Page 20 - etmol 27

P. 20

‫צ׳ייקין‪,‬‬ ‫ש ל ‪ f‬״' ‪r i7 3‬‬
‫הוא חייקיו‪,‬‬
‫היה מגדולי‬ ‫מאת גבריאל צפררני‬
‫האדריכלים‬
‫בארץ בתקופת‬

‫המנדט‬

‫אזורים אחרים של האימפריה‪ .‬שליטי ה‬ ‫בשעת ביקורו של המשורר האנגלי ה‬ ‫בנימין )בנז׳מין( צ׳ייקין‪ ,‬איש גוץ‬
‫ארץ האנגלים ראוהו על כן כאחד ״מ‬ ‫נודע רודיארד קיפלינג בארץ‪ ,‬בסוף‬ ‫ומוצק‪ ,‬שהיה אחד מטובי האדריכלים‬
‫שלהם״‪ .‬הוא עצמו‪ ,‬לא שכח מעודו ש‬ ‫שנות העשרים‪ ,‬היה צ׳ייקין מהקרואים‬ ‫בארץ בתקופת המנדט‪ ,‬הבין לנפשה של‬
‫הוא בנו של הרב אביגדור חייקין‪ ,‬דיין‬ ‫להקביל את פניו‪ .‬הוא ביקש מהמשורר‬ ‫האבן וידע לשוות לה הדר רב‪ .‬בתיו‬
‫לקרוא את שירו הנודע ״אם״ והזמינו‬ ‫המפוזרים בכל הארץ‪ ,‬רובם בנייני צי‬
‫הרבנות בלונדון‪.‬‬ ‫)למורת רוחם של יתר המארחים( לרדת‬ ‫בור ובהם הספריה הלאומית בהר הצו‬
‫לתל‪-‬אביב ולפגוש את ביאליק‪ .‬״מה ש‬ ‫פים‪ ,‬מכון זיו ברחובות או בית הברי‬
‫בנייניו של צ׳ייקיו‬ ‫אתה מסמל לאנגלים‪ ,‬ביאליק מסמל ל‬ ‫אות בתל־אביב‪ ,‬הם עדות לבנייה ה‬
‫יהודים״‪ ,‬אמר לו‪ .‬הפגישה לא התקיימה‬ ‫ממלאת את יעדה ויחד עם זאת שקטה‬
‫הבתים של צ׳ייקין הם מן הנאים ו־‬ ‫בעטיים של פקידים בריטים‪ ,‬שהסבירו‬
‫״היציבים״ בארץ‪ ,‬ועושים עד היום רו‬ ‫למשורר שהנסיעה לתל־אביב עלולה למ‬ ‫ומעוררת כבוד‪.‬‬
‫שם בצניעותם — ויחד עם זאת מרשי‬ ‫נוע את ביקורו בפטרה ובג׳רש שבעבר‬ ‫צ׳ייקין שירת את הוד מלכותו האנגלי‬
‫מים כהישגים אדריכליים‪ .‬חלקם בנויים‬ ‫הירדן‪ ,‬לשם הזמינו האמיר עבדאללה‪,‬‬ ‫בשתי מלחמות העולם בדרגת רב‪-‬סרן‬
‫באבן ירושלמית‪ ,‬שכן הוא אהב אבן זאת‪,‬‬ ‫במטה ״המהנדסים המלכותיים״‪ .‬באביב‬
‫וניכרת בהם השפעת הבנייה שהיתה‬ ‫שליט עבר הירדן‪.‬‬ ‫‪ ,1920‬כאשר שוחרר מצבאו של אלנבי‬
‫נהוגה במושבות הבריטיות יחד עם ני‬ ‫צ׳ייקין הכיר היטב את ביאליק‪ ,‬וקשר‬ ‫והשתקע בירושלים‪ ,‬נטל אתו את אקדו‪-‬‬
‫עמו יחסי יד ‪T‬ות — שכן ביאליק היה‬ ‫חו‪ ,‬מברשת שיניים ושתי חליפות בג‬
‫סיון להשתלב במזרח‪.‬‬ ‫ראש הוועד אשר השגיח על הקמת‬ ‫דים אזרחיות‪ .‬כעבור חודש‪ ,‬כאשר פתח‬
‫״בית הבריאות״ בתל־אביב‪ ,‬שאותו תיכ‪-‬‬ ‫את משרדו הראשון בחדר מגוריו ברחוב‬
‫בין עבודותיו‪ :‬האמפיתאטרון של הר‬ ‫הנביאים‪ ,‬הציב בו שולחן שרטוט ומע‬
