Page 3 - ETMOL_38

‫מייסדי ״חבר׳ה טראסק״ היו קבוצת פועלי בנין בתל'‬ ‫בשנות השלושים הקימו ״חבדה‬
‫אביב הקטנה‪ ,‬שבעצם ימי המחסור הכלכלי והמשברים של‬ ‫טראסק׳׳ חבורת רועים עליזה‬
‫שנות העשרים הקימו את אגודתם‪ ,‬כדי להעלות את המוראל‬
‫ו״לעשות שמח״‪ .‬חבורה זו היתה ידועה במעשי הקונדס‬ ‫בשיך אבריק‪ ,‬שבתוכה נוצרו כמה‬
‫שלה ובעזרתה לחלשים ולנדכאים בדרכה שלה‪ .‬פעילותם‬ ‫משירי הרועים הנודעים ונתפרסמו‬
‫של אנשי חבר׳ה טראסק נמשכה שנים אחדות‪ .‬בשנת ‪1927‬‬
‫התכנסה החבורה והחליטה‪ ,‬שצריך להשתתף במעשה חלוצי‬ ‫כ״עממיים״; עכשיו נתגלה‪:‬‬
‫ממש‪ .‬על החלטתה זו של הקבוצה סיפר יעקב מחט )אבו־‬ ‫מחבריהם האלמוניים היו משה‬

‫עדרי(‪ ,‬אחד מאנשי החבורה‪:‬‬ ‫זמירי ואלכסנדר פן‬
‫״באחד הערבים כשהתאספנו בבית אייזן‪ ,‬על זנב דג‬
‫מלוח ומעט משקה‪ ,‬נולד הרעיון של הקמת תנועת רועים‬ ‫מאת חגית הלפרין‬
‫בארץ‪ .‬המטרה היתה פיתוח ענף המרעה ועם זה שמירה על‬
‫אדמת היהודים‪ ,‬שעדיין לא היו מיושבות‪ .‬נודע לנו שבשיך‬ ‫שמה של ״חבורת הרועים״ קשור בחבורה המפורסמת‬
‫אבריק נשאר אדם בודד עם עדר צאן‪ ,‬החבר גרשון פליישר‪,‬‬ ‫״חבר׳ה טראסק״‪ .‬מקור המילה ״טראסק״ הוא באידיש‬
‫יחידי מגרעין של קבוצת רועים שהתפזרה‪ .‬אחרי משא״ומתן‬
‫והבנה הדדית הצטרפנו אליו ויסדנו את קבוצת הרועים‬ ‫ופירושה רעש גדול ומהומה‪ .‬שם זה העיד על מהותה‪.‬‬
‫באדמות שיך אבריק״‪ .‬בשכנות לקבוצת הרועים גרה משפ­‬
‫חת אלכסנדר זייד‪ ,‬והחבורה קיימה עימם יחסי ריעות‬

‫עמוקים‪.‬‬
‫למרות המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬החזיקו אנשי ״חבורת‬
‫הרועים״ מעמד בשיך־אבריק וישבו בה כשנתיים‪ .‬הם אף‬
‫השתתפו בתערוכה חקלאית ממשלתית בחיפה וקיבלו פרם‬
‫ראשון‪ ,‬בעד איל מובחר בצמרו‪ ,‬מידי הנציב העליון‪ ,‬הלורד‬
‫פלומר‪ .‬אך המוסדות המיישבים לא תמכו בהם מבחינה‬
‫כספית‪ ,‬ולדברי יעקב מחט‪ ,‬במקום לתמוך בהם ״ביקשו‬