Page 4 - ETMOL_38
P. 4
משה זמירי אלכסנדר פן אותנו לוותר על המקום למען התכנית הכללית של התייש
בות נוער בסביבה ,שכללה גם את אדמותינו״ .בצער ובכאב
יש לזכור ולדעת ,כי גם היצירה הפרימיטיבית העממית לא
נעשית על־ידי גורמים נעלמים באמת .גם היא עשויה בידי לב עזבה לבסוף החבורה את המקום.
אדם והיא אישית במאת אחוזיה כמו היצירה הספרותית״.
גם ברשימותיו ,השתדל זמירי להבליט שלא האדם ,הרו שירה מבוקר עד ערב
עה ,יצר את השיר ,אלא השיר נוצר כביבול מאליו ,מתוך
געיות הכבשים ,מתוך הדר הטבע .השיר מתנגן מעצמו, חבורת הרועים הצטיינה בהווי המיוחד שלה .חבריה
החליל שר את שירו והרועה הוא רק ה״צינור״ שמוצא אהבו מאוד את השירה ולפי עדותם ,הילך קול זמרת
החברים מן הבוקר ועד הערב ,בשעת המלאכה ובשעת
השיר ,כדי שיישמע ויובא ברבים. המנוחה ,בשדה ובאוהל .הם נהגו לשיר שירים ,שהתאימו
נראה אם-כך ,כי זמירי ופן הם שכתבו את שירי הרועים. להלך רוחם ולאווירת המקום ,אך גם הם עצמם חיברו
אין צורך להציג את המשורר אלכסנדר פן ,בעל האישיות שירים .שיריהם נתפרסמו לא רק בחבורת הרועים ,אלא
הסוערת והמורכבת ,שבתב שירי מולדת ושירי אהבה בבל הארץ והיו מושרים בכל מקום ,אולם יוצרי השירים
נודעים .באותן שנים היה פן מקורב ל״חבר׳ה טראסק״ והיה נשכחו ורק מעטים ידעו שהשירים היפים ,שהיו
נוסע לעתים קרובות לשיך-אבריק ושוהה אצל חבורת אהובים מאוד בשנות השלושים והארבעים ,נתחברו בקבר
הרועים .לעומתו ,זמירי ,דמות ידועה פחות .הוא היה אחד
ממייסדי חבורת הרועים והתעניין ברוב תחומי האמנות: צת הרועים.
ציור ,שירה ,מוסיקה ,תיאטרון .חבריו העריכוהו מאוד וראו אילו שירים נתחברו בקבוצת הרועיםי התשובה על כך
בו אמן התורה שבעל-פה ואיש ״עסיסי״ .פן ,שהיה ידידו, איננה קלה בגלל סיבות אחדות :א .התיעוד המועט שנש
אמר עליו לאחר מותו ,שכוחו לא היה בבתב אלא בעצם תמר מאותה תקופה; ב .אנשי חבורת הרועים ,שאהבו את
השירה ,היו שרים הן משלהם והן משל אחרים ולא ייחסו
הווייתו ,דיבורו והתלהבותו המדבקת. משמעות רבה לשמו של מחבר השיר .בשבילם העיקר היה
אנשים אחדים ,בחלקם ממקורבי החבורה ,בפרו בבך שפן
חיבר את השירים ,אך לעומתו נמצאה עדותו של יעקב מחט שהשיר קרוב לליבם ומבטא את רגשותיהם.
שכתב בזכרונותיו :״גם המשורר אלכסנדר פן היה בין כדי לגלות אילו שירים נתחברו בקבוצת הרועים נבדקו
מבקרינו הקבועים ובהשראת המקום והחברה כתב שירי עשרות שירונים משנות השלושים והארבעים ,ארכיון זמירי
במכון כץ לחקר הספרות העברית ,אוניברסיטת תל-אביב,
רועים״. ארביון מוסד אקו״ם ,זכרונות חבר׳ה טראסק בכתב ובעל-
לגבי חלק מהשירים לא היה ספק מי כתבם .השירים פה )חלקם מצויים במוזיאון לתולדות תל־אביב( עיתונות,
״למעין״ ו״שתו עדרים״ )בצורתו המוכרת כיום( יוחסו אך
ורק לפן ,ואילו השירים ״אבדן הכבשה״ ,״שירת הרועה״, חוברות וספרים.
