון, לבקר במועדון החוג ,בבניין הקהי הס מלהזכיר׳ ....כי מייד היו היתושים
גנרל פג׳ט .האולם היה מלא מפה ל לה היהודית האשכנזית ל Tבית ה
פה ,והקהל קיבל את הצגת המחזה כנסת ברחוב פארוק ,ושם מצאתי חודרים ברבבותיהם מן החוץ״.
ברעמי צחוק ובמחיאות כפיים סו ספריית מחזות באידיש ,ארכיון מסודר הצריפים הכזיבו ,ונסתם הגולל גם
של כל הצגה והצגה שהועלתה על- על התקוות שתלו ב״קדימה״ .״כשנה
ערות. ידי להקה זו מאז יסודה ב1912- תמימה גרנו בצריפים הללו ,ומחוף הים
)קדמה ללהקה זו להקה אחרת ,ש היינו נוסעים לעבודה״ ,זוכר נחום סאמ-
התפאורות והתלבושות להצגה נל ממנה יצאה השחקנית הראשונה ב סונוב .״כעבור שנה חזרנו למושבה ,ו-
קחו מתוך מחסני האופרה ,וכמובן אגודת חובבי הבמה בארץ-ישראל, הצריפים נשארו עוד על חוף הים ,עד
לא חסרו גם מצבים מבדחים כתו שהחריבום הבדווים מעט מעט .אחד ה
צאה מכך .דירתו של שימלה סורוקר היא ליזה וארון(. צריפים הללו הועבר למושבה ,ושימש
במערכה השנייה ,למשל ,היתה כ במשך הרבה שנים לשירותים ציבוריים
ארמונו של פחה אורינטאלי .אני שי בכלל התצלומים והתכניות מצאנו
חקתי בתפק Tמנדל המשרת ,והלבי- גם תכניות של הופעת להקות עב שונים״.
שוני בבגדי שרד מימי לואי ה...14- ריות מארץ-ישראל שבאו למצרים בשנים שלאחר מכן המשיכו בחפירת
ב 2-לנובמבר ,1945יום הצהרת להופעות-אורח ,תחילה ״התיאטרון תעלות הניקוז ובנטיעת עצי האקליפ
בלפור ,ביקשו כנופיות ״האחים ה העברי״ ,מיסודם של מרים ברנשטיין- טוס בעזרת כספי הברון רוטשילד ,וכך
מוסלמים״ לערוך פרעות ביהודי קא- כהן ודוד דוידוב ,אחר כך ה״אהל״ לאט-לאט נסוגה הביצה הממארת ,ואתה
היר .אנו ,קומץ חיילים ארצישראלים, נעלמה בהדרגה מחלת הקדחת — וחדרה
סיכלנו ניסיון זה והפצנו את הפורעים ו״הבימה״.
לכל רוח .אבל בלילה הם הציתו את הפכה לישוב מבוסס ומצליח.
בית-הכנסת האשכנזי ,ויחד עם בית- בשנת 1944החליט החוג הדרמטי הנמל העברי המיוחל במקום זה אמנם
הכנסת עלה באש גם מועדון האגודה היהודי להעלות את המחזה של שלום- לא קם ,אך המפרץ הקטן מהווה בכל
הדרמטית .כך ירדו לטמיון הארכיון, עליכם ״הזכייה הגדולה״ .כיוון ש זאת מעגן לכלי שיט עבריים .זה שנים
הספרייה ואוסף התצלומים והתכניות ללהקתם לא היו מספיק כוחות לאיוש שהוא משרת את האגודה הימית ״זבו
של להקה זו — שהתקיימה ופעלה כל התפקידים במחזה ,פנו והפצירו לון״ ,שהקימה על החוף מבנה לאחסנת
בנו שנשתתף בהצגתם ,והבטיחו שכל סירותיה ,ובשל כך הוא מוכר כיום בשם
בקאהיר למעלה משלושים שנה. ההכנסות מההצגה יוקדשו למועדון
״חוף זבולון״.
החיילים היהודים בקאהיר. אמנם מקומות רבים בארץ כבר נקראו
על שם הברון רוטשילד ,אך דומני שבכל
זאת ראוי היה לשוב ולקרוא למקום בשם
״מפרץ בנימין״ — כדי להנציח פרק זה
של תולדותיו.
לעיון נוסף :״חדרה — ששים שנות
קו רו תי ה״ ,מ א ת עבר הדני ,״דור
מעפילים״ מאת הלל יפה ; חדרה
— מאת משה סמילנסקי.
19