Page 253 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 253
Pg: 253 - 8-Front 21-06-20
תשרב םייחה 253
התינוק שבו הוא עובר תהליך התפכחות .התינוק מבין שיש לו יכולת להציג
את עצמו לעולם בדרכים שונות .הוא יכול לחייך למראה ,לעשות פרצוף
כועס ,עצוב ,שמח ,בלא קשר לתחושותיו הפנימיות .הוא מבין שניתן לזייף
ולייצר הצגה עצמית כוזבת כלפי חוץ .ברשתות ,תהליך זיוף זה מתעצם
באופן משמעותי.
ִחשבו על ביקורכם האחרון בפייסבוק או באינסטגרם :מה אתם רואים
יותר — תמונות של אנשים מחייכים מטיולים ומאירועים חברתיים ,או
פוסטים קורעי לב ווידויים על מצבנו הנפשי הקלוקל? הרוב המכריע של
הפוסטים ברשתות החברתיות מצייר תמונת מציאות ורודה .תסכול או
אכזבה מובעים בעיקר בהקשר של גורם חיצוני כמו פוליטיקאים ,אנשי
עסקים או שירות רע שקיבלנו .בכל הקשור למציאות האישית שלנו ,כמעט
תמיד הכול נהדר ופוטוגני כמובן .דבור ,בתארו את תרבות הראווה כותב
ש״הראווה היא האידיאולוגיה בה״א הידיעה ,משום שהיא חושפת ומפגינה
במלואה את המהות של כל שיטה אידיאולוגית :דלדולם ,שיעבודם ושלילתם
של החיים הממשיים.״ (דבור ,2001 ,תזה .)215אחת מהדוגמאות הטרגיות
לכך היא האם שרון סלין שנהגה דרך קבע להתכתב עם בתה שהתגוררה
במעונות המכללה שבה למדה .אחר צהריים אחד ״צ׳וטטו״ השתיים,
וכאשר האם שאלה את בתה לשלומה השיבה הבת בחיוב ובהבעות פנים
שמחות ושלחה לבבות .שעות אחדות לאחר מכן ניסתה הבת להתאבד.
סימני הדיכאון היו שם אך ניתן היה לפרשם רק באינטראקציה פנים אל
פנים באמצעות עיבוד וקריאת המסרים הבלתי מילוליים — מצב שאינו
מתקיים ברשתות .שם נקל להציג מצג שווא של אושר ,שמחה או ריגוש.
זירת התיאטרון החדשה
את ההתנהלות שלנו ברשתות ניתן לראות כסוג של משחק .דונלד ויניקוט
( )Donald Winnicottטען כי המשחק הוא מאפיין של כלל ההתפתחות
האנושית .היכולת לשהות בתוך מרחב ביניים ,שהוא לא דמיון לגמרי אך
גם לא מציאות לגמרי ,הוא צורך קיומי בביטוי ובפיתוח העצמי של הילד.
כל משחקי ה"נדמה לי" המגוונים נועדו לספק את הצורך הזה ומהווים
