Page 29 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 29
מה שרואים מכאן
צילום :אייל לנדסמן תמונה מתוך הסתכלות 1976
הסתכלות 1976
פסטיבל עכו הוא גם דימוי .עיר ישראלית חדשה יחסית מקיפה חומה המקיפה
עיר ערבית ישנה יחסית ובתוכה מצודה נוצרית צלבנית עתיקה (יחסית)
שבתוכה מתקיימות הצגות חדשות לגמרי מדי שנה בשנה בפסטיבל .סרטו של
ג'אד נאמן מ 1976-הוא מקור ההשראהליצירתם של דודי מעיין ופיראס רובי,
אחד הניסיונות המרתקים ביותר שראיתי להפגיש בין שני סוגי מדיה ולזכות
בהפריה מצד הסרט לכיוון הבמה .כמי שנוטה לסלוד מהקרנות ווידיאו על
במה ,רובן שרירותיות ,חנפניות ומטרידות את הבמה בעולמות זרים ,נאלצתי
הפעם להסתייג מסלידתי .יתר על כן ,כעכואי מסור ,ותיק ומי שיצר עבודות
מופתיות כמו ארבייט מאכט פריי אין טויטלנד אירופה וזיכרונות דור שני בעכו
העתיקה ,וגם ניהל את הפסטיבל ,מעיין ורובי יצרו מעגל משמעות נוסף
להצגה ,חוץ מהקרנות מסרטו של ג'אד – והתייחסו גם לעיר עצמה ולבית
הכלא שהפך לבית חולים לחולי נפש במרחק מטרים ספורים מבמת האירוע
במתנ"ס דדו שליד החומה.
לא רק חגורות גיאוגרפיות ורצועות של זמנים ותקופות ,השניים צירפו
לארכיאולוגיה החוקרת שלהם גם שכבות של שיגעון ושפיות ,משחק ומציאות,
פוליטיקה ותרבות .השכבות המטפוריות האלה נבנו מתוך מפגש "טיפולי" של
קבוצת נשים כדימוי לעבודת התאטרון ,שהתרחשה בחלל גדול ,במרכזו ישבו
הנשים והתקלפו-החליפו תלבושות לפי התפקידים והצורך .הן גם חיקו את
המטפלים בהן ,אלה שבסרט של ג'אד וגם את דודי ופיראס שחגו מסביב למעגל
הכיסאות ,סייעו טכנית וצילמו את האירוע .המעגל הזה הוא דימוי ולא דימוי בה
בעת ובעונה ,והקנה חוויה נדירה של משחק מעולה ,עבודת אנסמבל מרתקת,
גיליון 42תאטרון 27