Page 8 - ETMOL_38
P. 8
לאתגר הקרבי ונסיונם לחלוף על פני הישראליים חושפת אל אפק נזעק גם דוד וגדודו כחלק מחיל אכיש הגתי .אלא
את אגפיהם ושדרות מסעם להתפרצות ישראלית מסוכנת שיתר הסרנים לא האמינו בנאמנותו של דוד ובודאי לא
בשעה שהמדובר היה בתכנון מלחמה בישראל .וטענותיהם
ביותר. נמסרו במקרא :״השב את האיש וישב אל מקומו אשר
אכן עמדתו של שאול נבחרה בהיבט אסטרטגי נבון. הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן
אף״על״פי״כן ,נחרד והותקף בהיסוסים וחששות .עניין זה במלחמה ...הלא זה דוד אשר יענו לו במחולות לאמור היכה
המשתקף מסיפור מפגשו בחשכת ליל ,ערב הקרב ,עם
בעלת האוב בעין־דור )שמואל א׳ כ״ח ה׳ ואילך( גם הוא בא שאול באלפיו ודוד ברבבותיו״ )שמואל א כ״ט ,ד(.
להוכיח לנו ,כי לא היתה במלחמה זו יוזמה ישראלית ,וכי כידוע ,נאלץ אכיש להיענות ללחץ עמיתיו ושאר שרי
שאול הופתע ובהעדר הסעד הרוחני של שמואל והסתלקותו הפלשתים .ולאור כל אשר ידוע על התנהגותו של דוד גם
של דוד בא במבוכה רבה כדברי הכתוב )שם ה( ״וירא שאול בהיותו שכיר של אכיש )שם ,כז ז-יב( יתכן מאוד ,כי
בהיבט פלשתי צדקו .אי לכך בודאי לא הביאו את דוד בסוד
את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד״. תיכנונם ובודאי קיימו את ״קבוצת הפקודות״ לפני צאתם
כאמור ,החלו הפלשתים את מסעם באיחור ,דרכם היתה למסע ,רק לאחר שיצא את אפק בדרכו חזרה לצקלג מקום
ארוכה יותר משל שאול וחייליו -כ־ 120קילומטר -ויש
להניח גם כי הם לא עברו את מעברי הכרמל בלילה .כל אלה מושבו מטעם אכיש הגתי.
איפשרו לישראלים להגיע לחניה בעין שביזרעאל בטרם
הערכותם הסופית לקראת הקרב 24 ,או 35שעות לפני מדוע היסס שאולי
שהגיעו לשם הפלשתים אשר התכנסו בשונם .וכך מתיישבת
הסתירה שבין שתי הגרסות המקראיות .היזמה האסטרטגית פרשת דוד גרמה להשתהות בהתפקדות הפלשתית
למערכה אכן היתה פלישתית ,אבל הראשון להיערך בגלבוע וביציאתם למלחמה .והיא המסבירה את פשר שתי הנוס
חאות בדבר תחילת המלחמה .שהרי לשמע התכנסות צבא
היה שאול. פלשת גם שאול הזעיק את מחנה ישראל וכדרכו בודאי
יתכן גם שלאחר ששאול הצליח להקדים ולהציב מערך לגבעת שאול .אלא עד אשר התבהרו כוונות הפלשתים לא
חסימה בגלבוע השתהו הפלשתים יום נוסף בשונם ,כדי יכול היה לתכנן את צעדיו״הוא .גדולה במיוחד היתה בודאי
לסייר בשטח ולתכנן את הסתערותם ,ותוך כדי כך גילו את חרדתו לשמע נוכחות דוד ואנשיו במחנה הפלשתי .דוד
הדרך לסינון גייסות בהסתר מן המערך הישראלי ,מצפון לו, הכיר את הרי יהודה ואפרים לפני־ולפנים והיו לו קשרי
משפחה וידידות עם משפחות ישראל ביהודה ובדרום וגם
אל עמדות״ירי אגפיות וגבוהות יותר. בצפון ובעמק יזרעאל ובשל כל אלה עשוי היה להוביל
בכל אופן מידע זה היה לדעתי ,מצוי בידיהם באם לא גלו גיס״משני לעורפו של שאול ,שעה שיפנה את מערכותיו אל
אותו תוך כדי הקרב .דבר המתקבל פחות על הדעת ,שעה
שפתחו את הסתערותם על המערך הישראלי שלושה או עבר האויב האחר.
