Page 265 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 265
Pg: 265 - 9-Front 21-06-20
פרק עשרים ואחת
הרשתות ותרבות הראווה
החברה הנשענת על התעשייה המודרנית אינה ראוונית במקרה או
באורח שטחי; היא ראווניסטית .בראווה כדימוי של הכלכלה השלטת,
התכלית היא לא כלום וההתפתחות היא הכול .הראווה אינה מתעתדת
להגיע לדבר מלבד עצמה.
גי דבור ,חברת הראווה
התערערות הגבול שבין החיים ברשת לעולם האמיתי
ארווינג גופמן ( ,)Erving Goffmanסוציולוג בעל השפעה רבה במאה ה־,20
השתמש במטפורת התיאטרון כדי לטעון כי אנשים ממלאים תפקידים
נבדלים בזירות חברתיות שונות .ספרו הצגת האני בחיי היום־יום פורסם
ב־ ,1959זמן רב לפני עידן הפייסבוק ,אך נראה כי המטפורה שלו רלוונטית
מתמיד .לטענתו ,אישיות האדם מתגבשת בעטיין של סיטואציות חברתיות.
האדם לומד על עצמו מתוך תגובת הזולת אליו .כך ,גם בזירת התיאטרון
של הרשתות החברתיות לומד המשתמש אילו צדדים בפרסונה הדיגיטלית
שלו זוכים לחיזוק.
על פי ג׳ורג׳ הרברט מיד ( ,)George Herbert Meadפסיכולוג ,סוציולוג
וממייסדי הפסיכולוגיה החברתית ,במקרים רבים אנו מדמיינים מה "אחרים
משמעותיים" חושבים עלינו ,ומשלבים תפיסות אלו לתוך מושג ה"עצמי"
שלנו ,אך בעידן הרשתות אין עוד צורך לדמיין מה אחרים חושבים .מסך
העמימות הוסר לחלוטין וכיום כל משתמש יודע בדיוק מהו שוויו ומה
נדרש ממנו על מנת לשמר זאת .באמצעות הצגה עצמית כוזבת וליטוש
התכנים מייצר לעצמו המשתמש אני אידיאלי .התגובות והלייקים מאשרים
את קיומו ,כפי שדמות האם בתיאוריה של הפסיכואנליטיקאי לאקאן,
מאשרת את קיום התינוק במילותיה .המשובים המיידיים מהסביבה גורמים
לו להתאהב בדמות הניבטת מהמסך ונוצרת סימביוזה בין האני הדיגיטלי
[]265
