Page 7 - ETMOL_38
P. 7

‫אחד הגבורים הטרגיים בהיסטוריה הוא שאול‪ ,‬המלך‬
                                                            ‫הראשון בישראל‪ ,‬שחישל והפך את עמו‪ ,‬תוך מלחמות‬
                                                            ‫עקובות מדם‪ ,‬מאיגוד שבטים רופף לאומה מלוכדת‪ ,‬אשר שוב‬
                                                            ‫לא התפוררה אף אחרי מותו‪ .‬נוכח לחצם של הפלשתים‬
                                                            ‫ושאר הגויים מסביב המשיך עם ישראל להתקיים בשתי‬
                                                            ‫הממלכות‪ ,‬זו של איש־בושת בצפון וזו של דוד בדרום‪ ,‬עד‬
                                                            ‫אשר עלה בידי דוד לרכז מחדש את המדינה כולה ביד אחת‪.‬‬
                                                            ‫אמנם העימות עם שמואל הנביא על הבכורה והחרדה מפני‬
                                                            ‫אבדן המלוכה לדוד‪ ,‬אשר ביסודו של דבר אהבו כאב את בנו‬
                                                            ‫ואשר בנו בכורו יהונתן אהבו כאח‪ ,‬כל אלה העיבו על‬
                                                            ‫שלוות רוחו של המלך‪ .‬שאול הוקיר והעריץ את שמואל‬
                                                            ‫והאמין בשליחותו האלוהית‪ ,‬אולם כמלך ומצביא ראה הכרח‬
                                                            ‫להסיג את תחומו של הנביא והמנהיג הרוחני‪ .‬כאדם וכמלך‬
                                                            ‫חיבב את דוד והוקיר את עלילותיו‪ .‬כאב וכמיסד שושלת‬
                                                            ‫חרד מפני האותות והמופתים אשר הצביעו על כך שדוד יירש‬

                                                                                                      ‫את כס המלכות‪.‬‬
                                                            ‫על רקע כללי זה התרחשה מלחמתו האחרונה של שאול‪,‬‬

