Page 17 - גג 47 16במאי

‫את עצמי דימיתי כדמות בשחור עטופה באדום – צבע הדם‪ ,‬צבע החיים‬
‫מחד והשחפת מאידך‪ .‬אני חושב שברגעי ההזיה הקצרים הללו הושרש‬

‫בי ה ָזר‪ .‬בימי פיכחון מצאתי נחמה בקריאת אנד ֶרה ז'יד‪.‬‬

‫ול ִעתים שמלה שחורה וצרה; עפעפיים בצבע סגול‪ ,‬ריסים מלאכותיים‪ ,‬פומית סיגריה –‬
‫סימון הי ֶיה‪ .‬שם המהלך עליך ֶק ֶסם‪-‬מר‪.‬‬

‫ִאמה הזריקה לה זריקת מורפיום נגד כאבי הווסת שלה והיא הפכה מכורה‪ .‬היא הייתה‬
‫בזבזנית כרונית‪ ,‬נסעה רק במוניות והשאירה טיפים שמנים בכל מקום‪ .‬השיגה ב ִמרמה‬
‫מרשמים מבתי מרקחת‪ .‬הייתה הוללת אמיתית והתנהגה בחופשיות יתרה כמו גבר‪ .‬כל‬

‫הווייתה אמרה שיבוש‪-‬חושים‪.‬‬

‫היא הייתה אומרת‪" :‬אם תבחר בהוראה‪ ,‬חיי המורה יחנקו את האמן שבך‪ ".‬הייתי‬
‫מתרוצץ כעכברוש מורעל כדי להשיג לה קופסאות של אמפולות‪-‬סם‪ .‬הדוד והדודה לא‬
‫סבלו אותה‪ .‬הם הפסיקו לי את התמיכה‪ .‬גיליתי את התשוקה‪ ,‬ההתאהבות והקנאה‪ .‬חיינו‬
‫על‪-‬פי ז'יד‪ :‬הקשבנו למוזיקה בווילונות מופשלים‪ .‬היא הייתה עושה סמים ואני שתיתי‪.‬‬
‫שאפנו אל הקצה‪ ,‬אל המרד‪ ,‬אבל זה היה מרד חסר מודעות‪ ,‬נטול בחירה מושכלת‪ .‬מרד‬

‫של אובדן חושים‪.‬‬

‫***‬

‫באותה תקופה היו לי שני מורים אהובים‪ :‬גרנייה הוותיק שנתפס לתורות המזרח ולטבע‪,‬‬
‫ו ֶר ֶנה ּפ ּו ַא ְר ֶיה – איש המדעים‪ ,‬דייקן האומר את אשר על לבו – ייקוב הדין את ההר‪ .‬הוא‬
‫הראשון שאמר לי כי אצלי הצורה עולה על התוכן‪ ,‬ולכן מן הראוי שאהיה סופר‪ .‬פוארייה‬
‫וגרנייה הם הסטמ ּבריני והנאפטא שלי מ"הר הקסמים" לתומאס מאן‪ .‬אבל היה עוד מורה‬
‫ז'אק ֶארגון‪ .‬הוא לימד ספרות לטינית והיסטוריה רומית‪ .‬הוא אשר הכיר לי דמות מרתקת‬

‫אחת – קליגולה‪ .‬אדם שחווה אובדן והפך מא ּבד אחרים‪.‬‬

‫עדיין לא הייתי בריא כלל‪ .‬השחפת תקפה ואכלה אותי‪ .‬הייתי חלש‪ .‬נטיתי להתקפים‪ .‬זה‬
‫נראה אז מאבק שאין לו סוף‪ .‬השחפת נטלה כוח‪ ,‬אבל העניקה איזו התנשאות ואיזה‬
‫עידון‪ ,‬כמו המחלה בפרוזה של מאן‪ .‬סימון באה איתי להרצאות כשומעת חופשית‪ .‬היינו‬
‫אומללים‪-‬מאושרים‪ .‬הייתי בן ‪ ,20‬היא בת ‪ .19‬הזונה והשחפן‪ .‬החלטנו או להתחתן או‬

‫להתאבד‪ .‬נישאנו‪.‬‬

‫חברי קלֹוד ֶדה ָלה פ ּו ָאה ְפ ֶר ַמ ְנ ִויל‪ ,‬שהיגר לפריז‪ ,‬כתב לי כי הוא דאוג בשל איש אחד –‬
‫אדולף היטלר‪ .‬זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את שמו של האיש‪ .‬הוא‪ְ ,‬פ ֶר ַמ ְנ ִויל‪,‬‬
‫הפציר בי שאצטרף לתנועה הקֹומ ּוניסטית‪ .‬כאז כן עתה – אני סבור כי זו טעות להצטרף‬
‫למפלגה‪ .‬תמיד תבעתי את זכותו של היוצר לפולחן עצמי‪ .‬אין זה הולך עם פולחן המנהיג‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪15 47‬‬