Page 261 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A

‫‪Pg: 261 - 9-Front 21-06-20‬‬

‫תשרב םייח ה ‪261‬‬

‫לילדים את כל התנאים הנדרשים להתפתחות תקינה‪ ,‬ובהם טיפול הולם‬
‫והזנה ראויה‪ ,‬עדיין הראו הילדים סימפטומים של מצוקה בעקבות הפרידה‪.‬‬
‫במטרה לבחון האם תינוק יתפתח בצורה תקינה אם נספק לו את כל ההזנה‬
‫שלה הוא זקוק‪ ,‬הפריד הפסיכולוג הארי הארלו (‪ )Harry Harlow‬קופי רזוס‬
‫מאמם מיד לאחר הלידה (‪ ,)Suomi & Leroy, 1982‬הכניס אותם לכלוב ויצר‬
‫עבורם שתי דמויות אם‪ :‬בובה בדמות קוף שעשויה מחוטי תיל שאחזה‬
‫בבקבוק חלב‪ ,‬ובובה העשויה מספוג רך עטוף במגבת‪ .‬הקוף הפעוט בילה‬
‫את מרבית זמנו עם אם המגבת וניגש אל אם התיל רק כאשר היה רעב‪.‬‬
‫כאשר הוחזרו הקופים לקהילה‪ ,‬הם סבלו ממגוון בעיות חברתיות בעקבות‬
‫ההפרדה מאמם‪ ,‬לא יצרו קשרים עם קופים אחרים ולא היו מסוגלים לתפקד‬
‫כהורים‪ .‬מנגנון ההתקשרות התפתח כדי לאפשר התפתחות רגשית תקינה‬
‫וקרבה‪ .‬עשרות מחקרים מצאו קשר בין התקשרות בטוחה בשנה הראשונה‬
‫לחיים לבין יכולת לבסס קשרים ארוכי טווח ולייצר קרבה ואינטימיות‬
‫בקשר‪ .‬מערכות היחסים שלנו הן שיקוף של חוויות הילדות המוקדמות‪.‬‬
‫דפוס ההתקשרות שנרכש בשנה הראשונה לחיי התינוק מעצב את יחסינו‬
‫הרומנטיים כבוגרים‪ .‬פעוטות שחוו קשר בטוח בילדותם יחושו ביטחון שבן‬
‫הזוג יהיה שם עבורם כשהם צריכים אותו‪ ,‬לא יפחדו מאינטימיות או מתלות‬
‫בבן זוגם ויאפשרו לבני זוגם לפתח תלות בהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פעוטות שחוו‬
‫דפוס אמביוולנטי מצד האם או ההורה המטפל — ביקשו את קרבת האם‬
‫אך כאשר האם ניסתה להרגיע אותם הם התנגדו למגע ולא הצליחו להירגע‪,‬‬
‫ככל הנראה בגלל היענותה הנמוכה לצורכיהם — מראים בבגרותם הטלת‬
‫ספק מתמיד באהבה של בן זוגם‪ ,‬מתקשים לחוות סיפוק רגשי‪ ,‬זקוקים‬
‫לחיזוקים בלתי פוסקים להיותם אהובים‪ ,‬ומביעים חוסר ביטחון בקשר‬
‫הבין־אישי‪ .‬פעוטות בעלי דפוס נמנע‪ ,‬סיגלו דפוס של הימנעות מקשר‬
‫עם האם‪ .‬הם למדו שנוכחותה לא מפחיתה את תחושת המצוקה במצבי‬
‫לחץ ולכן הם מנסים להסתדר בכוחות עצמם‪ .‬במקרים אלה האם התקשתה‬
‫להבין את סימני התינוק וכך‪ ,‬למשל‪ ,‬הציעה אוכל בזמן שביקש מגע‪ ,‬לא‬
‫ניגשה כשבכה‪ ,‬לא התאימה את עצמה לקצב האכילה שלו‪ .‬אנשים אלה‬
‫נתפסים כמי שכביכול לא מעוניינים ביחסי קרבה וכמי ש״מחבלים״ בקשר‬