‫הצופים‪ ,‬הבולט בקוויו השקטים ובהדר‬ ‫גן צ׳ייקין‪.‬‬ ‫ליו תלה תעודת הסמכה של המכללה‬
‫נוף מדבר יהודה הנשקף אליו; הספריה‬ ‫לאדריכלות בלונדון ושני צלומים ממוס‬
‫הלאומית בהר הצופים )שבנה יחד עם‬ ‫מעטים ידעו על ידידותו עם ביאליק‪,‬‬ ‫גרים — של ג׳ורג׳ החמישי ושל בנימין‬
‫האדריכל פ‪ .‬קורנברג(‪ ,‬וכן המכון ל‬ ‫כשם שמעטים ידעו שהוא יהודי‪ .‬שכן‪,‬‬
‫מתימטיקה ופיסיקה על שם איינשטיין;‬ ‫היה מתיהר בעברו הלונדוני‪ ,‬במוניטין‬ ‫זאת הרצל‪.‬‬
‫שלושה בניינים אלו הוקמו לפני שהר‬ ‫שהוציאו לו שירותיו בצבא הבריטי ב‬ ‫ירושלים שיוועה אז לבניינים מרשי‬
‫הצופים הפך — בשנים אלו — לכיפת‬ ‫בניינים שבנה בצעירותו בלונדון וב‬ ‫מים‪ ,‬והוא — שכבר בנה בתים מוצלחים‬
‫בטון מלאה בניינים‪ .‬הוא תיכנן את‬ ‫בלונדון — תיכננם יחד עם אדריכלים‬
‫מלון המלך‪-‬דוד יחד עם אחד מגדולי‬
‫מתכנני המלונות בעולם‪ ,‬השוויצי יוהן‬ ‫אחרים‪.‬‬
‫טופט‪ .‬ביוזמתו של צ׳ייקין נבנה המפו‬
‫אר במלונות ירושלים באבן בית‪-‬לחם‬ ‫געגועים לחזן‬
‫אדמדמה‪ ,‬שכן אהב את אבניהם של‬
‫הרי יהודה‪ ,‬וחקר את תולדות אמנות‬ ‫צ׳ייקין התחבר אל הפקידות האנגלית‬
‫הסיתות העתיקה‪ .‬הוא בנה גם את שני‬ ‫הבכירה‪ ,‬והטובים שברעיו היו מצמרת‬
‫״בתי הבריאות״ על שם נתן שטראוס‪,‬‬ ‫סגל השופטים הבריטי‪ .‬הוא היה חבר‬
‫זה שבירושלים וזה שבתל‪-‬אביב‪ ,‬את‬ ‫במועדון־ספורט שרוב באיו היו אנגלים‪,‬‬
‫בניין העיריה בחיפה‪ ,‬מועדון יורדי‪-‬ים‬ ‫ועמם כמה ״מקומיים״ — יהודים וער‬
‫בים — שביקשו להתקרב לרשות‪ .‬צ׳יי‪-‬‬
‫בחיפה‪ ,‬ומכון זיו ברחובות‪.‬‬ ‫קין‪ ,‬שהוא בעצם חייקין ש״התאנגל״‪,‬‬
‫כן בנה את בניין הדואר של מרכזיית‬ ‫הקפיד על אכילת מזון כשר‪ ,‬נמנע מ‬
‫הטלפונים בתל‪-‬אביב‪ ,‬את מבני חמי‬ ‫חילול שבת בפרהסיה ונפשו יצאה לחזן‬
‫טבריה הישנים ואת וילה מלצ׳ט על‬ ‫טוב או לבעל תפילה שהתגלה או הזדמן‬
‫חוף הכנרת‪ .‬אחת התכניות הגדולות‪,‬‬ ‫לירושלים — גם אם נדמה היה לו‪ ,‬כי‬
‫שבה השקיע ממיטבו ולא זכתה לבוא‬ ‫הוא אחרון נציגי האימפריה הבריטית‬
‫לעולם‪ ,‬הוא מלון המלך שלמה על הר‬
‫הכרמל‪ ,‬שחברת מלון המלך דוד ביקשה‬ ‫עלי אדמות‪.‬‬

‫‪20‬‬

15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25