Page 19 - etmol 27
P. 19

‫^ ‪v:'-■'''..‬‬  ‫‪.....‬‬
             ‫־‪- I a* sH-vV.‬יי׳ '■ ' * ‪-' .....‬י■'‬

  ‫‪!■111‬‬      ‫הצגה באידיש‬                                                                  ‫חיילים תורכים לאחר מעשה‪ ,‬שוב לא‬
‫‪I‬‬                ‫בקהיר‬                                                                    ‫יכלו להרע לנו‪ .‬גם באר חפרנו באמצע‬

             ‫מאת עזרא להד‬                                                                                          ‫השכונה החדשה״‪.‬‬

         ‫לאחר לבטים הסכמנו‪ ,‬שלושה ח­‬              ‫בשנת ‪ 1943‬התארגנו חיילים אר‪-‬‬                   ‫מלחמה ביתושים‬
         ‫ברים מלהקתנו‪ ,‬להשתתף בהצגתם‪.‬‬             ‫צישראלים ששירתו ביח ‪T‬ות שונות‬
         ‫השלושה היו טולי רבינוביץ )רביב(‪,‬‬         ‫של הצבא הבריטי באזור קאהיר‪,‬‬             ‫אולם גם כעת לא שפר גורלם של‬
         ‫מייסד להקת ה״חישטרון״ במלחמת‬             ‫ויזמו הקמת להקת ב ‪T‬ור קטנה‪ ,‬ש­‬          ‫אנשי חדרה — גם כאן המשיכה הקדחת‬
         ‫השחרור; חיים פרדו וכותב שורות‬            ‫מתפקידה הצנוע היה לערוך מסיבות‬          ‫להכות בהם‪ ,‬ובנוסף לכך רבו היתושים‬
         ‫אלה‪ .‬רבינוביץ ופרדו לא ידעו אי­‬          ‫ליל‪-‬שבת בבסיסים ויחידות שחנו‬            ‫במידה בלתי נסבלת‪ :‬״אם במושבה גופה‬
         ‫דיש‪ ,‬אולם דבר זה לא הפריע להם —‬          ‫באזור זה‪ .‬בין היוזמים והמייסדים‬         ‫היו מצויים יתושים ברבבות — הרי‬
         ‫כי גם חלק מחברי הלהקה‪ ,‬ילידי‬             ‫של להקה זו היו השחקנים אליהו‬            ‫מספרם היה כאין וכאפס לגבי מספר‬
         ‫קאהיר‪ ,‬לא ידעו אידיש‪ ...‬כיוון ש­‬         ‫גולדנברג‪ ,‬חיים פרדו‪ ,‬המלחין מרדכי‬       ‫היתושים שקיננו בשיחי אלת המסטיק‬
         ‫שיחקו עם לחשן‪ ,‬המגיש את הטקסט‪,‬‬           ‫זעירא‪ ,‬הפזמונאי יצחק יצחק — ו­‬          ‫שעל יד הצריפים״‪ ,‬סיפר לימים אריה‬
         ‫היה עליהם רק לחזור באופן מיכאני‬          ‫כותב שורות אלה‪ .‬התחלנו את הופ‪-‬‬          ‫וילנסקי — ״זמזומם ועקיצותיהם היו‬
         ‫אחר מוצא פיו‪ .‬עובדה‪ :‬בהצגה הצ­‬           ‫עותינו בחנוכה ‪ ,1943‬ולאחר מספר‬          ‫לבלי נשוא אפילו לגבי דידנו‪ ,‬שלבנו‬
         ‫טיינו הארצישראלים במשחקם וזכו‬            ‫הופעות באזור קאהיר גם נסענו ל­‬          ‫היה גס ביתושים‪ ,‬ובזמן הראשון עברו‬
                                                                                          ‫עלינו הלילות בנדודי שינה‪ .‬לבסוף‬
                         ‫למחיאות כפיים רבות‪.‬‬                         ‫הופיע באלכסנדריה‪.‬‬    ‫מצאנו עצה‪ :‬לפני השינה היו מגיפים‬
         ‫הצגת הקומדיה של שלום‪-‬עליכם‬                                                       ‫יפה יפה את חלונות ודלתות הצריפים‪,‬‬
         ‫התקיימה ב‪ 2.5.45-‬באולם האופרה‬            ‫לאחר הצגתנו הראשונה מצאנו את‬            ‫ומבעירים אש בקדרה מלאה גללי בה­‬
         ‫המלכותית של קאהיר‪ ,‬אותו אולם‬             ‫עצמנו ״מאומצים״ על‪-‬ידי עו״ד יוסף‬        ‫מות‪ ,‬שעשנם כבד ומר‪ .‬את הקדרה הכ­‬
