Page 4 - ETMOL_38

‫משה זמירי‬ ‫אלכסנדר פן‬ ‫אותנו לוותר על המקום למען התכנית הכללית של התייש­‬
‫בות נוער בסביבה‪ ,‬שכללה גם את אדמותינו״‪ .‬בצער ובכאב‬
‫יש לזכור ולדעת‪ ,‬כי גם היצירה הפרימיטיבית העממית לא‬
‫נעשית על־ידי גורמים נעלמים באמת‪ .‬גם היא עשויה בידי‬ ‫לב עזבה לבסוף החבורה את המקום‪.‬‬
‫אדם והיא אישית במאת אחוזיה כמו היצירה הספרותית״‪.‬‬
‫גם ברשימותיו‪ ,‬השתדל זמירי להבליט שלא האדם‪ ,‬הרו­‬ ‫שירה מבוקר עד ערב‬
‫עה‪ ,‬יצר את השיר‪ ,‬אלא השיר נוצר כביבול מאליו‪ ,‬מתוך‬
‫געיות הכבשים‪ ,‬מתוך הדר הטבע‪ .‬השיר מתנגן מעצמו‪,‬‬ ‫חבורת הרועים הצטיינה בהווי המיוחד שלה‪ .‬חבריה‬
‫החליל שר את שירו והרועה הוא רק ה״צינור״ שמוצא‬ ‫אהבו מאוד את השירה ולפי עדותם‪ ,‬הילך קול זמרת‬
‫החברים מן הבוקר ועד הערב‪ ,‬בשעת המלאכה ובשעת‬
‫השיר‪ ,‬כדי שיישמע ויובא ברבים‪.‬‬ ‫המנוחה‪ ,‬בשדה ובאוהל‪ .‬הם נהגו לשיר שירים‪ ,‬שהתאימו‬
‫נראה אם‪-‬כך‪ ,‬כי זמירי ופן הם שכתבו את שירי הרועים‪.‬‬ ‫להלך רוחם ולאווירת המקום‪ ,‬אך גם הם עצמם חיברו‬
‫אין צורך להציג את המשורר אלכסנדר פן‪ ,‬בעל האישיות‬ ‫שירים‪ .‬שיריהם נתפרסמו לא רק בחבורת הרועים‪ ,‬אלא‬
‫הסוערת והמורכבת‪ ,‬שבתב שירי מולדת ושירי אהבה‬ ‫בבל הארץ והיו מושרים בכל מקום‪ ,‬אולם יוצרי השירים‬
‫נודעים‪ .‬באותן שנים היה פן מקורב ל״חבר׳ה טראסק״ והיה‬ ‫נשכחו ורק מעטים ידעו שהשירים היפים‪ ,‬שהיו‬
‫נוסע לעתים קרובות לשיך‪-‬אבריק ושוהה אצל חבורת‬ ‫אהובים מאוד בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬נתחברו בקבר‬
‫הרועים‪ .‬לעומתו‪ ,‬זמירי‪ ,‬דמות ידועה פחות‪ .‬הוא היה אחד‬
‫ממייסדי חבורת הרועים והתעניין ברוב תחומי האמנות‪:‬‬ ‫צת הרועים‪.‬‬
‫ציור‪ ,‬שירה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬תיאטרון‪ .‬חבריו העריכוהו מאוד וראו‬ ‫אילו שירים נתחברו בקבוצת הרועיםי התשובה על כך‬
‫בו אמן התורה שבעל‪-‬פה ואיש ״עסיסי״‪ .‬פן‪ ,‬שהיה ידידו‪,‬‬ ‫איננה קלה בגלל סיבות אחדות‪ :‬א‪ .‬התיעוד המועט שנש­‬
‫אמר עליו לאחר מותו‪ ,‬שכוחו לא היה בבתב אלא בעצם‬ ‫תמר מאותה תקופה; ב‪ .‬אנשי חבורת הרועים‪ ,‬שאהבו את‬
‫השירה‪ ,‬היו שרים הן משלהם והן משל אחרים ולא ייחסו‬
‫הווייתו‪ ,‬דיבורו והתלהבותו המדבקת‪.‬‬ ‫משמעות רבה לשמו של מחבר השיר‪ .‬בשבילם העיקר היה‬
‫אנשים אחדים‪ ,‬בחלקם ממקורבי החבורה‪ ,‬בפרו בבך שפן‬
‫חיבר את השירים‪ ,‬אך לעומתו נמצאה עדותו של יעקב מחט‬ ‫שהשיר קרוב לליבם ומבטא את רגשותיהם‪.‬‬
‫שכתב בזכרונותיו‪ :‬״גם המשורר אלכסנדר פן היה בין‬ ‫כדי לגלות אילו שירים נתחברו בקבוצת הרועים נבדקו‬
‫מבקרינו הקבועים ובהשראת המקום והחברה כתב שירי‬ ‫עשרות שירונים משנות השלושים והארבעים‪ ,‬ארכיון זמירי‬
‫במכון כץ לחקר הספרות העברית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫רועים״‪.‬‬ ‫ארביון מוסד אקו״ם‪ ,‬זכרונות חבר׳ה טראסק בכתב ובעל‪-‬‬
‫לגבי חלק מהשירים לא היה ספק מי כתבם‪ .‬השירים‬ ‫פה )חלקם מצויים במוזיאון לתולדות תל־אביב( עיתונות‪,‬‬
‫״למעין״ ו״שתו עדרים״ )בצורתו המוכרת כיום( יוחסו אך‬
‫ורק לפן‪ ,‬ואילו השירים ״אבדן הכבשה״‪ ,‬״שירת הרועה״‪,‬‬ ‫חוברות וספרים‪.‬‬
‫ו״על שקתות המים״ )בנוסח ״ענות״( ‪ -‬יוחסו אך‪-‬ורק‬ ‫עד״כה נמצאו ששה שירים שנתחברו בשיך־אבריק וכן‬
‫לזמירי‪ .‬יוצא שבעיית המחבר נוגעת רק לגבי שניים‬ ‫מנגינת ״ריקוד רועים״ ללא מלים‪ .‬ששת השירים שנמצאו‬
‫מהשירים ״שאנו למדבר״ ו״במצלתיים בתופים״‪ .‬על השא­‬ ‫הם‪ .1 :‬״שאנו למדבר״ ‪ .2‬״במצלתים בתופים״ ‪ .3‬״שתו‬
‫לה מיהו מחברם של שירים אלו נובל לענות רק לאחר‬ ‫עדרים״ ‪ .4‬״אבדן הכבשה״ ‪ .5‬״שירת הרועה״ ‪ .6‬״למעין״‬
‫)את השיר ״שתו עדרים״ ו״על שקתות המים״ כללתי יחד‬
‫תיאור אופיים של השירים לנוסחיהם השונים‪.‬‬
‫בשיר בעל שני נוסחים(‪.‬‬
‫‪ 6‬שירים‪ 20 ,‬נוסחים‬
‫מי חיבר את השירים‬
‫כאמור נמצאו ‪ 6‬שירים בלבד‪ .‬אולם אם נמנה את השירים‬
‫על כל נוסחיהם הרבים‪ ,‬נגיע למספר של למעלה מעשרים‬ ‫מהרשימות המועטות שנכתבו על חבורה מופלאה זו‬
‫ניתן לחלק את הנוסחים לשני סוגים‪ :‬השירים בנוסחם‬ ‫מסתבר‪ ,‬שגם אנשים‪ ,‬שהיו קרובים לחבורת הרועים‪ ,‬לא‬
‫הראשון‪ ,‬כפי שנתחברו‪ ,‬והשירים בלבושם האמנותי‪ .‬כל‬ ‫תמיד ידעו‪ ,‬מי בתב שיר מסויים זה או אחר‪ .‬ולעיתים‬
‫השירים בנוסח הראשון‪ ,‬הם נוסחים בכתב‪-‬ידו של זמירי‬ ‫קרובות הם נוקטים לשון הכללה בדברם על ״השירים‬
‫שנתחברו בחבורת הרועים״‪ .‬במכתביו לאקו״ם טען אלכס­‬
‫נדר פן שהוא מחבר של ארבעה מהשירים‪ :‬״שאנו למדבר״‪,‬‬
‫ב״מצלתים בתופים״‪ ,‬״שתו עדרים״ ו״למעין״‪ .‬אך בדבריהם‬
‫של דוד זמיר )שהדריך את הקבוצה בשנת תרפ״ז(‪ ,‬רבקה‬
‫מחט )אשת יעקב מחט( אליעזר שמאלי‪ ,‬ובת״שבע רזניק‪,‬‬
‫חוזר ועולה שמו של משה זמירי‪ ,‬שהיה מאנשי חבורת‬

