Page 14 - גג 47 16במאי
P. 14
היה מת ,סבתא הייתה אומרת" :טוב ,יותר הוא לא יפליץ" .מה שהכומר אמר בשיעורי
קטכיזם איני זוכר ואיני משוכנע שאני רוצה לזכור .הוא נתן לי פעם סטירה כי פטפטתי.
את זה אני זוכר היטב.
הצטיינתי בצרפתית .בבית שלי לא היה אף ספר .אהבתי ללמוד וז'רמן הבין זאת .לקראת
סוף השנה הוא עצר אותי ואמר" :הנאתך לשבת בכיתה קורנת מכל תווי פניך .שיא
האופטימיות .נצנוץ של אושר על כל גילוי של ידע ,על כל היסק ומסקנה .ממש רואים
את גלגלי המוח שלך בפעולה .ברגע שאימא שלך באה לראות אותי בעניין ה ִמלגה,
ידעתי שתתקבל".
"אבל סבתא מתנגדת ",אמרתי" ,היא רוצה שאלך לעבוד כשליח כמו אח שלי לוסיין".
"היא יותר נובחת מאשר נושכת ".סיכם ז'רמן בחיוך.
מקס ,חבר שלמד איתי ,חשב שאני ממוצא אלזסי .הוא חטף אגרוף בפרצוף .זה טוב מאוד
כי הפנס השחור מציג לראווה מי ניצח כאן במערכה .כבר אז בחרתי בצד הנכון .אין לי
כל בעיה לכתוב מכתבי ידידות אליהם ,אבל שלא ישייכו אותי לשם .אני לא גרמני .עד
כאן.
הייתי נוסע עם חברי ּפייר ָפסי ָנה לתיכון .לא היה מקום בחשמלית – הרגליים על המדרגה
וכל הגוף בחוץ .הנוף חלף ביעף .לקחנו סיכונים בדרך ללימודים .אהבתי ללמוד .מכיתות
מסוימות ראו את הים – ריבוע של חלון מעורר מחשבות.
בשאלונים נאלצתי לסמן שאמי משרתת .ההגדרה עקרת בית לא הייתה קיימתִ .הקפתי
בעיגול .אחר כך מחקתי .אחר שוב הוספתי בכתב יד .בפעם הראשונה הבנתי מה זו בושה
ומה זה להתבייש מהבושה .לקחתי את הטפסים הביתה והחזרתי אותם ריקים בר ּו ּבריקֹות
של ההורים .בבית לא ידע איש לכתוב מלבדי ,ומי שידע ,אבי ,מת במלחמה הנוראה
ההיא .העוני הוא לב ה ּבער ּות .זאת לא מליצה ולא קלישאה .כשהייתי שקוע בתוך העוני
לא הרגשתי כלום .הוא היה כמו אוויר-העולם המקיף אותנו .בבית הספר התיכון
כשהכרתי את ילדי הקצינים הצרפתיים ,התוודעתי ל ְּפערים.
בגיל 16-15התחלתי לבעוט בכדור ְּב ֶי ֶתר ְׂש ֵאת .אין כמו משחק הכדורגל למזג את
המעמדות החברתיים .לקח לי קצת זמן ועברתי כמה וכמה תפקידים עד שמצאתי את
מקומי בשער .מעכשיו גם מותר היה לי לתפוס את הכדור ביד .זה בהחלט יתרוןֶּ " .ב ֶּבר!"
הם קראו ליֶּ " ,ב ֶּבר ",לא אל ֶּבר" ,תמסור לכאן ,לכאן! אני חופשי ".הייתי טוטאלי בעניין
הזה כמו בכל מה שמשך אותי באף לאורך החיים .בלמתי בחזי כדור שנבעט והתעלפתי
בין עמודי השער .להיות שומר החומות.
הצטיינתי בספרות .שאר המקצועות פחות עניינו אותי .עם הזמן צברתי ביטחון בבית
הספר ,נפתחתי והפכתי לפרא לא קטן .הייתי עקשן .פעמים רבות נענשתי על כך .היו
משאירים אותי בכיתה שעות .אהבתי לצפות בעצי הבננה שנראו מן החלון .הייתה להם
צורה מעוררת השראה וחלום .גיליתי את ההנאה שבהזיה .הייתי בעדה .אני בעד ההזיה.
ַּגג גיליון 12 47
