Page 19 - שיקום נחל הארץ שמונה עצות
P. 19
ועדת חריגים :הגיעה העת לסגירתה
הכדאיות למשק משדרוג הקולחים מרמת טיפול שניונית לשלישונית אינה מוטלת בספק .עוד ב 2001-קבעה
העבודה "עלויות שדרוג הקולחים מאיכות 20/30לאיכויות הנדרשות עפ"י התקנים המוצעים להשקיה ללא
מגבלות לסילוק קולחים" ,בהזמנת המשרד להגנת הסביבה ,כי" :קיימת כדאיות רבה לשמירת האופציה לנצל
את הקולחים להשקיה ,תוך המרתם בהקצבת המים השפירים של החקלאים וצמצום קצב זיהום והמלחת
הקרקע ומי התהום" .כמעט 20שנה אחר אחר-כך ,נראה שהדברים לא הופנמו.
מנתוני הסקר הארצי לקולחים של רשות המים מנובמבר ( 2016איסוף וטיפול בשפכים וניצול קלחים – סקר
ארצי )2014עולה ,כי כמות השפכים הכללית בישראל (ביתי ,תעשייתי ורפתות) עומד על כ 513-מיליון מ"ק.
כ 479( 93.5%-מיליון מ"ק) מטופלים ומושבים להשקיה חקלאית ומהווים כ 30%-מכמות המים המשמשים
להשקיה .כ 120-מיליון מ"ק ( )27%מיוצרים על-ידי השפד"ן 70 ,מיליון מ"ק ( )16%על ידי חברת "מקורות"
ו 255-מיליון מ"ק בשנה על ידי יצרני קולחים פרטיים .כ 90%-מהשפכים מטופלים במט"שים גדולים ()90
והיתרה במט"שים המוגדרים כקטנים .עד כאן נתונים מרשימים מאוד .אלא שבשאלת איכות הקולחים
הנתונים מעודדים הרבה פחות .מדו"ח עמידת מט"שים גדולים בישראל בשנת 2017בתקנות הקולחים של
המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות עולה ,כי רק ב 36-מהמט"שים הגדולים הותקנו מערכות
בהתאם לתקנות .ב 54-מט"שים לא הותקנו מערכות המאפשרות עמידה בתקנות .מתוך המט"שים
בהם הותקנו מערכות ,רק 24מצליחים לטפל בקולחים באיכות נדרשת ,כאשר רק 15מהם מספקים קולחים
המאושרים להשקיה בלתי מוגבלת .עם זאת ,מאחר והשפד"ן ,שהוא מתקן גדול ,כלול בין 15המט"שים
הגדולים ,שיעור הקולחים המאושרים להשקיה בלתי מוגבלת עומד .53%
איכות נמוכה של קולחים גורמת לסיכון החקלאים ,לפגיעה ביבולים ולאי-שימוש בהם לצרכי חקלאות בשל
התנגדות משרד הבריאות .קולחים שלא נעשה בהם שימוש מוזרמים בסופו של דבר לנחלים ולים.
לא רק זאת .כאשר קולחים ברמת טיהור נמוכה מגיעים למאגר ,הם "מקלקלים" את איכות הטיהור .כלומר,
אם המאגר מקבל קולחים ברמה שלישונית ממקור אחד וקולחים ברמה שניונית ממקור שני ,המאגר כולו הופך
לשניוני .כתוצאה מכך ,משאבים רבים שהושקעו בטיפול יורדים לטמיון.
החובה לטפל בקולחים לרמה שלישונית נקבעה בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור
שפכים) ,התש"ע( 2010-תקנות ועדת ענבר) התקנות מחייבות רשויות מקומיות (יצרני שפכים) ותאגידי מים
(מפעילי מט"שים) לטפל בשפכים לאיכות גבוהה -שתמנע זיהום מקורות מים או לפגיעה בבריאות הציבור או
למפגע סביבתי ,או לפגיעה בקרקע או בגידולים חקלאיים .התקנות גם קובעות לוחות זמנים לשידרוג .כאמור,
כל המט"שים היו אמורים לעמוד באיכויות הנדרשות עד ,2015כאשר חלקם היו אמורים לעמוד בדרישות קודם
לכן (.)2012-2014
אלא ,שהתקנות בעצמן יצרו מעקף המחבל ברעיון השדרוג .תקנה 5א לתקנות איכות מי קולחין קובעת ,שמט"ש
ששדרוגו לא הושלם במועד שנקבע ,נדרש לקבל היתר מוועדת החריגים לעניין תקני איכות מי קולחים,
שתפקידה לדון בבקשות מט"שים הקשורות לשינוי ערכי איכות הקולחים התקניים במוצא המט"ש ושינויים
הקשורים לתוכנית הניטור התקנית של הקולחים .כלומר ,אמנם בעליו של מט"ש המעכבים את השדרוג ,חייבים
לדווח על כך ולבקש את אישור הוועדה ,אך זו נותנת פתח מילוט מרהיב לכל מי שמבקש לחמוק מהשדרוג.
18