‫הרועים כמחברם של חלק מהשירים משיך־אבריק‪.‬‬
‫משה זמירי עצמו לא אמר בשום מקום במפורש‪ ,‬כי הוא‬
‫שחיבר את השירים‪ .‬בחוברת ״ענות״ שיצאה לאור בשנת‬
‫תרצ״ט בעריכת יהודה שרת ובה הובאו שירי הרועים‪,‬‬
‫נאמר שהשירים נ ר ש מ ו מפי מ‪ .‬זמירי‪ ,‬אך לפי בתבי־היד‬
‫והעדויות הרבות נראה‪ ,‬שאין ספק‪ ,‬שמשה זמירי הוא‬
‫אביהם של חלק מהשירים‪ ,‬ועל־כן תמוהה הימנעותו מרישום‬

‫שמו כמחברם‪ .‬נראה לי שארבע סיבות גרמו לכך‪:‬‬
‫יתכן שחלק מן השירים אכן נתחבר בצוותא על״ידי יותר‬
‫מאיש אחד )שם נוסף העולה בזכרונות האנשים הוא של‬

‫השומר יונה ראסין(‪.‬‬
‫צניעותו של זמירי‪ ,‬שעליה מעידים כל ידידיו‪.‬‬
‫וזו אולי הסיבה החשובה ביותר‪ :‬רצונו של זמירי להפוך‬
‫את שיריו לשירי‪-‬עם אמיתיים‪ .‬זמירי כתב הרבה בשבח‬
‫היצירה העממית‪ :‬״כיצד תיווצר העממיות? על־ידי עצמנו‪.‬‬