Page 67 - מי ינהל את הים 6.1.14
P. 67
קידוחי גז ונפט :פיקוח על אסדות הקידוח כולל שלבי החיפוש ,הביסוס ,הקידוח ,העבודה השוטפת עד
לסגירת הבאר ונטישתה (כיום בידי משרד האנרגיה והמים).
שפכים :ריכוז הוועדה למתן היתרי הזרמה לים ופיקוח על מפעלים המזרימים מזהמים לים.
דייג :פיקוח על היתרים הניתנים לדייג מקצועי ולדייג ספורטיבי (כיום בידי משרד החקלאות) בהתייעצות
עם משרד החקלאות( .מטלה חדשה).
חקיקה ואכיפה :תגבור המערך ותוספת עורכי דין ייעודיים שהתמחותם בתחום איכות הסביבה הימית
לקידום חקיקה ,פיקוח והבקרה על הים( .מטלה חדשה).
ניטור :הקמת יחידה המנטרת את הים באופן קבוע( .מטלה חדשה).
תקציב :על-פי הערכה ,תגבור האגף והפיכתו לאגף בכיר תחייב תוספת כוח אדם מקצועי ,תוספת
התמחויות של האגף בתחום התכנון והבנייה ,הדייג והניטור ומכאן שגם תוספת תקציבית.
שקיפות – הצגת הניטורים השותפים ,תוצאות וסיכומי תרגילי המוכנות ,הביקורות והפיקוח בצורה גלויה
ושקופה לציבור.
מנהל
סגן מנהל
מערך תכנון מערך זיהום ים מערך מקורות מערך מחקר תחנות לזיהום ים
יבשתיים (חיפה ,ת"א,
אשקלון ואילת)
יתרונות
חיזוק האגף הקיים כבר במשרד להגנת הסביבה הוא מהלך פשוט יחסית שאינו מחייב חקיקה או
העברת סמכויות ממשרד למשרד ,דבר שמשרדי ממשלה מתנגדים לו.
תוספת התפקידים לאגף ,כגון אכיפה על הדייג ועל מתקני הקידוח הן תוספות טבעיות לפעולותיו.
העברת האחריות לפיקוח על קידוחי הגז והנפט תואם את הנעשה ברוב המדינות בעולם ,שם הפרידו
בין הרשויות המוסמכות להקצות רישיונות לבין הרשות הממונה על היבטי הבטיחות והסביבה.
חסרונות
הסתפקות במהלך לחיזוק אגף ים וחופים מחמיץ הזדמנות לחולל שינוי מהותי בניהול הים.
היעדר גוף מדעי גורע מיעילות הניהול והפיקוח.
67