         ‫מפואר שבו התקיימה הצגת הבכורה‬            ‫ויינשטיין‪ ,‬יושב ראש החוג הדרמטי‬         ‫נסנו לחדר אטום‪ ,‬וכעבור חמש עשרה‬
         ‫של האופרה ״אאידה״‪ .‬היות והכנסות‬          ‫היהודי של הקהילה האשכנזית של‬            ‫דקות מתו היתושים‪ .‬רק אז היינו נכנסים‬
         ‫ההצגה הוקדשו לחיילים‪ ,‬היא הועל­‬          ‫קאהיר‪ .‬יוסף ויינשטיין זה דבק בנו‬        ‫לישון‪ ,‬ואף שהעשן הדמיע את העיניים‬
         ‫תה תחת חסותו של מפקד הכוחות‬              ‫ולא עזב אותנו לרגע‪ .‬הוא הזמיננו‬         ‫והביא לידי שיעול‪ ,‬הרי לפתוח חלון —‬
         ‫של בעלות הברית במזרח‪-‬התיכון‪,‬‬             ‫לבקר במועדון החוג‪ ,‬בבניין הקהי­‬         ‫הס מלהזכיר׳‪ ....‬כי מייד היו היתושים‬
         ‫גנרל פג׳ט‪ .‬האולם היה מלא מפה ל­‬          ‫לה היהודית האשכנזית ל ‪ T‬בית ה­‬
         ‫פה‪ ,‬והקהל קיבל את הצגת המחזה‬             ‫כנסת ברחוב פארוק‪ ,‬ושם מצאתי‬                       ‫חודרים ברבבותיהם מן החוץ״‪.‬‬
         ‫ברעמי צחוק ובמחיאות כפיים סו­‬            ‫ספריית מחזות באידיש‪ ,‬ארכיון מסודר‬       ‫הצריפים הכזיבו‪ ,‬ונסתם הגולל גם‬
                                                  ‫של כל הצגה והצגה שהועלתה על‪-‬‬            ‫על התקוות שתלו ב״קדימה״‪ .‬״כשנה‬
                                           ‫ערות‪.‬‬  ‫ידי להקה זו מאז יסודה ב‪1912-‬‬            ‫תמימה גרנו בצריפים הללו‪ ,‬ומחוף הים‬
                                                  ‫)קדמה ללהקה זו להקה אחרת‪ ,‬ש­‬             ‫היינו נוסעים לעבודה״‪ ,‬זוכר נחום סאמ‪-‬‬
         ‫התפאורות והתלבושות להצגה נל­‬             ‫ממנה יצאה השחקנית הראשונה ב­‬             ‫סונוב‪ .‬״כעבור שנה חזרנו למושבה‪ ,‬ו‪-‬‬
         ‫קחו מתוך מחסני האופרה‪ ,‬וכמובן‬            ‫אגודת חובבי הבמה בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬             ‫הצריפים נשארו עוד על חוף הים‪ ,‬עד‬
         ‫לא חסרו גם מצבים מבדחים כתו­‬                                                      ‫שהחריבום הבדווים מעט מעט‪ .‬אחד ה­‬
         ‫צאה מכך‪ .‬דירתו של שימלה סורוקר‬                                 ‫היא ליזה וארון(‪.‬‬   ‫צריפים הללו הועבר למושבה‪ ,‬ושימש‬
         ‫במערכה השנייה‪ ,‬למשל‪ ,‬היתה כ­‬                                                      ‫במשך הרבה שנים לשירותים ציבוריים‬
         ‫ארמונו של פחה אורינטאלי‪ .‬אני שי­‬         ‫בכלל התצלומים והתכניות מצאנו‬
         ‫חקתי בתפק ‪ T‬מנדל המשרת‪ ,‬והלבי‪-‬‬           ‫גם תכניות של הופעת להקות עב­‬                                                 ‫שונים״‪.‬‬
         ‫שוני בבגדי שרד מימי לואי ה‪...14-‬‬         ‫ריות מארץ‪-‬ישראל שבאו למצרים‬              ‫בשנים שלאחר מכן המשיכו בחפירת‬
         ‫ב‪ 2-‬לנובמבר ‪ ,1945‬יום הצהרת‬              ‫להופעות‪-‬אורח‪ ,‬תחילה ״התיאטרון‬            ‫תעלות הניקוז ובנטיעת עצי האקליפ­‬
         ‫בלפור‪ ,‬ביקשו כנופיות ״האחים ה­‬           ‫העברי״‪ ,‬מיסודם של מרים ברנשטיין‪-‬‬         ‫טוס בעזרת כספי הברון רוטשילד‪ ,‬וכך‬
