Page 252 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A

‫‪Pg: 252 - 8-Front 21-06-20‬‬

‫שריםע קרפ‬ ‫‪2 52‬‬

‫הוא מבלה‪ .‬בפלטפורמות כגון אינסטגרם‪ ,‬פינטרסט וסנאפצ׳ט* הקשב‬
‫מופנה למראה החיצוני‪ .‬הן מאפשרות למשתמשים לפרסם תמונות של‬
‫עצמם כדי שאחרים יוכלו לשפוט ולהגיב‪ ,‬ובכך להכריע אילו הם הפוסטים‬
‫שמקבלים ציון גבוה‪ .‬בלינקדין לא נמצא שיתופים על כך שהילד נעמד‬
‫על רגליו לראשונה‪ ,‬או הזמנה לאירוע חברתי בערב‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬פוסט‬
‫שנתפס לא רלוונטי לפלטפורמה לא מקבל תגובות‪ .‬שוב‪ ,‬אנו רואים תהליך‬
‫של למידה על פיו פוסטים המקבלים חיזוקים בדמות שיתופים ולייקים‬
‫משמרים את עצמם‪ ,‬ואילו פוסטים לא רלוונטיים לא מקבלים משוב‬
‫חיובי ודינם להיכחד‪ .‬לו החיים הדיגיטליים ברשתות היו מסתיימים מרגע‬
‫שיצאנו מהרשת‪ ,‬בחזקת ״מה שקורה בווגאס‪ ,‬נשאר בווגאס״‪ ,‬כלומר מה‬
‫שקורה ברשת נשאר ברשת‪ ,‬היינו תופסים את הדיגיטל כאמצעי בידור‬
‫בדומה לסרט או למשחק מלחמה שבו אנחנו נהרגים או מנצחים‪ ,‬מרגישים‬
‫תחושות שליליות או חיוביות ובסיום עוברים במהירות אל חיי המציאות‬
‫מבלי להשליך מתוצאות המשחק — ניצחון או הפסד — על ערכנו בחיים‪.‬‬
‫אך לא כך הם פני הדברים ברשתות‪ .‬בעיית היסוד היא שלא קיים גבול ברור‬
‫בין החיים הדיגיטליים לאמיתיים‪ .‬כל ההתרחשויות ברשתות זולגות לחיים‬
‫ומשליכות על הערך העצמי של המשתמשים‪ ,‬ובמקרים לא מעטים מייצרות‬
‫הפרעות נפשיות ודימוי עצמי שלילי‪ .‬כאמור‪ ,‬שווי הלייקים מתורגם ישירות‬

‫לשווי החברתי של המשתמש‪.‬‬

‫זליגה של החיים הדיגיטליים לחיים האמיתיים‬
‫בשלבים הראשונים של גיבוש הזהות הדיגיטלית‪ ,‬מתקיימת ספרציה בין‬

‫האני הדיגיטלי ובין האני האמיתי‪ .‬המשתמש צופה בבבואתו הדיגיטלית‬

‫מהצד ממש כפי שתינוק צופה לראשונה בבבואתו הנשקפת אליו מן הראי‪,‬‬

‫שלב המכונה בפי הפסיכואנליטיקאי ז׳אק לאקאן (‪ )Jacques Lacan‬״שלב‬
‫המראה״ (‪ .)Lacan, 1949‬שלב המראה הוא שלב משמעותי בהתפתחות‬

‫ * אפליקציה לשיתוף תמונות המאפשרת לעצב את מראה הפנים באמצעות פילטרים‬
‫בטכנולוגיה של מציאות רבודה‪.‬‬