Page 60 - מי ינהל את הים 6.1.14
P. 60
בחינת המודלים השונים העלתה שורה של נושאים שהם בעלי חשיבות רבה לגוף המנהל את הים:
הפרדה בין הגוף המאשר את השימוש לבין הגוף המפקח :הפרדה זו נחוצה לאור ניסיון מקומי ועולמי רב
ממנו עולה כי הגוף המאשר את השימוש מתקשה לפקח על המשתמשים ,שכן לא אחת הוא רואה לנגד עיניו
את האינטרס של המשתמש ולא את האינטרס של המשאב ,ומכך יוצר איזון לא נכון שתוצאתו עלולה
להיות קשה ביותר .כך למשל ,בעקבות אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ,הפרידו השלטונות האמריקאים
בין הגוף המאשר את הקידוחים לבין הגוף המפקח עליהם .הדירקטיבה האירופית בנושא הקידוחים קובעת
אף היא הפרדה בין הגופים .הפרדה דומה מתבצעת בחלק המדינות גם בתחומים אחרים :דייג ,ספנות,
אנרגיה ועוד .הפרדה זו נחוצה גם בארץ וזאת לנוכח כשלי הפיקוח שמפגינים משרדי הממשלה השונים על
המשאבים שבאחריותם – קידוחים ,דייג ,בנייה ועוד .כשלי פיקוח אלה בתחום המים ,המקרקעין ,הדיג,
הקידוחים ועוד ,זכו לא אחת לביקורת מצד מבקר המדינה.
העדפת האינטרס של המשתמשים והתעשיות :משרדים סקטוריאליים צפויים תמיד להעדיף את
האינטרס של הענף אותו הם מייצגים ולכן חשוב שלא הם יפקחו על המשתמשים .הדברים אמורים בתחום
הקידוחים ,הדייג ,הספנות ,אנרגיה ועוד.
שיתוף רשויות מקומיות :רוב המתקנים הימיים בעלי הזיקה לים ,ממוקמים בסופו של דבר על היבשה או
בקרבתה – נמלים ,מעגנות ,תחנות כוח ,מתקני התפלה ,קידוחי נפט ,מתקנים לקליטת נפט וגז ועוד .לא רק
זאת ,מצבו האקולוגי של הים מושפע מאוד מהמגזר העירוני והחקלאי המזרימים לתוכו שפכים ,ניקוז ונגר
עירוני המזוהמים לא אחת בשמנים ,דלקים ,חומרי הזנה וחומרי הדברה .שיתוף מגזר זה בהחלטות לגבי
מיקום מתקני תשתית ,והפיקוח עליהם ,פיקוח על הנגר והניקוז ומניעת הזרמת שפכים לים ,יבטיחו תכנון
ופיקוח מיטביים ,וישיגו שיתוף פעולה החיוני לניהול משאב הים והחופים.
שקיפות שיתוף ציבור :הוכח כחיוני ביותר בכל המודלים .השיתוף מגביר את הבקרה הציבורית ,מחייב את
הרשויות לפעול על-פי נהלים ,מחייב אותם לפרסם פרוטוקולים ומאפשר בקרה מצד ארגוני סביבה.
פיקוח ואכיפה :כאמור ,ללא יכולות פיקוח ואכיפה הגוף המנהל מאבד את ההרתעה והרלוונטיות שלו ומעודד
עבריינות.
סביבתיות :כל המודלים לניהול משאבים ,העולמיים והמקומיים כאחד ,מדגישים את הצורך לפעול למען
סביבה בריאה ,לא רק למען הטבע ,המגוון הביולוגי והציבור ,אלא גם למען בריאותו של המשאב עצמו.
בריאות זו משמשת כאינדיקאטור למצבו של הים וליכולת להמשיך להשתמש בשירותיו.
שילוב של מחקר ומדע :הוכח כתנאי מרכזי להצלחת הגוף המנהל .כך למשל ,בדיקות ומחקרים ימליצו על
אתרים בהם לא ניתן למקם אסדות נפט בשל רגישות סביבתית ,הם יעקבו באופן קבוע אחר מצב הים
ומליחותו והשפעות שוטפות של מתקני ההתפלה ,ושל היתרי ההזרמה השונים ,יבדקו את מצב הדגה
ויסייעו בקבלת החלטות בעניין נפח הדייג ,מקומות אסורים בדייג ומינים מוגנים .גוף הניטור והפיקוח
יממן מחקרים בתחומים שונים ביניהם התפלה והשפעתה על הסביבה הימית ,השפעת הגופים הימיים על
הסעת חולות בים ועוד .המלצות הגוף המנטר והמפקח יילקחו בחשבון כל העת.
64