         ‫מוסלמים״ לערוך פרעות ביהודי קא‪-‬‬          ‫כהן ודוד דוידוב‪ ,‬אחר כך ה״אהל״‬           ‫לאט‪-‬לאט נסוגה הביצה הממארת‪ ,‬ואתה‬
         ‫היר‪ .‬אנו‪ ,‬קומץ חיילים ארצישראלים‪,‬‬                                                 ‫נעלמה בהדרגה מחלת הקדחת — וחדרה‬
         ‫סיכלנו ניסיון זה והפצנו את הפורעים‬                                    ‫ו״הבימה״‪.‬‬
         ‫לכל רוח‪ .‬אבל בלילה הם הציתו את‬                                                                 ‫הפכה לישוב מבוסס ומצליח‪.‬‬
         ‫בית‪-‬הכנסת האשכנזי‪ ,‬ויחד עם בית‪-‬‬          ‫בשנת ‪ 1944‬החליט החוג הדרמטי‬              ‫הנמל העברי המיוחל במקום זה אמנם‬
         ‫הכנסת עלה באש גם מועדון האגודה‬           ‫היהודי להעלות את המחזה של שלום‪-‬‬          ‫לא קם‪ ,‬אך המפרץ הקטן מהווה בכל‬
         ‫הדרמטית‪ .‬כך ירדו לטמיון הארכיון‪,‬‬         ‫עליכם ״הזכייה הגדולה״‪ .‬כיוון ש­‬          ‫זאת מעגן לכלי שיט עבריים‪ .‬זה שנים‬
         ‫הספרייה ואוסף התצלומים והתכניות‬          ‫ללהקתם לא היו מספיק כוחות לאיוש‬          ‫שהוא משרת את האגודה הימית ״זבו­‬
         ‫של להקה זו — שהתקיימה ופעלה‬              ‫כל התפקידים במחזה‪ ,‬פנו והפצירו‬           ‫לון״‪ ,‬שהקימה על החוף מבנה לאחסנת‬
                                                  ‫בנו שנשתתף בהצגתם‪ ,‬והבטיחו שכל‬           ‫סירותיה‪ ,‬ובשל כך הוא מוכר כיום בשם‬
               ‫בקאהיר למעלה משלושים שנה‪.‬‬          ‫ההכנסות מההצגה יוקדשו למועדון‬
                                                                                                                        ‫״חוף זבולון״‪.‬‬
                                                               ‫החיילים היהודים בקאהיר‪.‬‬     ‫אמנם מקומות רבים בארץ כבר נקראו‬
                                                                                           ‫על שם הברון רוטשילד‪ ,‬אך דומני שבכל‬
                                                                                           ‫זאת ראוי היה לשוב ולקרוא למקום בשם‬
                                                                                           ‫״מפרץ בנימין״ — כדי להנציח פרק זה‬

                                                                                                                         ‫של תולדותיו‪.‬‬

                                                                                             ‫לעיון נוסף ‪ :‬״חדרה — ששים שנות‬

                                                                                             ‫קו רו תי ה״‪ ,‬מ א ת עבר הדני‪ ,‬״דור‬

                                                                                             ‫מעפילים״ מאת הלל יפה ; חדרה‬

                                                                                                            ‫— מאת משה סמילנסקי‪.‬‬

         ‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24