Page 3 - etmol 75
P. 3
אספרנטו
וביל״ו
״מכתב אלמוני״ לכיל״ויים נתגלה כמכתב של
ד״ו זמנהוף ,יוצר ה״אספרנטו״ ,מוכיח את
העולים ושוקל להצטרף אליהם
מאת שולמית לסקוב
בן עשר חיבר מחזה על מגדל בבל .בגימנסיה רכש ידיעות השנה היא שנת המאה לפירסום שפת האספרנטו
הבינלאומית שהקנתה לממציאה היהודי אליעזר )לזר( זמ־
ביוונית ולאטינית והחל ללמוד אנגלית .בשנת ,1884והוא נהוף פירסום בכל העולם .אך עם המוניטין הגדולים שיצאו
בן עשרים וחמש ,השלים אליעזר זמנהוף את לימודיו כרופא לו בעניין שאינו יהודי במיוחד ,ביקש גם זמנהוף פתרונות
עיניים בווארשה .מימי ביאליסטוק זכר את יחסי האיבה בין למצוקת היהודים ומן המפורסמות הוא ,שזמן מה היה פעיל
התושבים בעיר וריבוי הלשונות בה ,אשר היהודים סבלו מאוד בקרב תנועת חיבת״ציון .מה שלא נודע עד כה היו
מכך במיוחד .מתוך התרשמות זו הבריק בראשו הרעיון
ליצור שפה בינלאומית שתקל על ההידברות בין לאומים קשריו ויחסיו עם הביל״ויים.
שונים בכלל ,ובין היהודים בפרט :כבר ב ,1878-חיבר לשון בשנת 1936נתגלה במרתפו של שלמה זלמן צוקרמן,
כזאת אבל רק ב 1887-עלה בידו לפרסם דיקדוק ומילון של ביל״ויי ואיש גדרה ,אוצר תעודות הקשור לתולדות
הביל״ויים ,ששימש מקור חשוב לחקירת תנועה זו .בין
המצאתו וכמחברה חתם ״ד״ר אספרנטו״ ,היינו ״הד״ר הניירות שנחשפו שם נמצא מכתב ארוך מאוד ,ברוסית,
המקווה״ בלשון החדשה .המצאתו היכתה גלים בעולם ואין אשר את שם החתום שם לא הצלחנו לפענח .האיגרת עצמה,
לדעת אם לא היתה מתפתחת יותר לולי מלחמת העולם מ־ 30בנובמבר ,1883היא מכתב תוכחה לביל״ויים בארץ־
הראשונה שפרצה ב 1914-וטרפה את כל הקלפים .זמנהוף ישראל ,ובכך לא היה חידוש כי רבים באו אליהם בטענות
היה עד לכך ,כי נפטר בשנת .1917בכל אופן ,אם-כי מסיבות שונות :המיוחד באיגרת זו היה שנכתבה מתוך
אספרנטו לא הפכה ללשון שימושית אוניברסאלית ,יש לה אהבה וצער כן וניכר במחברה שהוא צעיר משכיל מאוד,
דוברים ומעריצים נלהבים ,והיא מוכרת על-ידי ממשלות
בעל כושר ניתוח וביקורת הגיוניים ביותר.
שונות ואגודות רבות ברחבי תבל פועלות למענה. התעלומה באשר למחבר המכתב נשארה בעינה עד שהג
גורלם של בני עמו היה אחד הגורמים שדחפו את זמנהוף ענו לעריכת מהדורה חדשה של אוסף תעודות מימי העלייה
לחבר את האספרנטו .התערבות אחרת במצוקת היהודים הראשונה וחיבת ציון מאת אלתר דרויאנוב )״כתבים לתול
באה עם הפרעות בדרום רוסיה בשנת - 1882-1881ה״סו- דות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל״( .מצאנו כי מן הראוי
פות בנגב״ אשר את התפרצותן בווארשה ראה במו עיניו. לכלול במהדורה החדשה גם תעודות מן האוצר הגדרתי
הזעזוע היה גדול אבל זמנהוף לא הסתפק בקינות אלא הציע שדרויאנוב לא הכירן .תוך ניפוי אותן תעודות לצורך זה
פתרון במאמר בשם ״מה איפוא לעשות״ שפורסם בעתון העלינו מכתב מאת חברת בי״לו בארץ ישראל אל ״מר
היהודי רוסי ״ראזסוייט״ )השחר( .את המוצא ראה בהתרכ זמנהוף״ ,והתברר כי המכתב הרוסי מאת האלמוני הוא
זות היהודים ,בשיעור של שישים אלף איש ,בטריטוריה תגובה עליו ויש בו אפילו ציטוטים ממנו ומכאן שכותבו
אינו אלא ממציא האספרנטו .כדי להסיר כל ספק פנינו אל
בארצות-הברית שתיעשה על ידי זה ל״מדינה״ )סטייט( עולה חדשה מרוסיה ומכל המכתב הגדול הראינו לה רק את
יהודית .הוא לא התנגד לתחייה הלאומית בארץ״ישראל החתימה ,והנה ,למרבה הפלא קראה ללא היסוס :ל״מ ]לזר
וטען שהמדינה היהודית באמריקה רק תועיל לה .ארץ-
ישראל ,כתב ,״לא תאבד לנו גם כאשר יהיה לנו בית לאומי מרקוביץ[ זמנהוף.
קרוב קרבת משפחה בארצות-הברית .יתרה מזו ,ארץ-
ישראל תהיה אז לאין ערוך יותר בהישג יד ,שכן באיחוד מחזה על מגדל בבל
שיהפוך נוודי עולם לאזרחים יהיה לנו הרבה יותר כוח
כיצד הגיע המכתב לביל״ויים? את נטיתו לבלשנות ירש
וקולנו יהיה משכנע בהרבה משהוא עכשיו״. מאביו מרק ]מרדכי[ שלימד לשונות זרות בבתי-ספר ממשל-
לא מעטים דגלו בדרך האמריקנית ,אך היו גם אחרים, תים בווארשה ושימש צנזור מטעם ממשלת רוסיה על
שטענו לארץ-ישראל והם היטו את זמנהוף לצידם .מכיוון פירסומים עבריים .לבנו הקנה השכלה חילונית בצד לימו
שלא היה מסוגל לשבת באפס מעשה כאשר נתפס לאיזה דים יהודיים וכשהיה עדיין ילד ידע הבן על בוריין יידיש,
רוסית ,פולנית ,גרמנית -שפות ששימשו בערבוביה בעיר
שהוא עניין ,אירגן אגודת סטודנטים של חובבי-ציון בעיר מולדתו ביאליסטוק -ועברית .הוא אהב את התנ״ך ובהיותו
וארשה .בספטמבר 1883התמזגה אגודה זו עם אגודת
חובבי-ציון של אנשים קשישים יותר והגוף המאוחד הפך
לרב השפעה בקרבי חובבי-ציון .זמנהוף נמנה עם העומדים
בראשו.