מכאן מסתברת הססנותו ההתחלתית של שאול ואי נקיטת
ארבעה ימים לאחר ההתפקדות באפק. צעדים נגדיים מידיים .רק משנודע לו כי דוד חוזר לצקלג
שאול נערך כאמור במורדות ההר ,כדי שתהה חסימתו והבחין בסימנים המעידים על תכונה לתנועה פלשתית
יעילה .משום כך יכלו הפלשתים להטיל את מלוא עצמתם צפונה ,נתן את האות לתזוזה .עתה החיש את צעדיו ויכול
לקרב סדור :את גוש הרגליים נושאי הרומח והשריון האישי היה להגיע אל מורדות הגלבוע המרוחקים כ״ 70קילומטר מן
הכבד ואת המרכבות ,כשהם מסתייעים בקשתיהם ידועי השם. הגבעה ,ביומיים ללא קשיים ולהיערך שם .בחירת מורדות
הגלבוע ,מסתברת ככל הנראה ,מתוך ההכרח למצוא עמדת
שני שלבים חסימה ,אשר בעת ובעונה אחת תמנע את עליית האויב
דרומה לבמת ההר מבעד עיר״גנים ואת המשך דרכו מזרחה
ספור המעשה בפרק ל״א של ספר שמואל מאפשר לנו להתחברות עם בית״שאן .הימנעות הפלשתים להיענות
לשחזר שני שלבים לקרב .יד הפלשתים גברה בשלב ראשץ
והישראלים נסוגו אל מעלה ההר בתקוה שבמורדותד
התלולים יהדפו את הפלשתים כבדי החימוש .אלא שכאן
השיגה אותם יד הרובאים בקשת .וכבר הבהרתי את דעתי,
כי קשתים אלה הופעלו מן האגף ובאו בהפתעה גמורה
לשאול .״ותכבד המלחמה אל שאול וימצאוהו המורים
אנשים בקשת ויחל מאוד מהמורים״ )שמואל א׳ ל״א ,ג(.
לו היו קשתים אלה עם הכוח התוקף את שאול מן החזית
כשהוא עולה אחרי ישראל מתחתית ההר ,קשה מאוד לשחזר
מצב כה נואש כפי שנוצר .לעומת זאת ,באם נחשוב כי בעוד
ששאול והעם נסוגים מפני הכוח הפלשתי העיקרי אל מעלה
ההר ,הם באים בשטח הריגה עזל מארב קשתים המפתיעים
את ישראל מכיוון בלתי צפוי ,כי אז נבין את התבוסה
המוחצת אשר בה מצאו את מותם שאול ושלושת בניו.
לסיום הפרשה עלינו לציין ,כי הפלשתים זכו אמנם
במערכה ,אך את מטרתם האסטרטגית לא השיגו .המדינה
היהודית הצעירה לא התפרקה מחדש לשבטים־שבטים.
ודוקא מות הגבורים של שאול ובניו )יהונתן ,אבינדב
ומלכישוע אשר נספו במערכה ושאול אשר העדיף ליפול על
חרבו מאשר להופיע בתהלוכת נצחון פלשתית( הוא שהיה
המופת ,אשר שימש את דוד להרים ולחשל את רוח העם
לקראת המבחנים שהביאו להתיצבותו ללא מערערים
בארץ־ישראל .והדברים נאמרים במפורש במבוא לקינתו
לשאול וליהונתן :״ללמד בני יהודה קשת״.