ו״על שקתות המים״ )בנוסח ״ענות״( -יוחסו אך-ורק עד״כה נמצאו ששה שירים שנתחברו בשיך־אבריק וכן
לזמירי .יוצא שבעיית המחבר נוגעת רק לגבי שניים מנגינת ״ריקוד רועים״ ללא מלים .ששת השירים שנמצאו
מהשירים ״שאנו למדבר״ ו״במצלתיים בתופים״ .על השא הם .1 :״שאנו למדבר״ .2״במצלתים בתופים״ .3״שתו
לה מיהו מחברם של שירים אלו נובל לענות רק לאחר עדרים״ .4״אבדן הכבשה״ .5״שירת הרועה״ .6״למעין״
)את השיר ״שתו עדרים״ ו״על שקתות המים״ כללתי יחד
תיאור אופיים של השירים לנוסחיהם השונים.
בשיר בעל שני נוסחים(.
6שירים 20 ,נוסחים
מי חיבר את השירים
כאמור נמצאו 6שירים בלבד .אולם אם נמנה את השירים
על כל נוסחיהם הרבים ,נגיע למספר של למעלה מעשרים מהרשימות המועטות שנכתבו על חבורה מופלאה זו
ניתן לחלק את הנוסחים לשני סוגים :השירים בנוסחם מסתבר ,שגם אנשים ,שהיו קרובים לחבורת הרועים ,לא
הראשון ,כפי שנתחברו ,והשירים בלבושם האמנותי .כל תמיד ידעו ,מי בתב שיר מסויים זה או אחר .ולעיתים
השירים בנוסח הראשון ,הם נוסחים בכתב-ידו של זמירי קרובות הם נוקטים לשון הכללה בדברם על ״השירים
שנתחברו בחבורת הרועים״ .במכתביו לאקו״ם טען אלכס
נדר פן שהוא מחבר של ארבעה מהשירים :״שאנו למדבר״,
ב״מצלתים בתופים״ ,״שתו עדרים״ ו״למעין״ .אך בדבריהם
של דוד זמיר )שהדריך את הקבוצה בשנת תרפ״ז( ,רבקה
מחט )אשת יעקב מחט( אליעזר שמאלי ,ובת״שבע רזניק,
חוזר ועולה שמו של משה זמירי ,שהיה מאנשי חבורת
הרועים כמחברם של חלק מהשירים משיך־אבריק.
משה זמירי עצמו לא אמר בשום מקום במפורש ,כי הוא
שחיבר את השירים .בחוברת ״ענות״ שיצאה לאור בשנת
תרצ״ט בעריכת יהודה שרת ובה הובאו שירי הרועים,
נאמר שהשירים נ ר ש מ ו מפי מ .זמירי ,אך לפי בתבי־היד
והעדויות הרבות נראה ,שאין ספק ,שמשה זמירי הוא
אביהם של חלק מהשירים ,ועל־כן תמוהה הימנעותו מרישום
שמו כמחברם .נראה לי שארבע סיבות גרמו לכך:
יתכן שחלק מן השירים אכן נתחבר בצוותא על״ידי יותר
מאיש אחד )שם נוסף העולה בזכרונות האנשים הוא של
השומר יונה ראסין(.
צניעותו של זמירי ,שעליה מעידים כל ידידיו.
וזו אולי הסיבה החשובה ביותר :רצונו של זמירי להפוך
את שיריו לשירי-עם אמיתיים .זמירי כתב הרבה בשבח
היצירה העממית :״כיצד תיווצר העממיות? על־ידי עצמנו.