Page 22 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 22
חלל קשה לתאורה ,ורוני כהן האירו להפליא .ייתכן שוולף התרשם גם
מאורגיות הטרגדיה היוונית המקובצת אולימפוס 24של יאן פאבר בפסטיבל
ישראל האחרון.
הקהל נכנס להליוגבלוס על מרבד אדום :רמז לקשר בין כבוד לדם .יופי.
כשהיה אפשר לקלוט דרך הרעש הקולי-שמיעתי משהו ממיעוט הטקסט ,זה
האמור לשאת שמץ מהמסר ,הסתברה דלותו ועמימותו .מילא .החגיגה הייתה
סואנת ומרתקת גם בלי ללחוץ על דוושת האמירה .כמי שלאחרונה הפסיק
להיבהל בתאטרון מהשתנות חזיתיות חיות ורטובות על הבמה ,מתנוחות הומו,
הטרו וכל מיני מיניות בין כל שלושת-ארבעת המינים ,תהיתי איזה ערך
אסתטי ,בידורי או אף פוליטי יש לאוונגרד (קרי שבירת טאבו )...ששוחזר פה
מימי ציריך בראשית המאה העשרים ,מניו יורק בשנות השישים ,אמסטרדם
בשנות התשעים ,ומהצגות בפסטיבל עכו של כמה-וכמה יוצרים בל"ז השנים
האחרונות (ביניהם יקירנו חונ המעגל שנפטר השנה).
התשובה :יש ערך ,יש טעם .זאת הוכיחו אנשים בקהל ששעשועי המין
הבימתיים בהליוגבלוס זעזעו את אושיות עולמם הצנוע וצמררוהו ,ושכנה אחת
תהתה בקול רם איפה מירי רגב כשצריך אותה .ההצגה – מקסימה בתמימותה
דלת-ההומור וקלושת-האמירה ,מעלה מחדש את השאלה בדבר היחס בין קיטש
לפאתוס .במת התאטרון אוהבת לארח את הזוג הסימביוטי הזה ,כי רק שניהם
יחד ,כמו גבר שהוא גם אישה ,אישה שהיא גם גבר מניעים את היצירתיות.
כאן הפאתוס לא ממש עבד עלי ,הקיטש דווקא כן ,רק שחסר לי ההומור
העצמי ,יסוד המעלה את הקיטש בחזקה ומעניק ליצירה אירוניה מרעננת.
כאן היו השחקנים המצוינים שלומי ברטונוב ,ישי בן משה ,ירון מוטולה ,עדי
גילת ונעמה פרייס (שחולקו זוגות-זוגות למען ייצוג שלם לדמותו האנדרוגנית
של הנער יפה-השת) מסורים לגמרי לתפקידיהם ללא קריצה נחוצה ,למעט
המרשעת המרנינה שרון שטרק ,שנדמה לי שקרצה .בישראל המתחרדת,
מתיימנת ומתלאמת זוהי הצגה סוחפת ומומלצת .חשוב לממן את עלויות
נסיעתה והעלאתה באריאל ובקרית ארבע ,מול אתר ההנצחה לברוך
גולדשטיין ,כשהבימה תשמש לה להקת חימום.
חיתוך .דיבור
נטע וינר וסתיו מרין "בקרב זוגי על פיצוח הקוד של שפות הגוף ,הלשון
והלב .דואט פיזי-ווקאלי על האלימות והרוך שבתוך ומחוץ לזוג במקום הזה
ובזמן הווה" – כך בדף תכנייה מדויק ומנוסח היטב .שני האמנים מנסים
בחיזורם ההדדי להימלט מרעש האקטואליה התקשורתית הישראלית במיזוג
נדיר באיכות הכתיבה ,הביצוע ,הדיבור והתנועה ,ובקשר בין בני הזוג ובפנייה
המשוחררת ,הידידותית אך לא מתחנפת לקהל .ממש משקל-נגד לסגנון הכבד
20תאטרון גיליון 42