Page 257 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 257
Pg: 257 - 9-Front 21-06-20
תשרב םייחה 257
•בעיית היסוד היא שלא קיים גבול ברור בין החיים הדיגיטליים לאמיתיים.
כל ההתרחשויות ברשתות זולגות לחיים ומשליכות על הערך העצמי
של המשתמשים ,ובמקרים לא מעטים מייצרות הפרעות נפשיות ודימוי
עצמי שלילי .כאמור ,שווי הלייקים מתורגם ישירות לשווי החברתי של
המשתמש.
•את ההתנהלות שלנו ברשתות ניתן לראות כסוג של משחק המאפשר
לבטא פחדים ,פנטזיות ,חלומות ,משאלות וחרדות ומעניק אוורור
לנפש ופורקן לצרכים רגשיים.
•אף על פי שפרויד נפרד מעולמנו זמן רב לפני היווסדן של טוויטר,
פייסבוק או אינסטגרם ,יש להניח כי הוא היה רואה במרחב הווירטואלי
שלוחה של מצבנו הנפשי ,מקום שבו הדחפים הלא מודעים מקבלים
לפתע "פורקן לגיטימי" ובאים לידי ביטוי באופן שבו אנו בוחרים
לתקשר ,להציג את הזהות שלנו ולשתף במחשבות ותחושות.
מרחיב דעת — מדוע חשוב להיות עצובים?
הציווי בתרבות המערב הוא להיות מאושר ,לחשוב באופן חיובי וליהנות
מהרגע .מסר זה ניבט אלינו מכל עבר דרך שירים ,מודעות ופרסומות .מאות
ספרים נכתבו על ״כיצד למצוא את האושר״ .בשנים האחרונות ,תעשייה
שלמה של מומחים לעזרה עצמית שואבת את זכות הקיום שלה מהחיפוש
המתמיד שלנו אחר האושר הנכסף .גם באקדמיה ,חקר האושר נהפך לאחד
מתחומי המחקר הפופולריים ביותר ,אך חרף הכת האוניברסלית כמעט
שמטיפה לאושר ,הסיפוק מהחיים לא השתפר במשך דורות בחברות
המערב .הביקוש לנוגדי דיכאון עלה ב־ 50אחוזים מאז שנות התשעים ,והם
נהפכו לאחת מתרופות המרשם השכיחות ביותר בחברה המערבית בשנים
האחרונות .אף על פי שתחושות שליליות כמו צער ועצב הן חלק אינטגרלי
וחשוב מהחוויה האנושית ,אנו חיים בתקופה שבה אין לגיטימציה
לתחושות הללו ,ובמקום לעודד ביטויים של עצב כחלק ממכלול הרגשות,
הם מתקבלים בחרדה .לא פעם אני נתקלת במחזה שגרתי למדי שבו פעוט
