Page 7 - ETMOL_38
P. 7
אחד הגבורים הטרגיים בהיסטוריה הוא שאול ,המלך
הראשון בישראל ,שחישל והפך את עמו ,תוך מלחמות
עקובות מדם ,מאיגוד שבטים רופף לאומה מלוכדת ,אשר שוב
לא התפוררה אף אחרי מותו .נוכח לחצם של הפלשתים
ושאר הגויים מסביב המשיך עם ישראל להתקיים בשתי
הממלכות ,זו של איש־בושת בצפון וזו של דוד בדרום ,עד
אשר עלה בידי דוד לרכז מחדש את המדינה כולה ביד אחת.
אמנם העימות עם שמואל הנביא על הבכורה והחרדה מפני
אבדן המלוכה לדוד ,אשר ביסודו של דבר אהבו כאב את בנו
ואשר בנו בכורו יהונתן אהבו כאח ,כל אלה העיבו על
שלוות רוחו של המלך .שאול הוקיר והעריץ את שמואל
והאמין בשליחותו האלוהית ,אולם כמלך ומצביא ראה הכרח
להסיג את תחומו של הנביא והמנהיג הרוחני .כאדם וכמלך
חיבב את דוד והוקיר את עלילותיו .כאב וכמיסד שושלת
חרד מפני האותות והמופתים אשר הצביעו על כך שדוד יירש
את כס המלכות.
על רקע כללי זה התרחשה מלחמתו האחרונה של שאול,
היא מלחמת הגלבוע.
נוצרה איפוא שעת כושר לפלשתים והם הזדרזו לנצלה. סיפור ההערכות למלחמה נמסר בשתי גירסות האחת
אבל אם כך ,למה לא תקפו הישר מזרחה אל תוך הר יהודה בפרק כ׳׳ח של ספר שמואל א׳ והשניה בפרק כ״ט.
ובנימין ולמה התפקדו באפק בפיתחה בין מרגלות ההר בשמואל א׳ כ״ח ד ,נאמר :״ויקבצו פלשתים ויבואו ויחנו
בשונם ויקבוץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבוע״ .ואלו
והירקון? פרק כ״ט פותח בפסוק :״ויקבצו פלשתים את מחניהם אפקה
מסתבר כי למדו את לקח נחיתותם בלוחמה בהר ,מקום וישראל חונים בעין אשר ביזרעאל״ .במלים אחרות ,בעוד
שם קשה עליהם הפרישה הנאותה לשם ניצול מלוא שעל״פי הנוסחה הראשונה היוזמה היתה בידי הפלשתים
העדיפות בכובד החימוש וברכב המלחמה .אי־לכך בחרו נדמה שעל־פי השניה הישראלים הם שיצאו ראשונים
באפק לכינוס חילותיהם ,מקום ממנו נתן היה לאיים גם על למלחמה ונערכו במעין יזרעאל וכתגובה על כך התפקדו
מבואות יהודה ,בנימין ואפרים וגם להתארגן לתנועה מהירה
הפלשתים באפק.
צפונה. ההכרעה בדבר היזמה למערכה זו היא חשובה ביותר
לנתוחה האסטרטגי .לדעת כותב שורות אלה אין ספק בכך,
מחשש לחדירה הישר מזרחה בחרו בגישה העקיפה: שצודקת נוסחה א׳ וכי הפלשים נקטו ביזמה למתקפת
חדירה אל תוך עמק יזרעאל ,ניתוק הגליל מעל מרכז הארץ הכרעה במאבק על השלטון בארץ־ישראל :האם האומה
ואיום על ההר מכיוון צפון דרך יזרעאל -עיר־גנים )ג׳נין השלטת בארץ תהיה זו המתבססת על חופי הארץ ומישוריה
דהיום( .זאת ועוד ,ניצול השטח המישורי לתנועה מהירה או
העמקה אל תוך העמק נעשו בוודאי גם במגמה של התחב או זו אשר התבססה על ההר.
רות אל בית־שאן ,שהיתה על־פי העדות הארכיאולוגית עיר ואם אכן היו אלה הפלשתים אשר יזמו את המאבק ,למה
מבצר פלשתית הלכה למעשה .הדעת נותנת ,כי הפלשתים דוקא באותה שעה? והתשובה על כך היא ,כי הזמן פעל
יושבו כאן בעמדת מפתח אסטרטגית חיונית זו על ידי פרעה לטובת ישראל .ככל שהאומה הצעירה התגבשה והתארגנה
רעמסס הג׳ ) 1144-1175לפני הספירה( לאחר שבלם את כך היה קשה יותר לעקור אותה ממעוזיה הטבעיים אשר
נסיון פלישתם מצרימה והסיטם צפונה אל עבר ארץ־ישראל בהר .ואז אירעו בקרבת זמן זה לזה שני אירועים אשר
והפקידם שם כחילות מצב בערים שונות ובתוכם גם בית
שאן .בהתרופף שלטון מצרים נעשו הפלשתים עצמאיים. החלישו והביכו את ישראל לזמן מה.
עתה ניצלו את נוכחותם בבית״שאן ,כדי להתחבר אל בסיס הראשון הוא מות שמואל הנביא .״וימת שמואל ויקבצו
מוצק וידידותי הרחק בעומק מדינת הישראלים .בסים אשר כל ישראל ויספדו לו ויקברוהו בביתו ברמה״ )שמואל א׳
יושב על אם הדרך לבקעת הירדן ,עבר־הירדן מזרחה כ״ה א( ובהמש ך הפסוק נאמר ״ויקם דוד וירד אל מדבר
פארן״ .והוא הקושר את הארוע השני בראשון :שהרי השני
ולגולן. היה עקירת דוד ממחנה ישראל וכניסתו כראש גייס של
ספק אם ההכרעה הסופית לאיזה כוון לפנות נפלה בטרם שכירים עם גדוד מלוויו לשרות אכיש הפלשתי ,מלך גת
קיום מועצת מלחמה של סרני הפלשתים )המלה סרן גזורה אחת מחמש ערי המלוכה הפלשתיות .אין ספק בדבר כי עם
מאותו שורש כמו טירנוס -שליט( ,אשר נתקימה באפק. מותו של שמואל״הרואה חש את עצמו דוד חשוף עוד יותר
לחשדנותו האלימה של שאול והוא העדיף להתרחק ממרם
הארץ .וכאשר רדף אחריו שאול גם עד למבואות הנגב
״אמר אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי
המלט אמלט אף ארץ פלשתים ונואש ממני שאול ...ונמלטתי
מידו")שמואל א׳ כ״ז ,א(.
הדעת נותנת שרוח העם נפלה מאוד נוכח צרוף מקרים זה
של אבדן איש האלוהים ,המנהיג הרוחני ,הנערץ על כולם
ושל הצטרפותו של הגבור האהוב ,סמל הנצחון על פלשת,
אל מחנה הפלשתים דוקא.