                                                                                                 ‫היא מלחמת הגלבוע‪.‬‬

‫נוצרה איפוא שעת כושר לפלשתים והם הזדרזו לנצלה‪.‬‬              ‫סיפור ההערכות למלחמה נמסר בשתי גירסות האחת‬
‫אבל אם כך‪ ,‬למה לא תקפו הישר מזרחה אל תוך הר יהודה‬           ‫בפרק כ׳׳ח של ספר שמואל א׳ והשניה בפרק כ״ט‪.‬‬
‫ובנימין ולמה התפקדו באפק בפיתחה בין מרגלות ההר‬              ‫בשמואל א׳ כ״ח ד‪ ,‬נאמר‪ :‬״ויקבצו פלשתים ויבואו ויחנו‬
                                                            ‫בשונם ויקבוץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבוע״‪ .‬ואלו‬
                                                 ‫והירקון?‬   ‫פרק כ״ט פותח בפסוק‪ :‬״ויקבצו פלשתים את מחניהם אפקה‬
‫מסתבר כי למדו את לקח נחיתותם בלוחמה בהר‪ ,‬מקום‬               ‫וישראל חונים בעין אשר ביזרעאל״‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬בעוד‬
‫שם קשה עליהם הפרישה הנאותה לשם ניצול מלוא‬                   ‫שעל״פי הנוסחה הראשונה היוזמה היתה בידי הפלשתים‬
‫העדיפות בכובד החימוש וברכב המלחמה‪ .‬אי־לכך בחרו‬              ‫נדמה שעל־פי השניה הישראלים הם שיצאו ראשונים‬
‫באפק לכינוס חילותיהם‪ ,‬מקום ממנו נתן היה לאיים גם על‬         ‫למלחמה ונערכו במעין יזרעאל וכתגובה על כך התפקדו‬
‫מבואות יהודה‪ ,‬בנימין ואפרים וגם להתארגן לתנועה מהירה‬
                                                                                                     ‫הפלשתים באפק‪.‬‬
                                                   ‫צפונה‪.‬‬   ‫ההכרעה בדבר היזמה למערכה זו היא חשובה ביותר‬
                                                            ‫לנתוחה האסטרטגי‪ .‬לדעת כותב שורות אלה אין ספק בכך‪,‬‬
‫מחשש לחדירה הישר מזרחה בחרו בגישה העקיפה‪:‬‬                   ‫שצודקת נוסחה א׳ וכי הפלשים נקטו ביזמה למתקפת‬
‫חדירה אל תוך עמק יזרעאל‪ ,‬ניתוק הגליל מעל מרכז הארץ‬          ‫הכרעה במאבק על השלטון בארץ־ישראל‪ :‬האם האומה‬
‫ואיום על ההר מכיוון צפון דרך יזרעאל ‪ -‬עיר־גנים )ג׳נין‬       ‫השלטת בארץ תהיה זו המתבססת על חופי הארץ ומישוריה‬
‫דהיום(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ניצול השטח המישורי לתנועה מהירה או‬
‫העמקה אל תוך העמק נעשו בוודאי גם במגמה של התחב­‬                                        ‫או זו אשר התבססה על ההר‪.‬‬
‫רות אל בית־שאן‪ ,‬שהיתה על־פי העדות הארכיאולוגית עיר‬          ‫ואם אכן היו אלה הפלשתים אשר יזמו את המאבק‪ ,‬למה‬
‫מבצר פלשתית הלכה למעשה‪ .‬הדעת נותנת‪ ,‬כי הפלשתים‬              ‫דוקא באותה שעה? והתשובה על כך היא‪ ,‬כי הזמן פעל‬
‫יושבו כאן בעמדת מפתח אסטרטגית חיונית זו על ידי פרעה‬         ‫לטובת ישראל‪ .‬ככל שהאומה הצעירה התגבשה והתארגנה‬
‫רעמסס הג׳ )‪ 1144-1175‬לפני הספירה( לאחר שבלם את‬              ‫כך היה קשה יותר לעקור אותה ממעוזיה הטבעיים אשר‬
‫נסיון פלישתם מצרימה והסיטם צפונה אל עבר ארץ־ישראל‬           ‫בהר‪ .‬ואז אירעו בקרבת זמן זה לזה שני אירועים אשר‬
‫והפקידם שם כחילות מצב בערים שונות ובתוכם גם בית‬
‫שאן‪ .‬בהתרופף שלטון מצרים נעשו הפלשתים עצמאיים‪.‬‬                                  ‫החלישו והביכו את ישראל לזמן מה‪.‬‬
‫עתה ניצלו את נוכחותם בבית״שאן‪ ,‬כדי להתחבר אל בסיס‬           ‫הראשון הוא מות שמואל הנביא‪ .‬״וימת שמואל ויקבצו‬
‫מוצק וידידותי הרחק בעומק מדינת הישראלים‪ .‬בסים אשר‬           ‫כל ישראל ויספדו לו ויקברוהו בביתו ברמה״ )שמואל א׳‬
‫יושב על אם הדרך לבקעת הירדן‪ ,‬עבר־הירדן מזרחה‬                ‫כ״ה א( ובהמש ך הפסוק נאמר ״ויקם דוד וירד אל מדבר‬
                                                            ‫פארן״‪ .‬והוא הקושר את הארוע השני בראשון‪ :‬שהרי השני‬
                                                   ‫ולגולן‪.‬‬  ‫היה עקירת דוד ממחנה ישראל וכניסתו כראש גייס של‬
‫ספק אם ההכרעה הסופית לאיזה כוון לפנות נפלה בטרם‬             ‫שכירים עם גדוד מלוויו לשרות אכיש הפלשתי‪ ,‬מלך גת‬
‫קיום מועצת מלחמה של סרני הפלשתים )המלה סרן גזורה‬            ‫אחת מחמש ערי המלוכה הפלשתיות‪ .‬אין ספק בדבר כי עם‬
‫מאותו שורש כמו טירנוס ‪ -‬שליט(‪ ,‬אשר נתקימה באפק‪.‬‬             ‫מותו של שמואל״הרואה חש את עצמו דוד חשוף עוד יותר‬
                                                            ‫לחשדנותו האלימה של שאול והוא העדיף להתרחק ממרם‬
                                                            ‫הארץ‪ .‬וכאשר רדף אחריו שאול גם עד למבואות הנגב‬
                                                            ‫״אמר אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי‬
                                                            ‫המלט אמלט אף ארץ פלשתים ונואש ממני שאול‪ ...‬ונמלטתי‬

                                                                                            ‫מידו")שמואל א׳ כ״ז‪ ,‬א(‪.‬‬
                                                            ‫הדעת נותנת שרוח העם נפלה מאוד נוכח צרוף מקרים זה‬
                                                            ‫של אבדן איש האלוהים‪ ,‬המנהיג הרוחני‪ ,‬הנערץ על כולם‬
                                                            ‫ושל הצטרפותו של הגבור האהוב‪ ,‬סמל הנצחון על פלשת‪,‬‬

                                                                                           ‫אל מחנה הפלשתים דוקא‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12