Page 25 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 25
מה שרואים מכאן
אלים של זהות מוטבעת באבנים ,מנותצות ,ובחרסים ,מרוסקים .ארכיאולוגיה
פלסטינית נאלצת להסתפק בשברי העבר הקרוב יותר ובהצגה זו בשנים
ספורות בלבד .הנתונים מחרידים :כך וכך בתים נהרסו ,כך וכך בני אדם
נותרו ללא קורת גג .עד שמגיעים – באותה נימת דיבור של השחקן – לנתון
על עזה 18,000" :בתים נהרסו ,חצי מליון בני אדם נותרו ללא קורת גג".
ונחנקים מתחת להריסות ,לטיח ,ללבנים ולאבנים ,פה-ושם כלי בית ,צעצוע
של ילד ,בובה .אלה נשפכים על הבמה מתיבות קרטון המכילות את שרידי
ההרס ,את העדות לו וגם את הדו"חות שממלא השמאי בנימה מאופקת ,קשה,
מזעזעת.
ג'ורג' איברהים ,שבצדק זכה בפרס השחקן על משחקו המופתי ,שהיה לא רק
משחק אלא גם שחזור טראומה אישית ,עיצב דמות נוקבת בענייניות שלה,
בצער העמוק ובחרון הנורא .וייצמן ,עם דרמטורגיה של אבנר בן עמוס ,נקטה
תחבולה דרמטית של הכברה כמותית ,כביכול לא "איכותית" אך מוכרת מימי
המקרא ועד הניסיונות לתאר מה קרה בשואה :דו"חות ,רשימות ,עובדות.
כמעט ללא רגשות .את הרגשות יואילו הצופים והמאזינים לחלץ ממאגר
הזיכרון שלהם ,מביתם הלא הרוס ,ממחסן התפאורות הפרטי של הזוועות
המוכרות להם .מחורבן אישי שחוו ,אולי.
התפאורה שעיצב אשרף חנא הייתה מדפים עם ארגזי נפולת-הרס או דו"חות
הרס .ושולחן קטן מואר שלידו עבד השמאי .בהצגה השתתפו גם חאולה
איברהים המקסימה ,גסאן אשכר ,אמג'ד באדר ,ענת חדיד ,עם מוסיקה קצבית,
לרוב שקטה ומתוחה של תאמר נאפר .בהצגות אחרות כיסתה ה" תאטרוניות"
על המסר .כאן לא.
שרבר
נשיא בית המשפט העליון לערעורים של דרזדן ,דניאל פאול שרבר ,נשלח
לאשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי .שם כתב מסמך אוטוביוגרפי מתוחכם בניסיון
להוכיח את שפיותו .בהשראת הספר ,רן בכור יצר הצגה שבה ,לדבריו,
מקריבים השחקנים את גופם למען גאולה הדומה ,האומנם ,לזו של שרבר
המקורי.
השנה עסקו רבות מהצגות הפסטיבל בגוף ,ושרבר במיוחד .זוהי הצגה המקצינה
את סיבולת השחקנים – זכותם ואחריותם – ואת יכולת הספיגה של הקהל
למראה דם ניגר (רק קצת) מזרוע על גבי לוח ההופך לציור מדמם לא מטפורי
-אהה! מהם גבולות הייצוג?! אמבטיית קרח ,עמידת ראש ממושכת,
גיליון 42תאטרון 23 
