Page 25 - גג 47 16במאי
P. 25

‫של ההצלחה'‪ ,‬לבדוק את הקשר לטיפול בפ'( פרופ' צ' מבקש ממני לשים לב‬
‫בהתנהגותו של פ' למתח בין 'ערגת גבהים ופחד גבהים'‪ ,‬מתח שפרופ' צ' מכנה‬
‫'סינדרום מגדל בבל' )כנראה שם המאמר הבא שיפרסם( ושהמתח הזה‪ ,‬כך הוא‬

                              ‫טוען‪ ,‬מפתח בו בזמן מחשבות אובדניות והזיות גאולה‪".‬‬
          ‫וזה כל מה שכותבת המתמחה לאחר שעת הטיפול‪" :‬פ' מזכיר לי את אבא שלי"‪.‬‬

                                      ‫ג‪.‬‬

                                                           ‫מתוך מחברת המתמחה כעבור חודש‪:‬‬
‫"פרופ' צ' מפתיע את פ' )ואותי( כשהוא מציע לפ' לקרוא‪ ,‬נכון יותר ‪ -‬קורא לו‬
‫שיר שפרופ' צ' תרגם מצרפתית במיוחד בשבילו "החיוך של נפוליאון" )מאת‬

                                                        ‫המשורר ז'אן פירו ‪:(1891-1916‬‬
                                              ‫ַּב ֵּס ֶפר " ַה ִח ּי ּו ְך ֶׁשל ַנ ּפֹו ַלאֹון" ְמ ֹת ָאר ָה ֶע ֶצב‬
                           ‫ַא ֵחר ָּכל ִנ ָ ּצחֹון‪ִ .‬נ ָ ּצחֹון ַא ַחר ִנ ָ ּצחֹון ֹלא ָה ָיה ֶא ָּלא ְ ּד ִח ָּיה נֹו ֶס ֶפת‬

                                                                     ‫ֶׁשל ַה ְּתב ּו ָסה ַה ִּנ ַ ּצ ַחת‪.‬‬

                                                                           ‫ְּכ ֶׁשזֹּו ִה ְת ַר ֲח ָׁשה‬
                                                         ‫ָה ְי ָתה לֹו ְמ ֻר ּצ ּות ַא ֶח ֶרת‪ִ ,‬ע ָּל ִאית‪.‬‬

                                                                                 ‫ַּגם ַה ִח ּי ּו ְך‪.‬‬

‫"האם באמצעות השיר פרופ' צ' מציע לפ' להשתחרר מהדחף להצליח‪ ,‬שאי‬
‫הצלחה היא לא בהכרח כישלון‪ ,‬ושבמקום השיעבוד לנצחונות‪ ,‬כמו נפוליאון‪ ,‬פ'‬
‫יניח לבור מבלי לבנות בו את המגדל הגבוה מכולם ויתחיל לחיות? האם קריאת‬
‫השיר היא טקס סיום הטיפול ובו בזמן אישוש סופי לתאוריה 'הטייקון החרדתי ‪-‬‬
‫הפתולוגיה של ההצלחה'? פרופ' צ' מצפה בדריכות לתגובת פ' לשיר‪ .‬פ' לא מגיב‪.‬‬

                                                      ‫אחרי שתיקה ארוכה הוא מחייך‪".‬‬

                                      ‫ד‪.‬‬

‫ההשערה שהחיוך של פ' אחרי ששמע את השיר על נפוליאון מהווה אות שהוא משתחרר‬
‫מהפתולוגיה של ההצלחה והטיפול הסתיים ‪ -‬מוטעית‪ .‬להפך‪ .‬פרופ' צ' הולך לאיבוד‪) .‬המתמחה‬
‫כותבת‪" :‬נראה שפרופ' צ' כועס על המטופל פ' על שאינו מתאים את הפתולוגיה שלו לאיבחון‬

  ‫של הפרופסור"( אנחנו מדלגים ביומנה של המתמחה מספר שבועות של "אין התקדמות‪ ".‬ואז –‬
‫"יום חורף‪ ,‬פ' מגיע באיחור רטוב מהגשם‪ ,‬נסער‪ ,‬ובמשפטים לא ברורים על סף דמעות‬
‫מספר לראשונה על נער המעלית‪ .‬פרופ' צ' נרגש‪ ,‬כאילו אומר למטופל "תודה שסוף‪-‬סוף‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪23 47‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30